בעיכוב של שנים, החלה ועדת הכלכלה לדון היום (ראשון) בחוק שיסמיך רשויות מטרופוליניות לניהול התחבורה הציבורית. בישיבת הפתיחה טרם נוסחו הסעיפים, אך המשתתפים השונים הציגו את המתווה הכללי: באוצר הבהירו כי בשלב הראשון יוקמו רשויות רק בשני מטרופולינים – ירושלים ותל אביב – וגם הן יפעלו תחילה במתכונת "רזה". יו"ר הוועדה, ח"כ דוד ביטן, הבהיר מצדו כי ראשון לציון מוכרחת להיכלל בהצעה, או כחלק ממטרופולין תל אביב או כמטרופולין נפרד, והוסיף: "אנחנו לא נעסוק בשבת בחוק הזה. אם ירצו, יחוקקו חוק אחר".

היו"ר ביטן התייחס גם לעיכוב בחקיקתו של החוק, על רקע נזקי הגודש בכבישי ישראל, שהוערכו על ידי משרד האוצר בכ-40 מיליארד שקלים בשנה. ביטן אמר כי מסיבות אלו, לא מובן לו מדוע הבעיות לא נפתרו קודם לכן: "לצערי החוק הזה הוקפא בוועדת הכנסת מעל שנה מסיבות פוליטיות, ועכשיו דורשים ממני לסיים אותו תוך חודש. זה בעייתי, אבל אנחנו נקדם אותו".

דוד ביטן, יו"ר ועדת הכלכלה (צילום: יונתן זינדל/פלאש 90)

בארגוני התחבורה, ובעיקר בארגון "15 דקות", בירכו על המהלך: "בכל השנים שאנחנו פועלים, זו הרפורמה הכי חשובה שאנחנו פועלים לקדם". אמרה סיוון שמואלביץ', מנכ"לית הארגון. "זה רגע היסטורי. אנחנו והשותפים שלנו פה בחברה האזרחית הקמנו קואליציה של 9 ארגונים שדחפו ראשי ערים רבים למהלך הזה".

מהן רשויות מטרופוליניות?

בפישוט רב, הרעיון המרכזי ברפורמה הוא להעביר את מרבית האחריות על התחבורה – הן ברמת הניהול היומיומי והן ברמת פרויקטי התשתית – לידי רשויות-על מקומיות (אחת בכל מטרופולין), שינהלו את התחבורה בשטחן על פי הבנתן. המטרה היא להעניק לכל מטרופולין את הכלים והיכולת לקדם במהירות את המהלכים שנחוצים לתושבים, תוך מתן מקסימום שליטה ויצירת פורומים פשוטים ויעילים יותר לקבלת החלטות.

באוצר נתנו לדוגמה מספר רשויות מטרופוליניות בערי בירה בעולם, דוגמת לונדון ומדריד, שבהן חלה התייעלות משמעותית עקב המהלך. מנגד, לא הבהירו באוצר מה הייתה ההשפעה במטרופולינים אחרים במדינות אלו, דוגמת מנצ'סטר או בילבאו.

הקמת הרשויות המטרופוליניות היא רפורמה שגורמים רבים בתחום התחבורה מבקשים לקדם מאז ראשית שנות האלפיים. בשנתיים האחרונות הובילה קואליציה של תשעה ארגוני תחבורה, תחת השם "מנתבים מחדש", קמפיין ממוקד מול ראשי הערים. המהלך תרם בסופו של דבר להחלטת ממשלה בנושא, ולתחילת הליך החקיקה הנוכחי.

אולם, בעוד שהרעיון נמצא בקונצנזוס רחב יחסית בקרב גורמי המקצוע והעמותות השונות, אופן הביצוע מעורר חששות לא מעטים. כך, לדוגמה, הבהיר נציגה של עיריית בית שמש, בני לווינשטיין, כי עירו ביקשה שלא להיכלל תחת מטרופולין ירושלים, מחשש שלעיר הראשה (ירושלים) יהיה כוח רב מדי בניהול הרשות המשותפת.

סיוון שמואלביץ' (צילום: 15 דקות)

גם בארגון "15 דקות" הביעו סייגים הנוגעים לניהול הרשויות, וביקשו שבמועצה המנהלת ישב גם נציג מטעם הנוסעים: "אנחנו חושבים שחשוב שבמועצה של הרשויות יהיו גם נציגים של הציבור. נכון שהרשויות מייצגות אותו, אבל חשוב שגם קולו של הציבור עצמו ישמע".

היו"ר ביטן הבהיר בתגובה כי המדינה תותיר בידיה את הפיקוח העליון על הרשויות הללו, בדומה למודל הקיים בתאגידי המים האזוריים, כדי למנוע ניצול לרעה של כוחן. עם זאת, הוא סייג והבהיר כי החוק אינו צפוי להוות פתרון קסם: "מניסיון של הרבה שנים בתור סגן ראש העיר ראשון, רפורמות כאלו לא פותרות את הבעיות, זה בסוף לוקח אותו זמן. אני רוצה שנגיד מה החסמים האמיתיים, ושאותם נפתור בחוק".

המתווה: ירושלים וגוש דן תחילה – ובמתכונת רזה

על אף שבוועדה טרם עוגנו פרטיו המדויקים של החוק, ההסכמה בין נציגי האוצר לחברי הוועדה היא שבשלב הראשון יוחל המתווה רק בשתי הערים הגדולות בישראל – ירושלים ותל אביב. הרפורמה לא תקיף את כלל המטרופולינים הגדולים בארץ, שמספרם נאמד בין 4 (כולל באר שבע וחיפה) ל-8 (כולל ערים מרכזיות דוגמת נתניה, פתח תקווה, ראשון לציון ואשדוד).

כמו כן, הבהירו נציגי האוצר וחבר הכנסת יעקב אשר, כי השאיפה היא שבשלב הראשון הרפורמה לא תחול על כלל ערי המטרופולין בגוש דן, אלא תצומצם למספר ערים מרכזיות בלבד. המטרה היא לאפשר "שולחן קטן" לקבלת החלטות יעילה. "תיקח את כל גוש דן, יש לך משהו כמו 40 או 50 רשויות, אי אפשר לעבוד ככה, לא בהתחלה." אמר ח"כ אשר, והוסיף: "יעבוד טוב- ונגדיל". בהקשר זה ציינו באוצר כי קיים קושי לשלב ערים גדולות כמו פתח תקווה וראשון לציון, שלהן יישובי לוויין רבים משל עצמן. ח"כ אשר הסכים והוסיף: "באמת של הדברים, ראשון לציון צריכה מטרופולין בפני עצמה".

היו"ר ביטן התעקש בסוגיה זו ופסק: "מבחינתי ראשון לציון חייבת להיות חלק מזה. או כרשות מטרופולינית נפרדת, או כחלק מגוש-דן, תדאגו לזה עד השבוע הבא".

השבת לא על השולחן

בין הדוברים בוועדה נכחו נציגי רשויות מהמרכז, ובהם אסף זמיר, ממלא מקום ראש עיריית תל אביב-יפו, שחיזק את עמדת האוצר בדבר נחיצותה של הרפורמה. "הגיע הזמן שזה יעבור לידיים שלנו, אנחנו פשוט נעשה את זה יותר מהר" אמר זמיר. לטענתו, כיום נאלצת העירייה לפנות למשרד התחבורה עבור כל תיקון שולי כדי שזה יתווך מול החברות הממשלתיות, תהליך שלדבריו "מאט מאוד תהליכים".

יתר נציגי הרשויות תמכו אף הם בהצעת החוק. במקביל, העלו חלקם דרישה – בהובלת סגנית ראש עיריית תל אביב, מיטל להבי – להבטיח שהרשות המטרופולינית תוסמך לקבל החלטות גם בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית בשבת. "זו שעה היסטורית," אמרה להבי, "חשוב שניתן לרשות המטרופולינית את הכוח הזה". ללהבי הצטרף ח"כ יוראי להב-הרצנו (יש עתיד), שתמך בחוק והוסיף: "עבור מרבית הישראלים, הם לא יוכלו לוותר על רכב אם בשבת אין להם כיצד לבקר את סבתא, או ללכת לים. אני לא מעוניין לכפות שום דבר בבני ברק, אבל ביתר הערים זה חשוב".

אסף זמיר (צילום: יונתן זינדל / פלאש90)

היו"ר ביטן דחה את הדרישה והשיב: "אין לזה קשר לחוק ולרשויות המטרופוליניות". בתגובה התעקשה להבי כי הקשר ישיר, שכן הרשויות הן אלו שיבחרו את חברות האוטובוסים ויגדירו את תנאי הפעלתן, ובכלל זה אפשרות לנסיעה בשבת (בגבייה או בחינם). ביטן חתם את הוויכוח כשאמר: "לא אתן שזה יעקב עכשיו את החקיקה, נעסוק בזה בעוד שנתיים".

לקראת סיום הדיון, התעורר שוב ויכוח בין הח"כים להב-הרצנו ויעקב אשר בנוגע לסוגיית השבת. ביטן הבהיר בשנית כי הנושא אינו עומד על סדר היום, ונעל את הישיבה מבלי להתקדם בקריאת סעיפי החוק. הוא פנה לנציגי משרדי האוצר והתחבורה בבקשה להגיע לדיון הבא מצוידים ברשימת החסמים שאותם בכוונתם לפתור בחוק, וכן בפתרון מוסדר לסוגיית העיר ראשון לציון.