במרכז המדרחוב של זכרון יעקב עומד שולחן מתקפל. מולו ניצבות שתי מצלמות, ומשני עבריו כיסאות פלסטיק. על האחד מתיישב מתן יפה (42), מנהיג תנועת אל הדגל. על השני הוזמנו לשבת העוברים ושבים כדי לדבר פוליטיקה. השיחות שמתפתחות ארוכות יחסית, ונמשכות ברצף על פני מספר שעות. יפה משיב ברהיטות ובישירות למשתתפים, המבקשים לאתגר את תפיסת עולמו על מצבה של הפוליטיקה הישראלית. התוצאה היא שורת סרטונים מהודקים מעשרות מוקדים ברחבי הארץ, שזכו לתפוצה רבה. ניסיון לבסס תנועה רעיונית חדשה.

התופעה הזו לא צומחת בחלל ריק. בסקרי המנדטים לקראת הבחירות הקרבות מסתתר נתון דרמטי: בין 15% ל-20% מהבוחרים עדיין אינם יודעים למי יצביעו, כך לפי נתוני אתר "המדד" וסוקר תאגיד השידור דודי חסיד. בסקר 'מעריב' שנערך בקיץ האחרון, מפלגה של חיילים משוחררים ומשרתי מילואים זוכה ל-13 מנדטים. נתונים אלה ואחרים מעידים שבין שני הגושים מצוי ציבור בוחרים שלא מוצא בית פוליטי, למרות שבכוחו להכריע את הבחירות. לחלל הזה תנועות כמו אל הדגל מעוניינות להיכנס.

בבני ברק, בזכרון יעקב ובאתונה

תנועת 'אל הדגל' הכריזה על כוונתה להכנס לזירה הפוליטית לפני שנה וחצי, אבל עדיין לא הקימה מפלגה או חברה לאחת קיימת. לצדו של יפה, דוד שרז (41) מוביל את התחום הכלכלי בתנועה. עיקר החשיפה הציבורית של יפה מגיעה ממיזם הסרטונים שמכונה "תסבירו לי", שמתבסס על פורמט פשוט: שיחות פוליטיות פתוחות במרחב הציבורי עם בוחרים.

אל הדגל ב"צעדת הגיוס" שארגנה באפריל 2025 (צילום: אל הדגל)

הסרטונים מהמיזם, שמצולמים בין היתר בתל אביב, בקמפוסים אקדמיים, בערי פריפריה וגם באתונה, צוברים עשרות ולעיתים מאות אלפי צפיות באינסטגרם ובפייסבוק. לדבריו, היוזמה נולדה מתסכול מהשיח הפוליטי והתקשורתי: "נמאס לי לדבר עם הפוליטיקאים ועם התקשורת", הוא אומר. "אז הלכתי לפתוח שולחן בבני ברק, וביקשתי מחרדים שיסבירו לי למה הם לא מתגייסים. שלוש שעות דיברתי איתם".

וזה לא נגמר באלימות?

"בסוף בסוף בסוף היה שם מישהו שהגיע והשתולל, אבל לא הכנסנו את זה לסרטון. יש לי שני עקרונות: הראשון הוא שאני לא משחק במשחק הגושים, והשני הוא שאני לא פופוליסט, והסרטון היחיד שלא העליתי מ'תסבירו לי' זה החלק שחרדי בבני ברק ירק עליי והפך עליי שולחן. היו כל מיני אנשים שביקשו ממני להעלות וסירבתי. הצד השני של פופוליזם זה מי שאומר מה שנשמע טוב למרות שהוא יודע שזה לא יקרה".

לדברי יפה, לא מדובר בקמפיין בחירות. "המטרה היא חיבור לעם, לעשות את זה דרך מפגשים אמיתיים עם הציבור, זה אירוע של מהות. גם כנבחר ציבור אני מתכוון להמשיך עם הפלטפורמה הזו כדי להישאר מחובר למהות".

מדרישת התפטרות לתנועה פוליטית

יפה מרבה להתבטא במונחים של ערכים וחזון, כפי שעשה גם בשיחות הארוכות שקיים עם פרופ' ירון זליכה וד"ר עינת וילף, שניהם יריבים או שותפים פוליטיים פוטנציאליים שלו בבחירות הקרובות. תנועת "אל הדגל", שהיא למעשה גלגול של התארגנות מוקדמת בשם "תיקון 2024", החלה את דרכה בדרישה משרים וחברי כנסת לקחת אחריות ולהתפטר, כהמשך לקו הערכי שהופגן בתחילת המלחמה.

לדבריו, עם סיום סבב המילואים הראשון בינואר 2024, הופתעו הוא וחבריו לגלות ש"המנהיגים שלנו חזרו לשיח של 6 באוקטובר". כמי שחזרו משירות ממושך שבו נחשפו לפערים קטנים ממה שדומיינו בין חלקי החברה, הם הקימו את "תיקון 2024". התנועה קיימה מגעים עם שורת פוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה במטרה לרתום את הרוח של הימים שאחרי 7 באוקטובר להקמת ועדת חקירה ממלכתית ופיזור מוסכם של הכנסת, לקראת הקמת ממשלה ציונית רחבה שתישען על שלוש המפלגות הגדולות.

לאחר מספר חודשים הבינו חברי המיזם כי נבחרי הציבור אינם ממהרים לוותר על כוחם, וכי לעיתים יעדיפו לפגוע ביריביהם הפוליטיים גם במחיר פגיעה בציבור כולו. "הסתכלנו ימינה ושמאלה, ראינו שהם לא מסוגלים לצאת מ-6 באוקטובר ועשינו את הדבר היחיד שאנחנו יודעים לעשות: להגיד 'אחריי'".

בתחילת הדרך, חברותם של אנשי ימין מובהקים ב"תיקון 2024" (בהם עטרה כהן-רפפורט, משה רונצקי ואיתן תורג'מן) עוררה חשד בשמאל. הפובליציסט עידו דמבין, לשעבר מנכ"ל מכון "מולד", אף טען בטור דעה ב"הארץ" כי מדובר בהתארגנות שבדומה ל"אם תרצו", מתחילה בשיח של אחדות וציונות, אך צפויה להתגלות כארגון ימין קיצוני.

"אנחנו מבקשים לשבור את השיח הזה של ימין ושמאל", משיב יפה, שאכן קשה לשייכו לאחד המחנות בצורה מובהקת. "המטרה שלנו זה קיום העם היהודי בארצו, וזה אומר שהמטרה שלנו היא לא ארץ ישראל השלמה, לא מדינת הלכה וגם לא מגדלור של אוניברסליזם וליברליזם. כל אלה שאיפות אישיות וכל אחד זכאי להן, אבל זו לא המטרה של הציונות".

לצד יפה, בולטים בהנהגת "אל הדגל" מספר פעילים מרכזיים: אלי מאירי, סא"ל במיל' ולשעבר מנהל של שני בתי ספר ושל אגף החינוך בטבריה, המוביל את השטח; עו"ד יצחקי גליק, יזם נדל"ן מיהודה ושומרון ורס"ן במילואים, המופקד על תחומי המשפט והממשל; וגולן רייז, במאי דוקומטרי ואסטרטג המשמש כמנכ"ל התנועה, מה שמעיד אולי על החשיבות המיוחסת למיתוג המסר. אליהם מצטרפות רעות פרנקל, המובילה את תחום השותפויות ולילך חיים-אידלברג, המרכזת את פעילות המחקר והאסטרטגיה.

"אם לא נעצור את הקיטוב, באמת שיהיה לנו בהצלחה"

"אתה רואה את המנהיגים של העם הזה ואתה אומר 'אני ממש לא אוהב אותם, אבל את הצד השני אני אוהב עוד פחות'. ואני חושב שפתאום אנשים רואים שאפשר להחזיק עמדה ודרך, מה שאני חושב שחסר היום בפוליטיקה הישראלית", מתאר יפה את תחושותיו.

אבל בוא נדבר תכלס. מה אתה מציע?
"אני חושב שאני מגיע מאוד ענייני ובלי פוזיציה, אני מסוגל גם לגנות את זה שבלשכת ראש הממשלה יועצים עבדו עם קטאר, זה דבר נורא ולא מוסרי ולא ציוני בעליל, וגם לגנות את הפצ"רית כי פונקציית המטרה שלי היא לא להפיל את הממשלה בכל מחיר. אני חושב שהציבור הישראלי מבקש מישהו שמגיע, מסתכל על הסיטואציה ואומר עם מה הוא מסכים ומה לא".

ב"אל הדגל" לא פוסלים ישיבה בממשלה עם נתניהו, אך מתעקשים שהם אינם מזוהים עם הממשלה הנוכחית, ומבהירים שזה רק בתנאי שממשלה כזו תכלול גם מפלגות שיושבות כיום באופוזיציה. "התפיסה הבסיסית שלנו היא בשאלה מה משרת את מדינת ישראל בלי קשר לימין או שמאל", מסביר שרז. "אם לקחת שטח מהאויב עוזר לנו להכריע אותו אז זה בארגז הכלים שלנו. אם הסכם שלום עם לבנון משרת אותנו, מצוין, אם לשים כיפת ברזל באמירויות עוזר לאינטרסים שלנו זה מצוין, אנחנו לא תקועים על תבניות ימין ושמאל".

"אנחנו לא מתחלקים לקו השבר המטומטם הזה של ביבי-רק לא ביבי, אנחנו מדברים על ציוני-לא ציוני, ונכפה ממשלת אחדות ציונית רחבה", מצהיר יפה. "מה שאנחנו צריכים עכשיו זה ממשלה שאין ניגוד עניינים בינה לבין המדינה, ואם זה או ממשלה שפועלת בניגוד לצרכי המדינה או ללכת לעוד בחירות, נלך לעוד בחירות".

"הרצון לשבור את הגושים הוא לא בגלל שאנחנו לא מתחברים לדעות של אף אחד מהם", מסביר אחד מרכזי השטח בתנועה. "זה כי אנחנו יודעים שגם אם תיבחר ממשלת רק-לא-ביבי, שיהיה לנו בהצלחה עם גיוס חרדים וטיפול בנערי הגבעות כשאין להן נציגים בממשלה, ואחריה תיבחר ממשלה שתגרום לנו להסתכל על הממשלה הנוכחית כמו שאנחנו מסתכלים על בגין. זה הקיטוב, הוא מסלים את עצמו ואם לא נעצור אותו, באמת שיהיה לנו בהצלחה".

עם ארגון כמו 'אחים לנשק' תסכימו לשתף פעולה?
יפה: "אנחנו כתפיסה לא מחרימים, אבל יש אנשים שעושים מעשים לא ציוניים. אני חושב שאחים לנשק, כמו הרבה ארגונים אחרים, עשו ב-8 באוקטובר דברים מופלאים שמגיע להם פרס ישראל עליהם, בחילוץ אנשים, בהצטיידות, בהרבה דברים חשובים שהם עשו כשהמדינה לא הייתה שם. אבל בעולם של 6 באוקטובר הם נושאים משקל רב בהכנסת דברים שהיו פרה קדושה לתוך מחלוקת שעזרה בפילוג העם. על הדבר הזה הם חייבים לקחת אחריות ולהכיר בסכנה ובטעות שבזה. ממנהיגים לא מצופה לא לעשות טעויות, אלא לקחת אחריות על הטעויות, וכארגון הם לא לקחו אחריות וממשיכים להצדיק את המעשה הזה שמסכן את קיום העם היהודי בארצו, ולכן כארגון יש פה בעיה אמיתית. אבל כאנשים שהיו חלק מהדבר הזה ומוכנים להגיד שזו הייתה טעות והם מכים על חטא, בוודאי, לכולם יש תשובה, זה חלק מהיהדות."

"כשאתה מדבר על הקמה של שכונה לשוטרים בחאן יונס", אומר יפה בהתייחס להצהרותיו של השר בן גביר במהלך הלחימה בעזה, "אתה מסיים בזה שאתה חותם על עסקת כניעה לחמאס, כי אם אתה בא ונלחם על קיום העם היהודי בארצו, אתה יכול לעשות את העבודה הדיפלומטית מול כל העולם כדי לבסס את צדקת הדרך שלך, שאנחנו ראויים לחיים בשגשוג ובביטחון, אבל ברגע שעל זה אתה מלביש שכבה נוספת של פנטזיות פרטיות שלך שגם לא מייצגות את כל הציבור הישראלי, אז כולם מסביב מסתכלים ואומרים, 'הופה, זה כבר לא הגנה על קיום העם היהודי בארצו, זה כבר מימוש כל מיני חזיונות שלכם', וזה לא ציונות".

למרות הדברים הללו, כשח"כ לימור סון הר-מלך הגיעה בט"ו בשבט לרצועת עזה בחסות החסינות שלה כדי לנטוע עצים, יפה נכח שם גם הוא. עם זאת, שאלתו המרכזית אליה הייתה: "למה אין הכרעה?".

"כישלון עמוק של הפוליטיקאים"

יפה, יליד ירושלים שגדל במבשרת ציון, הוא קצין לוחם במילואים בחטיבת הקומנדו, יזם חברתי, מקפיד להעיד על עצמו שלא תכנן להיות פוליטיקאי. ב-2013 הקים ועמד בראש עמותת "כוכבי המדבר" למנהיגות בחברה הבדואית, יחד עם ד"ר מוחמד אלנבארי; יחד עם שרז והרב דוד לייבל, שיקם את ארגון "אחוות תורה" לשילוב חרדים במעגל העבודה; הוא בוגר תוכנית העמיתים של קרן וקסנר באוניברסיטת הרווארד (אותה מוסד שתבע מאוחר יותר על אנטישמיות); ושירת מאות ימי מילואים במהלך הלחימה הנוכחית. הוא מתגורר ביישוב שריגים עם אשתו אביב וחמשת ילדיהם.

את מכינת כוכבי המדבר הקים יפה לאחר שנערים בדואים ניסו לשדוד אותו. "מדינת ישראל לא פספסה הזדמנות לפספס מול האוכלוסייה הבדואית", אומר יפה. "זאת אוכלוסייה ששירתה, שבנתה את המדינה, שהייתה שותפה בפיתוח הנגב ופעם אחרי פעם, פשוט דפקנו עוד משהו ועוד משהו, וגרמנו להם לאובדן תקווה מצד אחד, ומצד שני לא נתנו שום פרוספקט לעתיד. הם הלכו ולמדו באוניברסיטאות שלא מישראל, רכשו שם כל מיני רעיונות קיצוניים והביאו אותם הביתה".

בהתייחסות לביטחון הפנים מוסיף יפה: "בן גביר מדבר על זה שלא נותנים לו, אבל מעולם לא היה שר עם כל כך הרבה סמכויות כמו שיש לו עכשיו, ויש לך 180 אלף כלי נשק לא חוקיים במגזר הערבי. עוד לא ראיתי את שופט בג"ץ או את הפקיד, או את ה'דיפ סטייט' שאמר 'אל תאסוף את הנשקים הבלתי חוקיים'. יש פה כישלון עמוק עמוק של פוליטיקאים פופוליסטים שעסוקים בלהעלות ציוצים בטוויטר ולא בלפתור את הבעיה".

ימינה בכלכלה: פחות מדינה, יותר שוק

שרז, המרכז את התחום הכלכלי ב"אל הדגל", הוא איש עסקים ויזם שהקים חמש חברות. אחת מהן היא VENN, אותה ייסד יחד עם שני חבריו מסיירת מטכ"ל המשמשים כמנכ"לים משותפים. החברה, הפועלת כיום בעיקר בחו"ל, הוקמה כדי ליצור קהילות צעירות במתחמי מגורים בשכירות. בתחילת דרכה בישראל, ספגה החברה ביקורת בטענה שהיא מעודדת עליית מחירי דיור וג'נטריפיקציה. מאז שינתה את המודל שלה, והפכה בעיקר לפלטפורמה טכנולוגית לניהול ולחיזוק הקהילה הפנימית של דיירים.

"זה מודל שהוא מתחבר בעצם לתפיסה הכלכלית השלמה שלי, שהיא תפיסה של שוק חופשי, עם אחריות לכלל האנשים שיוצרים את הערך בעצם", אומר שרז. "לכן זה גם מתחבר מאוד לעולמות של כלכלה מבוזרת, ומטבעות מבוזרים (קריפטוגרפיים, א.ג.), שאני חלק ממנה. כי בעצם השאלה היא איך הערך מתחלק בצורה נכונה בין כל מי שיוצר אותו".

מה התפיסה הכלכלית שלכם?
"התפיסה הכלכלית של 'אל הדגל' היא צמצום התערבות המדינה, שוק חופשי, הגדלת התחרות, והסרת החסמים והבירוקרטיות".

איך זה נראה כיום לשיטתכם?
"מדינת ישראל כיום יושבת על תשתית עות'מאנית, בריטית, ובהמשך עם אלמנטים סוציאליסטיים, ויש לנו הרבה מאוד שאריות כאלה, דרך כל מיני הסכמים ודברים שמגנים פה על מגדלי הביצים, על העגבניות, על אלף ואחד דברים, ומייצרים מציאות שבה לצרכן בקצה פשוט אין מציאות תחרותית, וזו בעיה. אז את הדברים האלה צריך לתקן בצורה יסודית, ופשוט לפרק אותם אחד אחד".

אבל בכל זאת החקלאות זה ערך ציוני וגם כלכלי, וגם הגנה על עובדים זה חיוני.
"החקלאות בעינינו היא ערך ציוני חשוב למדינת ישראל, גם במימד של היכולת שלנו להסתמך באופן מסוים על ייצור עצמי, גם ביכולת לתפוס קרקע, ולהגן על הגבולות, ולהיות מחוברים בסוף לאדמה הזאת. אם יש חקלאים שצריך לתמוך בהם אנחנו נשמח לתמוך בהם, אבל באופן ישיר וללא מתווכים בדרך שגוזרים קופונים".

תפיסה דומה מציג שרז גם כלפי ארגוני המורים: "ארגוני המורים מהווים כיום חסם משמעותי בפני תיקון מערכת החינוך, זה בסוף לא משרת את המורים וגם לא את חינוך ילדינו, הכוח שם הוא לא פרופורציונלי".

"בעצם מערכת החינוך היום היא מעוותת מאוד. יש ארבע מערכות חינוך שונות. חבילת הבסיס של אל הדגל אומרת זהות ציונית, דמוקרטית, יהודית, שאומרת, מה זה להיות אזרח במדינת ישראל. לגבי המיעוטים, כמובן יש התאמות, אבל גם הם צריכים להבין שזה הבית הלאומי של העם היהודי, שזו מדינה ציונית. גם החרדי צריך לקבל את החבילה הזאת, כמו שאזרח אמריקאי מצדיע לדגל ושר את ההמנון, אותו דבר במדינת ישראל".

"חבילת הבסיס בכוונה בנינו אותה בצורה הכי רזה שניתן", מסכם שרז ומשרטט את גבולות הגזרה של המדינה: "כמו גם רוב המערכות המדינתיות, הריכוזיות האחרות, צריכות להפסיק להיות המעסיק וצריכות להפסיק להיות האופרטור, אז להיות גוף שמתווה מדיניות ואוכף אותה.

"להיכנס למפלגה קיימת זו הזיה מבחינתי"

"הדבר הראשון שעשינו היה לייצר תקנון, שבו אחרי כל קדנציה שליש מההנהגה מתחלפת", מסביר יפה. "וזה מהותי כי זה אומר לך שאף אחד פה לא נכנס לפוליטיקה כדי לצאת לפנסיה בתור ח"כ, אנחנו באים לעשות את העבודה כי אנחנו מבינים שמרגע שהתחלנו, שעון החול התהפך".

הוא מוסיף ומותח ביקורת על המערכת הנוכחית: "כרגע יש ניגוד עניינים בין נבחרי הציבור לבין מדינת ישראל, פונקציית המטרה שלנו היא לא לשרת בייס אלא את מדינת ישראל. כיום הניסיון לשרת את הבייס מוליד כל מיני אנומליות כמו חוק עונש מוות למחבלים שכל המטרה שלו מבחינת בן גביר זה להתנגש עם מערכת המשפט. הוא לא חושב על מדינת ישראל ועל ביטחון המדינה, הוא חושב על הבייס. זה ההבדל בין פוליטיקאי למנהיג".

ומה מחסן אותך, לשיטתך, מלהפוך לפוליטיקאי?
"קודם כל זה שאני יזם, וכשיזם מגיע למערכת הוא לא שואל איך הוא לומד אותה ומתאים את עצמו אליה, אלא איך הוא מפרק אותה והופך אותה לטובה. אנחנו לא מקימים תנועה פוליטית, אנחנו מקימים סטארט-אפ פוליטי. אבל גם על ה-DNA הזה שלי אני לא סומך ולכן כתבנו תקנון עם יועצים משפטיים שדואגים לזה שלא בטעות נהיה פוליטיקאים, ובתוך זה הגבלת הקדנציות היא דרמטית, כי כיום חבר כנסת שנבחר שואל את עצמו איך הוא ייבחר בפעם הבאה, אז הוא לא עושה מה שנכון למדינה אלא מה שנכון עבורו, מה שמוציא אותו טוב".

אז כתנועה שאתם מקימים תצטרכו מסגרת פוליטית. נשמע שאתם מאוד מגובשים ואידיאולוגיים, איזו מפלגה קיימת תאמץ אתכם אליה?
"להיכנס למפלגה קיימת זו הזיה מבחינתי, זה דבר שבחיים לא יקרה. אנחנו באים להחליף את אנשי 6 באוקטובר שהביאו עלינו את 7 באוקטובר, אנחנו לא נכנסים לתוך משחק הגושים. גם אחרי שכתף אל כתף הצטרפו לבנט אתה יודע כמה הודעות קיבלתי שנצטרף גם למפלגה? בחיים לא".

ומה לגבי מסגרות שמגיעות מבחוץ? יש גופים פוליטיים חדשים שמדברים במסרים דומים לשלכם, אולי ככה גם תעברו את אחוז החסימה? יש תרחיש כזה?
"בהחלט, אחת המטרות שלנו היא לייצר חיבורים, לייצר משהו חדש, אנחנו לא אומרים שרק אנחנו יודעים ויכולים. גם אני בתור המוביל של אל הדגל, אם היום מגיע משהו שנושא את הקול הזה שאנחנו מביאים בצורה טוב יותר ממני, יש לו יותר מוכרות ציבורית, ייקח לי בדיוק 4 שניות לזוז אחורה. אני לא הסיפור פה".

יש אנשים שאתם במגעים איתם? הוצאתם סרטונים ארוכים של שיחות עם ירון זליכה ועם עינת וילף.
"אני לא איכנס לשמות אבל אנחנו מדברים עם כולם, כולל כאלה שהם גם בז'אנר של החדשים שהצעתי להם לבוא ולדבר איתי מול מצלמות, כי אני חושב שיש ערך לשיח הזה שהציבור רואה, ואם יש לך דרך ואמת אז אין לך בעיה לנהל שיחה מול מצלמות, ואנחנו גם מעלים את כל המפגשים המלאים של 'תסבירו לי' ליוטיוב".

יש המון גורמים שמדברים על הדרך הציונית, על אחדות. זה לא מתחבר לכם?
"דבר ראשון אם מפלגה קיימת תציע לי מספר 2 אני לא הולך. דבר שני, ההבדל בינינו לבין החדשים האחרים הוא שאנחנו קבוצה, הם בדרך כלל בן אדם אחד, איזה סטאר שהוא הרשימה, ואנחנו ארגון של אנשים, אנחנו בונים פה קבוצה ולא בונים איזה סטאר שיש לו מטרה להיכנס למפלגה".

אתם מדברים על לשבור את מפת הגושים, אבל אם אנחנו למשל במצב שזו או ממשלת ימין צרה של נתניהו או ממשלה צרה של גוש רק-לא-ביבי, ואתם לשון המאזניים – למי תצטרפו?
"אם נתניהו יכול להקים ממשלה צרה בלעדינו הוא יעשה את זה ואם בנט יכול להקים ממשלת שמאל-ערבים בלעדינו הוא יעשה את זה. אבל אם אנחנו במצב שבאמצע, עכשיו אנחנו לא נהיה אלה שנותנים את ההכשר לאף ממשלה מהסוג הזה".