כנס הקיץ של הכנסת נפתח היום (ראשון), והוא צפוי להיות הכנס האחרון של הכנסת עד לבחירות שייערכו ב-27 באוקטובר. אם הבחירות יוקדמו, גם כנס הקיץ הקצר ממילא, יתקצר ויסתיים כבר בחודש יוני, מה שלא יאפשר חקיקה חדשה ושנויה במחלוקת. עבור חלק מהחוקים, מדובר בהזדמנות אחרונה לפני הבחירות.
חלק מהחוקים שיקודמו בחודשיים שנותרו לכנס הקיץ עלו על שולחן הכנסת רק לאחרונה וחלקם התקדמו משמעותית במושבים הקודמים, חלקם "חוקי דגל" של הקואליציה וחלקם חוקים משותפים לקואליציה ולאופוזיציה. מהרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת שממשיכה, חוק הפטור מגיוס שעדיין לא ברור אם הרבנים יאשרו לקדם, ושורה של חוקים נוספים, חלקם בהסכמה ורובם לחלוטין לא.
לצד זאת, חוק שצפוי לעלות מחר להצבעה במליאה לקריאה שנייה ושלישית וזכה לתמיכה רחבה מהקואליציה ומהאופוזיציה, הוא חוק העמדה לדין של מחבלי 7 באוקטובר, עליו הכריזו היום יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), שמחה רוטמן (הציונות הדתית) ושר המשפטים יריב לוין, ככזה שהגיע לקו הסיום לאחר שנתיים וחצי של עבודת מטה וחקיקה.
חוק הפטור מגיוס, שנמצא על שולחנה של ועדת החוץ והביטחון מאז אפריל 2024, נמצא כרגע בהקפאה וממתין לאישור רבני דגל התורה ואגודת ישראל כדי להתקדם. המפלגות החרדיות לא הציגו לבוחריהן שום הישג משמעותי חדש, וחוק פטור מגיוס יוכל לאפשר להן להציג הישג כזה. מנגד, בשעה שעשרות אלפי לוחמי מילואים נלחמים בגזרות השונות ובקיץ שלקראת הבחירות, נתניהו יתקשה לשווק לבוחריו חוק שכזה כהישג.
ועדת השרים במרוץ לחקיקה
החקיקה בכנס הנוכחי היא האחרונה לפני הבחירות שאותה הממשלה תוכל לקדם באמצעות ועדת השרים לחקיקה. 29 הצעות נדונו היום בוועדה, 10 הצעות נתמכו והדיון ברוב ההצעות האחרות נדחה בשבוע.
בין החוקים שנדחו לטובת המתנה לעמדת ראש הממשלה ניתן לראות את הצעת החוק לתיקון חוק השבות (חוק "מיהו יהודי) של שמחה רוטמן. לפי החוק, רק מי שהתגייר בגיור אורתודוכסי יוכל להיות זכאי לעלייה מתוקף חוק השבות, מה שמבטל את זכאותם של מיליוני יהודים קונסרבטיבים ורפורמים, שתומכים באופן פומבי ומובהק בישראל, במיוחד בארה"ב ובמסדרונות הקונגרס. נתניהו העביר מסר לפיו בשעת מלחמה כשישראל זקוקה לעזרת ארצות הברית, לא נין לחוקק חקיקה כה שנויה במחלוקת. השרים איתמר בן גביר ועידית סילמן מחו על הדחייה.
לצד זאת, כבר היום ועדת השרים לחקיקה החלה לקדם מספר חוקים, חלקם בניגוד לעמדת גורמי מקצוע, כאשר העיקרי שבהם הוא חוק המינויים שהגיש רשמית ח"כ שלום דנינו (הליכוד), אך לפי מספר דיווחים קודם על ידי ראש הממשלה נתניהו, שר המשפטים יריב לוין וראש הסגל החדש בלשכת רה"מ, עידו נורדן, שניסח את החוק כשהיה יו"ר "פורום הבכירים בשירות הציבורי", פורום שמזוהה עם הימין ומתנגד ל"דיפ סטייט" כלשונם.
לפי הצעת החוק, כל ממשלה תוכל למנות בעצמה את בכירי השירות הציבורי, שכיום נדרשים לעבור מספר שלבי סינון לפי מדדים אובייקטיביים בין ההחלטה של הממשלה למנות אותם לבין מינויים בפועל. מדובר ביועמ"ש, מפכ"ל, רמטכ"ל, ראש שב"כ וראש אגף תקציבים. לפי הצעת החוק, לאחר פירוקה של הממשלה הם יפוטרו ויוחלפו, אלא אם כן הממשלה החדשה תחליט להשאירם בתפקיד.
חוקים נוספים שוועדת השרים החליטה לקדם הם צמד חוקים של צבי סוכות (הציונות הדתית) ועמית הלוי (הליכוד) להאצת בנייה של יישובים חדשים ותעדופם על פני עיבוי יישובים קיימים, זאת בניגוד לעמדה המסורתית של גופי התכנון והבנייה בישראל; חוק בעלות אחודה של יעקב אשר (יהדות התורה) שמבטל את החיוב לבעלות של אדם או חברה אחת בפרויקטים להשכרה ארוכת-טווח; וחוק העדפה מתקנת לבני העדה הדרוזית של עפיף עבד (הליכוד).
הרפורמה המשפטית לא עוצרת
הממשלה והקואליציה ממשיכות לקדם את הרפורמה המשפטית השנויה במחלוקת, וכבר השבוע תמשיך לקדם את החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, מה שצפוי להחליש משמעותית את סמכויותיו ועלול שלא לאפשר לו להתריע בפני פעולות בלתי חוקיות של הממשלה. החוק שיזם שמחה רוטמן (הציונות הדתית) עבר כבר עשרות דיונים בשני הכנסים האחרונים, אך עדיין נתקל בהסתייגויות משפטיות.
חוק נוסף שהקואליציה מקדמת כחלק מהרפורמה המשפטית הוא חוק מח"ש שיזם משה סעדה (הליכוד), סגן ראש מח"ש לשעבר. החוק נועד להוציא את המחלקה לחקירות שוטרים מהפרקליטות, ולחייב את המינוי בוועדה שממנה מנכ"ל משרד המשפטים, משרת אמון של השר, ולא ע"י ועדת המכרזים של נציבות שירות המדינה.
כחלק ממאבקם בבית המשפט העליון, בקואליציה מקדמים גם חוק להפקעת שיבוץ שופטים בדיונים מידי נשיא בית המשפט העליון, וקביעתם בידי מחשב בלבד, ולא על ידי נשיא העליון.
במקביל, גם חוק התקשורת של השר שלמה קרעי מתקדם בוועדה בראשות גלית דיסטל-אטבריאן (הליכוד). החוק נועד בין היתר להכפיף את הרגולציה על גופי התקשורת המשודרת לוועדה שתמונה בידי הממשלה, וכן להסיר חסמים ולפתוח את השוק לתחרות גדולה יותר בין גופי התקשורת.
