ועדת השרים לחקיקה תדון בראשון הקרוב בתיקון לחוק המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שיזם ח"כ אביחי בוארון (הליכוד). ההחלטה מובאת לדיון כעת כעונש לסירובם של ראשי האוניברסיטאות להימנע מפעילות פוליטית, כפי שאיים אתמול שר החינוך יואב קיש.
תיקון החוק שיעלה לסדר היום עוסק ב"השבתה פוליטית", כלומר "השבתה לשם השגת מטרה שאין לה קשר לתנאי שכר, העסקה, מחקר או הוראה או למעמדם של המוסדות האקדמיים". החוק קובע כי מוסד אקדמי מוכר שהמדינה משתתפת בתקציבו לא ישתתף בהשבתה פוליטית, וכי אם יעשה זאת, שר החינוך רשאי להפחית מהתקצוב שהמדינה מעבירה למוסד.
החוק קובע כי השר השר יורה על גובה ההפחתה "לאחר שהועברה אליו המלצת צוות מקצועי", וכי ההפחתה עבור כל יום השבתה תעמוד לכל היותר על 1/200 מהסכום השנתי שהמדינה מעבירה למוסד.
לפי דברי ההסבר, "בשנים האחרונות אירעו מספר מקרים שבהם מוסדות אקדמיים, פגעו בשירותי ההוראה והמחקר שלהם, או איימו לעשות כן, מסיבות פוליטיות שונות: קריאה להחלפת הממשלה, פיטורי שר ביטחון, פיטורי ראש השב"כ, ביטול עילת הסבירות שבמשפט המינהלי, דרישה לעשיית עסקה עם ארגוני טרור לשם השבת חטופים וכיו"ב. בדרך כלל, היו ההשבתות ביוזמת הנהלות המוסדות האקדמיים המתוקצבים או ארגוני הסגל בהן, ללא תמיכה של אגודות הסטודנטים או ההתאחדות הארצית שלהם, ולעתים אף בניגוד ישיר לעמדת הסטודנטים".
נכתב כי "כשם ששביתה של ארגוני עובדים, שנועדה להשיג תכליות פוליטיות שאינן קשורות במישרין לתנאי ההעסקה, איננה מוגנת בחוק, כך השבתה של מוסד אקדמי, המתוקצב מקופת המדינה, לשם תמיכה בעמדה פוליטית של הנהלת המוסד או ארגוני עובדים בו, שאין לה קשר לנושאי מחקר או הוראה או למעמדם של המוסדות האקדמיים, מנוגדת לסדר הדמוקרטי המתוקן".
"ביום ראשון נקדם בוועדת השרים חקיקה בנושא סנקציות תקציביות ממוסדות שיערבו פוליטיקה", הצהיר הערב (חמישי) שר החינוך יואב קיש. זאת בהמשך לדרישתו השבוע מנשיאי האוניברסיטאות לחתום על מכתב התחייבות שלא לקיים השבתות או להציג עמדה פוליטית מוסדית, אחרת יקודם החוק של בוארון. "במרץ 2023 ראש הממשלה הודיע על הדחת שר הביטחון, ובתגובה, כמה מראשי האוניברסיטאות הגדולות הודיעו על עצירת יום הלימודים. זה נראה למישהו כמו תפקידו של מוסד אקדמי?"
התיקון שיעלה בוועדת השרים לחקיקה מתייחס לעניין ההשבתות, אך התבטאותו של קיש מתייחסת באופן כללי למוסדות אקדמיים ש"יערבו פוליטיקה", וכך גם הצהרתו הקודמת ביחס להימנעות מ"נקיטת צעדים מוסדיים בעלי אופי פוליטי". ואכן, "על המדף" קיימת הצעת חוק נוספת ומרחיקת לכת יותר של בוארון, שמשנה מהיסוד את היחסים בין הממשלה לאקדמיה, ומאפשרת הטלת סנקציות כספיות במגוון גדול יותר של נסיבות, שאינו מוגדר בבירור בחוק.
ההצעה ה"רחבה": הממשלה תוכל להחליט בשם המל"ג בנושאים "בעלי חשיבות לאומית"
תיקון החוק ה"רחב", שלא צפוי לעמוד לדיון בוועדת השרים בשבוע הבא, מעניק לממשלה יותר שליטה על המל"ג. הגברת הפיקוח והשליטה על האקדמיה נעשית בשלושה מישורים: הליך קבלת ההחלטות, הרכב המועצה ותקצוב המוסדות האקדמיים. כך, אחד מתיקוני החוק נותן סמכות לממשלה להכריז על נושא המצוי בסמכות המל"ג כ"בעל חשיבות לאומית", הכרזה שתהיה תקפה לשלושה חודשים. בתקופה זו הממשלה תוכל הממשלה לקבל החלטות מחייבות בשם המל"ג.
הפוליטיזציה של ההצעה באה לידי ביטוי בסעיפים הנוגעים להרכב המל"ג ולמשך כהונתה. במקום שחברי המל"ג ימונו בידי נשיא המדינה, הם ימונו בידי הממשלה. כהונת המועצה להשכלה גבוהה תוצמד לכהונת הכנסת: עם פיזורה של הכנסת המועצה תפוזר גם היא, ועם כינון כנסת חדשה תכונן מועצה חדשה בידי הממשלה. זאת בשונה מהמצב היום, שבו הנשיא ממנה את המועצה כל חמש שנים, ללא קשר לבחירות. מוצע גם כי במועצה ישבו נציגי ציבור ונציג בנק ישראל, נוסף לייצוג הקיים היום למוסדות להשכלה הגבוהה ולסטודנטים.
תיקון נוסף בחוק מעניק למל"ג סמכות להפחית את תקציבם של מוסדות אקדמיים ש"מפרים את החלטותיה", או להשעות את רישיונם. כמו כן תוקם ועדת משנה לפיקוח, בקרה ואכיפה, בראשות סגן יו"ר המל"ג, "לשם בירור חריגות שבוצעו על ידי מוסדות מוכרים". עוד מוצע כי המל"ג תוכל למנות ולפטר את בעלי התפקידים הבכירים בה, על פי הצעת שר החינוך, ללא הליך תחרותי או חובת היוועצות.
על פי ההצעה, ועדת החינוך והתרבות של הכנסת תהיה גורם נוסף המפקח על המל"ג. מוצע כי המועצה תיתן "דין וחשבון" לוועדת החינוך, וכי הוועדה תוכל לחייב חברים במל"ג להגיע לדיונים הנוגעים להשכלה גבוהה, ואף להטיל קנס אישי על נציג שלא יתייצב.
חלק אחר של ההצעה עוסק באופן ניהול תקציב ההשכלה הגבוהה בישראל. כיום, התקציב הוא באחריות ועדת התכנון והתקצוב (ות"ת), הנמצאת תחת אחריותה של המל"ג. הות"ת פועלת מכוח החלטת ממשלה מ-1977, ותקציבה נובע מתוכנית שנתית קבועה. לפי ההצעה הות"ת ימוסד בחוק, והתקציב ייקבע כמו סעיפים אחרים של משרד החינוך – בהסכמת שר החינוך ושר האוצר.
