אובר אינה "פלטפורמה אינטרנטית" אלא חברת הסעות – כך קבע השבוע הפרקליט הראשי של בית המשפט העליון האירופי, מסיאה צפונר, בחוות דעת שהגיש לבית המשפט. חוות דעתו של צפונר הוגשה לבית המשפט במסגרת תביעה של ארגון נהגי המוניות בברצלונה כנגד אובר, ופסק הדין בעניין צפוי להינתן בחודשים הקרובים. צפונר הסביר כי "הפלטפורמה של אובר, על כל החידוש שבה, שייכת לתחום התחבורה. כך יש לדרוש ממנה לעמוד בתקנים ובפיקוח של המדינות בהן היא פועלת".
יש לציין כי קביעתו של צפונר איננה מהווה פסיקה, ואין לה תוקף חוקי כלשהו. עם זאת, שופטי בית המשפט נוטים לקבל את המלצותיהם של הפרקליטים. הפסיקה בעניין עשויה להביא לסופו מאבק משפטי ארוך אותו מנהלים ארגוני העובדים במדינות אירופה נגד אופן ההעסקה של אובר. במקומות שונים בעולם כבר הגישו תלונות נגדה בגין פגיעה בזכויות עובדיה, ובחלק מהערים באירופה החברה או חלקים משירותיה הוצאו אל מחוץ לחוק.
בתביעה שהגיש ארגון נהגי המונית בברצלונה (Asociación Profesional Elite Taxi) נטען כי אובר מקיימת תחרות בלתי הוגנת עם שאר נהגי המוניות, בכך שהיא מפעילה שירות בשם UberPop. במסגרת שירות זה אפשרה אובר לנהגים ללא רישיון הסעה ציבורית לספק שירותי הסעות בתיווכה של האפליקציה של החברה, וזאת ללא כל פיקוח של הרשויות. הנהגים טענו כי הפעלת השירות מציבה מולם תחרות לא הוגנת, מכיוון שהם נאלצים לשלם על רישיון ולעמוד בסטנדרטים שמציבות הרשויות המקומיות.
המאבק הנוכחי נסוב סביב הגדרתה המשפטית של אובר באירופה. אובר טוענת שהיא "פלטפורמה אינטרנטית", בעוד ישנו מאבק של מספר גורמים להגדירה כחברת הסעות. למאבק זה יש משמעות מרחיקת לכת על יחסה לעובדיה.
חברת אובר טוענת כי נהגי החברה אשר מספקים את שירותיה אינם מועסקים על ידה, אלא משתמשים באפליקציה לצורך "התאמה נוחה בין נותני ומחפשי שירותי הסעה". אובר מנסה לטעון כי נהגי המוניות שלה הם עצמאיים, ושוכרים את שירותה של החברה רק לצורך תיווך בינם לבין הלקוחות. לפיכך טוענת החברה כי היא אינה מחויבת לוודא ששירותיה עומדים בתקנות הבטיחות, או שתנאי העבודה של הנהגים תואמים לדרישות החוק, מכיוון שהיא איננה אחראית באופן ישיר על הנהגים אלא רק מתווכת בינם לבין הלקוחות.
במסגרת צורת ההעסקה של אובר, התשלום מגיע לחברה דרך חשבון המשתמש של הלקוח. לאחר מכן אובר מעבירה לנהג תשלום שבועי, ממנו נגזרת עמלה של 20% לטובת החברה. במידה והנהג אינו בעל הרכב, התשלום מתחלק ביניהם באופן שהוסכם ביניהם. אובר איננה אחראית על מימון הדלק, איננה מבטחת את הנהג ואינה אחראית לוודא ששכרו של הנהג תואם לשכר המינימום.
מנגד טוענים ארגוני העובדים כי אופן העסקה זה הוא למעשה שימוש נצלני בטכנולוגיה לצורך העסקת עובדים באופן שפוגע בזכויותיהם ומגדיל את רווחי החברה. העובדים נותרים פעמים רבות עם משכורת נמוכה, ללא ימי מחלה או חופש, וללא יכולת לשפר את תנאיהם. היות והחברה איננה מכירה בנהגים כעובדיה, היא איננה רואה את עצמה אחראית למצבם, לטענת ארגוני הנהגים.
במידה ובית המשפט האירופי אכן יפסוק כי אובר היא חברת הסעות, תחויב החברה לעמוד בדרישות החלות על כל מעסיק, ובפרט על חברות ההסעות הציבוריות. כך תידרש אובר להחתים את עובדיה על חוזה העסקה סטנדרטי, לספק להם את התנאים הקבועים בחוק ולעמוד בתקני הבטיחות המקומיים.
יש לציין כי לאחרונה פסק בית המשפט בבריטניה באופן תקדימי כי אובר תוגדר כחברת הסעות במדינה. מאז חלה חובה חוקית על אובר לעמוד בכל תנאיה של חברת הסעות ציבורית. בנוסף, הודיעה החברה כי תפסיק את פעילותה בדנמרק בעקבות חוק חדש, לפיו תקנות פיקוח מסוימות על תעשיית המוניות יחולו גם על שירותיה של החברה.
