עשרות שינויים תוך שנים ספורות, אי-יישום החלטות ממשלה, התעלמות מהמלצות גורמי מקצוע ופגיעה חמורה בשירות לאזרח במספר גדול של משרדי הממשלה: דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי) חושף ליקויים חמורים במבנה הממשלה, ובהתנהלות של הממשלות האחרונות בנוגע אליו. עוד חושף הדו"ח כי בישראל ישנה כמות מופרזת של משרדים שעולה למשלם המיסים מיליאדי שקלים בשנה.
מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מצא כי בארבע וחצי שנות כהונתן של ממשלת נתניהו הקודמת, ממשלת בנט-לפיד ו-3 השנים הראשונות לכהונת הממשלה הנוכחית, ממאי 2020 עד סוף 2024, התקבלו 76 החלטות על שינויים במבנה הממשלה, שכללו פתיחה וסגירה של משרדי ממשלה והעברת תחומי פעולה בין משרדים, וכי בתקופה זו הועברו 50 שטחי פעולה בין משרדי ממשלה.
לפי הדו"ח, 36 מתוך 72 השינויים התקבלו במהלך השנתיים הראשונות לכהונת הממשלה הנוכחית; 22 שינויים, כ-29%, התקבלו בשנת כהונתה של ממשלת נתניהו הקודמת; ו-18 שינויים, כ-24%, התקבלו בשנה וחצי של ממשלת בנט-לפיד. משך ביצוע מעבר של שטח פעולה עמד בממוצע על כ-7.5 חודשים, והגיע במקרים שנבדקו מטווח של שלושה שבועות ועד כ-30 חודשים. מעברים מהסוג הזה לעתים קרובות "תוקעים" את עבודת המשרד ולא מאפשרים לקדם תוכניות חדשות או לתת שירות מיוחד לאזרח.
המבקר אנגלמן קובע כי הממשלה בישראל מאופיינת במספר גדול של משרדים ביחס למדינות אחרות, ובשינויים תכופים במבנה הממשלה: פתיחת משרדים, סגירתם והעברת סמכויות ותחומי פעולה בין משרדים. לפי הדו"ח, מאפיינים אלה גובים “מחיר תפקודי” שמתבטא בפגיעה באפקטיביות של פעילות הממשלה ובשירות לציבור, לצד מחיר כלכלי שלפי אגף התקציבים מגיע לפחות למאות מיליוני שקלים בשנה.
הביקורת מצביעה על דפוס חוזר שבו ממשלות מקבלות החלטות לבחון את מבנה הממשלה, מקימות צוותים מקצועיים או מקבלות המלצות לצמצום מספר המשרדים וביטול כפילויות, אך אינן מיישמות את ההמלצות בפועל. בדו"ח נכתב כי ניתן להסיק ש"שיקולים ואילוצים פוליטיים גוברים בסופו של יום על הצורך לבחון את המלצות הצוותים שמונו לצורך כך ולייעל את מבנה הממשלה".
שיקום הדרום, הצפון ואזורי אסון החליף ידיים
במאי 2024 החליטה הממשלה להקים במשרד ראש הממשלה מטה ליישום תוכנית לשיקום הצפון ולשיקום ארוך טווח אחרי אסונות, לרבות רעידות אדמה. ביולי 2024 מונה ראש למטה, ובאוקטובר הוטל עליו תפקיד מרכזי בשיקום הצפון בעקבות נזקי המלחמה. אלא שבנובמבר 2024 החליטה הממשלה להעביר את תחומי שיקום הצפון, שיקום ארוך טווח אחרי אסונות ושיקום ופיתוח חבל תקומה ממשרד ראש הממשלה לאחריות שר במשרד האוצר.
בדצמבר 2024, חמישה חודשים בלבד לאחר מינויו, הודיע ראש מטה היישום על סיום תפקידו בשל צמצום סמכויותיו. בפברואר 2025 מונתה במקומו ממלאת מקום לראש המטה, “פרויקטורית הצפון”, עובדת בכירה במשרד הפנים, לתקופה של שלושה חודשים שהוארכה פעמיים עד נובמבר 2025.
לפי המבקר, בתוך פחות משנתיים קיבלה הממשלה כמה החלטות שהעבירו שלושה שטחי פעולה רחבים ועתירי משאבים בין משרדים ובין ממונים, גם בזמן חירום ומלחמה. הדוח קושר את היעדר הקו הממשלתי היציב לליקויים שנמצאו בדוח מיוני 2025, בהם היעדר תוכנית רב-שנתית לשיקום ופיתוח הצפון, ולכישלון במענה לחזרת תושבי הצפון ולשיקום האזור נכון ליוני 2025. נכון לפברואר 2026, מתווה לפיתוח מרחבי של מחוז הצפון טרם הובא לאישור הממשלה.
הכשרות מקצועיות למבוגרים מפוצלות בין שני משרדים שונים
בתחום ההכשרה המקצועית למבוגרים, הממשלה הנוכחית החליטה לבטל את מעמדה העצמאי של זרוע העבודה כיחידת סמך ולפצל את האגף להכשרה מקצועית בין שני משרדים. בשנת 2022 עמד תקציב האגף על 1.132 מיליארד שקלים, מתוכם 370 מיליון שקלים להכשרת מבוגרים ו-230 מיליון שקלים להכשרות מבוגרים בידי מעסיקים.
לפי הדוח, שר הכלכלה והתעשייה ושר העבודה דאז ביצעו פיצול נוסף שלא על פי החלטת הממשלה, שהחל במרץ 2023 ואושר בדיעבד רק בנובמבר 2024. בעקבות הפיצול הוקפאה פעילות האגף לכמה חודשים, רפורמה במערך ההכשרה המקצועית לא קודמה, ונוצרה אי-בהירות בנוגע למשאבים שיוקצו להכשרות מתוקצבות.
המבקר מצא כי מספר המשתתפים בהכשרה מקצועית למבוגרים ירד ב-22%, מ-17,189 בשנת 2022 ל-13,385 בשנת 2023. בהכשרות שקיימו מעסיקים ירד מספר המשתתפים ב-30%, מ-11,485 ל-8,101; בשמונת החודשים הראשונים של 2023 משרד הכלכלה לא קיים כלל הכשרות מעסיקים; ותקציב משרד הכלכלה להכשרת מבוגרים באמצעות מעסיקים עמד באותה שנה על כ-95 מיליון שקלים, 42% בלבד מהתקציב המקביל בשנה הקודמת.
הרשות לתכנון החקלאות: "מעבר לקוי ומשובש באופן יסודי"
הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות, ההתיישבות והכפר הועברה בפברואר 2023 ממשרד החקלאות למשרד הנגב והגליל, ובפברואר 2025 הוחלט להחזירה למשרד החקלאות. בשנת 2022 עמד תקציב הרשות על 40 מיליון שקלים, ובשנת 2023 היו בה 14 משרות.
לפי המבקר, המעבר היה “לקוי ומשובש באופן יסודי”: משרד החקלאות העביר למשרד הנגב והגליל “רשות ריקה”, ללא אף אחד מעובדיה ומנהליה. משרת מנהלת הרשות אוישה רק עשרה חודשים לאחר החלטת הממשלה, ושאר המשרות החלו להתאייש רק ביולי 2024, כשנה וחצי לאחר ההחלטה. בשנה הראשונה פעלה הרשות ללא תקציב פעילות, ובשנה השנייה הוקצה לה רק רבע מהמשאבים שקיבלה בשנה האחרונה במשרד החקלאות.
הדוח קובע כי המעבר פגע בשירות לציבור הזקוק להקצאת קרקע חקלאית. ועדת פרוגרמות לא דנה ב-34 בקשות שהוגשו מיולי 2023 עד מאי 2024; ועדת הקרקעות התכנסה לראשונה רק כעבור חמישה חודשים; מספר דיוניה ירד ב-50%; מספר הבקשות שבהן דנה ירד ב-68%; והשטח שאושר בהחלטותיה ירד ב-87%, מ-21,414 דונם ל-2,781 דונם.
פגיעה בתפקוד יחידות ורשויות שהועברו ממשרד למשרד
הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב, שנותנת שירותים לכ-300 אלף תושבים, היא אחת הדוגמאות הבולטות לתנודתיות בין משרדים: מאז הקמתה בשנת 2007 הוחלט שש פעמים על העברתה בין משרדי ממשלה, ובסך הכול היא פעלה במסגרת שבעה משרדים. לפי הדוח, המעברים התכופים, שבשנים האחרונות התרחשו בממוצע אחת לשנה ורבע, פגעו בניהול מערכות המידע שלה: המערכות עדיין מותקנות על שרתים של משרד החקלאות, משאבים לפיתוח מערכות לא נוצלו, ולמשרד התפוצות, שאליו משתייכת הרשות מאז ינואר 2024, אין תשתית מתאימה להפעלתן.
הרשות לקידום מעמד האישה היא דוגמה נוספת להשפעות של העברת תחומי פעולה בין משרדים. תקציבה בשנת 2023 עמד על 25.5 מיליון שקלים, ונכון לאוקטובר 2025 היו בה 10 משרות. לפי המבקר, בעקבות העברת שטח הפעולה של הרשות בין משרדי ממשלה ובשל חילופי בעלי תפקידים, “נפלו דברים בין הכיסאות”: לרשות אין פרטים על שלושה מאגרי מידע, לרבות פרטי רישומם כחוק.
תקציב הרשות לזכויות ניצולי השואה ב-2023 עמד על 3.9 מיליארד שקלים. עד 2020 פעלה הרשות במשרד האוצר, ממשלת נתניהו הקודמת העבירה אותה למשרד לשוויון חברתי, והממשלה הנוכחית העבירה אותה למשרד ראש הממשלה. לפי הדוח, המעברים ואי-היציבות הניהולית פגעו במערכות המידע של הרשות: מתוך השקעה כוללת של 24 מיליון שקלים בשנים 2021–2025, 14 מיליון שקלים ירדו לטמיון, והרשות עדיין מתבססת בין היתר על מערכת ישנה שפועלת בסביבה טכנולוגית מיושנת שכבר 17 שנים אינה נתמכת בידי היצרן.
כפילויות וחוסר טיפול בצמצום משרדים
הדוח מתאר שורה של ניסיונות לאורך השנים לצמצם את מספר משרדי הממשלה או לבטל כפילויות ביניהם, שלא הובילו ליישום בפועל. צוות שהוקם בשנת 2011 לא עסק במבנה הממשלה כנדרש; המלצות צוות שהוקם בשנת 2015 לא אומצו; המלצות צוות נוסף משנת 2016 לא יושמו; וגם המלצות אגף התקציבים מדצמבר 2023, לאחר פרוץ המלחמה, לא הובילו להחלטה על צמצום משמעותי במספר המשרדים.
באוקטובר 2024 החליטה הממשלה לבחון בתוך 30 יום הצעת החלטה לביטול חמישה משרדי ממשלה, ולגבש בתוך 120 יום המלצות לאיחוד מטות ולהעברת שטחי פעולה. לפי המבקר, נכון לאוגוסט 2025, תשעה חודשים לאחר המועד שנקבע, משרד ראש הממשלה לא סיים את הבחינה בנושא ביטול חמשת המשרדים ולא גיבש הצעת החלטה לממשלה. בנוסף, חצי שנה לאחר המועד שנקבע להגשת המלצות הצוות בנוגע לאיחוד מטות ולהעברת שטחי פעולה, משרד רה"ם עדיין לא סיים את גיבוש ההמלצות.
בסיכום הדו"ח ממליץ מבקר המדינה לראש הממשלה בנימין נתניהו, המוסמך למנות חברי ממשלה ולהעלות לסדר יומה של הממשלה הצעות לשינויים במבנה הממשלה, לפעול להבטחת פעילות ממשלתית רצופה ותקינה. לפי המבקר, יש לעשות זאת תוך שימת לב לצורך להבטיח שירות מיטבי לציבור ופעילות ממשלתית יעילה גם כאשר נפתחים ונסגרים משרדי ממשלה, וכאשר מועברים תחומי פעולה בין משרדים.
