ועדת החינוך, התרבות והספורט, בראשות ח"כ צבי סוכות, קראה היום (שני) למשרדי האוצר והתרבות לייצר מנגנון תמיכה קבוע שיבטיח את המשך פעילותם של אנשי התרבות בעתות משבר. "התרבות היא נשמת אפה והרוח של האומה", אמר יו"ר הוועדה, ח"כ סוכות, בפתח הדיון.

לפי נתוני בנק ישראל שהוצגו בוועדה, מספר המועסקים בענף התרבות, האמנות והפנאי עמד בפברואר 2026 על כ-80,000 איש – כ-2.5% מכלל המועסקים במשק. ב-26 במרץ 2026, בעיצומו של מבצע "שאגת הארי", פרסם משרד התרבות טיוטת מבחני תמיכה להערות הציבור, שנועדו לסייע למוסדות תרבות נתמכים בהתמודדות עם אובדן ההכנסות. המתווה גובש בנוסח הדומה למבחני התמיכה הקודמים שפורסמו החל מאוקטובר 2023.

נציגת משרד התרבות, מריה יריב, עדכנה כי מבחני התמיכה צפויים להתפרסם בקרוב: "הטיוטה עוד לא נסגרה, אבל אני מניחה שזה יתפרסם בעוד כשבועיים. כולם ממתינים לזה, גם אנחנו. כעת זה נמצא בהיוועצות מול משרד המשפטים, כי הכנסנו שינויים בהתאם להערות ציבור שהגיעו מהצפון".

נציג משרד האוצר, עומר כהן, טען כי משרדי האוצר והתרבות מכירים בצרכים הייחודיים של הענף: "למוסדות הנתמכים ניתן מענה ייחודי להם. מאז תחילת המלחמה היו מסלולים רגילים שגם עוסקים בתחומי התרבות יכלו לגשת אליהם, המסלול שבמתווה מתאים לחלק מהעסקים". עם זאת, כהן הודה כי כיום קיים קושי במתן מענה לעצמאים שאינם משתייכים למוסדות תרבות.

ח"כ מירב בן ארי (שנייה משמאל) בדיון ועדת החינוך על קריסת ענף התרבות (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

ח"כ מירב בן ארי, מיוזמות הדיון, הטיחה ביקורת חריפה על טיפול הממשלה בנושא: "מאז השבעה באוקטובר עולם התרבות נמצא בהישרדות. מקומות נסגרים ולא חוזרים לפעילות ואלה שכן, נתקלים יום יום בקשיים. מתווה הפיצויים לא נותן מענה הולם לענף הזה".

ח"כ איתן גינזבורג חיזק את הדברים ושיתף בעדות קשה מהשטח: "סיפר לי זמר לפני כמה ימים, ששניים מחבריו דיברו איתו על לשים קץ לחייהם, כי אין להם הכנסות ואין להם עבודה. ההכנסות שלהם ממילא לא גבוהות, לא כולם כוכבים גדולים שמרוויחים מיליון ופותחים אצטדיונים, ואין סיבה שלא יהיה להם פיצוי מיידי".

"בחרנו בשואו ביזנס שאין בו ביזנס"

"בחרנו בשואו ביזנס שאין בו ביזנס", תיאר בכאב רמי בז'ה, יו"ר פורום העצמאים והפרילנסרים מבית ההסתדרות. "באוצר אומרים שלא יכולים לעשות דיפרנציאציה בין בעל אטליז לבין מפיק פסטיבלים, כמוני, ואני לא מבין את זה כי הביטוח הלאומי לעומת זאת מכיר אותי היטב. כפי שנותנים פיצוי מיוחד לעסקים בצפון וגם נתנו להם מקדמות, כך ניתן לעשות גם עם תעשיית התרבות, בין אם מוסדית או פרטית. צריך להכיר בכך שהיא צריכה החרגה כל עוד יש להם ירידה של מעל 80% במחזור".

בז'ה המחיש את המצוקה דרך ביטול הפסטיבלים החוזר ונשנה בעתות חירום: "200 עובדים בפסטיבל ההומור שבוטל בפורים. כולם הפסידו פרנסה ואני כמפיק הפסדתי גם. גם 120 עובדים שאמורים היו לעבוד בפסטיבל האביב שבוטל. תוך יומיים לא יכולתי לעשות קופה פתוחה ליום העצמאות אז גם זה בוטל. והנה ענף במשבר אמיתי שנמנעת ממנו פרנסה ומדינת ישראל – לא באירוע".

ח"כ צבי סוכות, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת (צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת)

הפגיעה הכלכלית ניכרת גם בקרב נגני התזמורות. אביטל הנדלר, יו"ר ועד נגני התזמורת הסימפונית, הסבירה כי הנגנים שגם בשגרה אינם מרוויחים שכר גבוה, לא הכניסו שכר כלל בחודשי המבצע: "אני מכירה נגנים שמחפשים היום מקצוע אחר". שכרו של נגן בשגרה עומד על 7,000 עד 10,000 שקלים.

ערן אוחנה, סמנכ"ל אקו"ם, התריע בדיון על הפגיעה ארוכת הטווח בתמלוגים: "מדובר בעסקים קטנים שחווים את הפגיעה לא רק עכשיו אלא גם בהמשך. אנחנו מבקשים להכיר באותם אלפי יוצרים כגוף נתמך". בסיכום הדיון אמר סוכות: "יש פער אדיר בין הטענות שמושמעות פה לבין מה שמשרד התרבות מציג. הוועדה תקיים דיון מעקב בעוד שבועיים כדי לבחון את הדברים".