חבר הכנסת איתן גינזבורג, מי שכיהן עד לאחרונה כמנכ"ל מפלגת כחול-לבן ונמנה עם האנשים שהולכים עם בני גנץ מימיו הראשונים בפוליטיקה, הודיע היום (שלישי) על סיום דרכו במפלגה. גינזבורג הוא הח"כ החמישי שעוזב בשנה האחרונה את המפלגה, שצוללת בסקרים.
גינזבורג עוזב יממה בלבד לאחר שחילי טרופר, הנחשב לאחד האנשים הקרובים לגנץ, הודיע גם הוא על עזיבתו את המפלגה לאחר תקופת התלבטות ארוכה. השניים טרם הודיעו לאן מועדות פניהם, אך צפויים להישאר כחברי כנסת. גורמים בסביבת גינזבורג אמרו ל'דבר' כי בשלב זה יישאר בכנסת, וכי התפטרותו תוביל להגדלת כוחה של הקואליציה בתקופה רגישה, שבה "כל קול הוא קריטי בימים שחוק ההשתמטות על הפרק ויעבור או לא יעבור על חודו של קול".
העזיבות הנוכחיות מצטרפות לגל פרישות קודם ביוני 2025, אז עזב ח"כ גדי איזנקוט את המפלגה והקים את מפלגת 'ישר', יחד עם חברי הכנסת מתן כהנא ואורית פרקש-הכהן. בעקבות גל העזיבות, בסיעתו של גנץ נותרו כעת ארבעה חברי כנסת בלבד מלבדו:פנינה תמנו-שטה, מיכאל ביטון, אלון שוסטר ויעל רון בן משה.
בכחול לבן הביעו זעם רב על עזיבתם של טרופר וגינזבורג. "בושה וחרפה", אמרו ל'דבר' גורמים במפלגה, "גנץ היה עבורם כל השנים האלו וזו ממש סכין בגב'".
ממפלגת כחול לבן נמסר כי יו"ר המפלגה בני גנץ זימן הבוקר את ח"כ איתן גינזבורג נוכח מידע שהגיע אליו כי הוא מנהל מגעים עם מפלגות אחרות על רקע "חשש לעתידו הפוליטי והכלכלי". גנץ הציב לגינזבורג אולטימטום עד השעה 12:00 להודיע לגבי עתידו הפוליטי. "כחול לבן היא בית לאנשים שמאמינים בדרך ונאמנים לה, גם כשהיא קשה. שמבינים שמדינת ישראל חייבת ממשלת אחדות ציונית ורחבה, שתחבר את כל חלקי העם ותצעיד את ישראל קדימה", הוסיפו במפלגה.
חברי הכנסת שנותרו במפלגה הביעו תמיכה פומבית ביושב הראש. אלון שוסטר כתב לאחר עזיבתו של טרופר: "אני עם בני בבעתה משנים נוספות עם ממשלה שבן גביר מושל בה ואני עם בני בהבנה (העגומה יש לומר) שמתנגדי נתניהו (כמונו) יוכלו אולי להקים ממשלה אבל לא יוכלו לקיים אותה" אני עם בני בידיעה שיש המון ישראלים שמבקשים ממשלה ציונית רחבה ואני איתו בנחישות הסבלנית שבה הוא מתקדם אל היעד הזה". חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה הצהירה: "אני לא אבגוד בבני, לא עוזבת חברים כשקשה".
גינזבורג עצמו התייחס להחלטתו בפוסט ארוך שפרסם: "כחול לבן היתה עבורי בית פוליטי חם, וגם כשהיה קשה ומאתגר – האמנתי ביכולת לשנות ולהשפיע. לצערי הרב, יכולתה של המסגרת הפוליטית במתכונתה הנוכחית, להמשיך ולחולל את השינוי הנדרש במדינה, פחתה. והשינוי בעת הזאת ממש נדרש ומחויב המציאות. אין ברירה אחרת".
