נתונים מדאיגים הנוגעים לאכיפה של חוק איסור צריכת זנות, שנכנס לתוקפו ביולי 2020: בין השנים 2023-2025 ניתנו סה"כ 2,230 קנסות בלבד בגין צריכת זנות – כך עולה מנתונים שסיפקה משטרת ישראל לבקשת חופש מידע של 'המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות', שנחשפו היום (שני) בדיון הוועדה למעמד האישה ושוויון מגדרי בכנסת. האכיפה, כך עולה מהנתונים, מתאפיינת בתנודתיות קיצונית; בשנת 2023 חולקו 862 קנסות, אך בשנת 2024 נרשמה ירידה חדה של 64.5% וחולקו רק 306 קנסות, ובשנת 2025 נרשמה עלייה משמעותית עם 1,062 קנסות.

הפער באכיפה בולט במיוחד בשקף הגיאוגרפי, ומהנתונים עולה כי כ־ 98% מהקנסות ניתנו בשלושה מחוזות בלבד – תל אביב, מרכז וחוף, כאשר מחוז תל אביב לבדו אחראי לכמחצית מהאכיפה הארצית. במקביל, במחוזות צפון, דרום וירושלים ניתנו יחד 26 דוחות בלבד בשלוש שנים. לפי מחברות הדו"ח של 'המטה למאבק בסחר בנשים ובזנות' פערים אלה לא מתכנסים עם המידע המוכר אודות היקפה הגבוה של התופעה באזורים אלה, הנתונים שכן עפ"י משרד הרווחה, 32% מצריכת זנות תחת קורת גג מתקיימת באזור הצפון.

כותבות הדו"ח שחיברו במטה, מציינות כי ההערכות המקובלות מידי שנה מתבצעים כ- 10,010,000 מפגשי מין תמורת תשלום, כך שהאכיפה זעומה עד אפסית, בהשוואה לצורך. בנוסף, טוענות מחברות הדו"ח שהאכיפה והחקיקה לא עומדות בשינויים שיש בצריכת הזנות, וכי רק 2.5-5 אחוזים מהגברים שנעצרו בגין צריכת זנות המירו את הקנס הכספי בהשתתפות סדנאות מניעה.

מעבר לאכיפת החוק שחל על הזנאים עצמם, לדברי מחברות הדו"ח, אפקטיביות סגירת המרחבים הפיזיים בהם מתקיימת תופעת הזנות, חלקית ביותר. סגירת המקומות, ככל שהיא מתרחשת, מתבצעת לרוב באמצעות צו מנהלי אשר תלוי בהגשת כתב אישום, מה שמאפשר בפועל פתיחת המקומות מחדש תוך זמן קצר. אחת המשתתפות בדיון הוועדה ציינה כי בסיור שנערך בשבוע שעבר בראשון לציון, זירה מרכזית של צריכת זנות בשנים האחרונות, 4 מתוך 7 מכונים שנסגרו באוגוסט האחרון נפתחו כבר מחדש באותו המקום.

הנתונים שעלו בוועדה ובדו"ח מעלים את החשש כי חוק איסור צריכת זנות אינו ממומש כיום באופן העולה בקנה אחד עם המטרות שהציב המחוקק.