דו"ח חדש של מבקר המדינה שמפורסם היום (שלישי) מראה כי צה"ל סבל במחסור במספר אמצעי לחימה קריטיים לקראת המלחמה, עקב הסתמכות על ייבוא והיחלשות בכושר הייצור המקומי.

לפי הדו"ח, היקף הייצור של ישראל במספר סוגים של אמצעי לחימה היה במגמת ירידה בעשור שלפני 7 באוקטובר 2023. המלאי של ישראל ערב המלחמה היה קטן מיעד ההצטיידות לסוף 2024, וגם אותו יעד התברר במהלך המלחמה כבלתי מספק. ב-2021 שר הביטחון דאז בני גנץ החליט להכפיל ייצור אמצעי הלחימה, אך מערכת הביטחון לא תקצבה מהלך זה.

ישראל איבדה את יכולת הייצור של אחד מאמצעי הלחימה הנחוצים, וכן את היכולת לייצר חומרי גלם ביטחוניים, בהם אחד שאינה מייצרת כבר מ-2012. קווי ייצור יצאו מכלל שימוש עקב העדר הזמנות. תהליכים אלה, שהובילו לתלות ברכש חומרי גלם מחו"ל, גרמו לפי הדו"ח "לסיכון חיי הלוחמים בשדה הקרב". מערכת הביטחון נאלצה להוציא מאות מיליוני שקלים בזמן המלחמה על החזרתם לפעולה של קווי יצור שיצאו מכלל שימוש, ועל התאמת קווי ייצור פעילים לצורכי המלחמה.

מלחמות אוקראינה וישראל שינו את התעשייה

התעשיות הביטחוניות בעולם עוברות שינויים בשנים האחרונות. מלחמת רוסיה-אוקראינה גרמה לעלייה בביקוש בעולם ובפרט באירופה לאמצעי לחימה, בהם כלי נשק, מטוסים, אוניות וצוללות, רקטות, טנקים, ומערכות מידע ביטחוניות.

המלחמה בישראל, הארוכה והיקרה בתולדות המדינה וכזו שנעשה במסגרתה שימוש בכמות אדירה של חימושים ובטכנולוגיות חדשניות, הובילה לעלייה נוספת בביקוש העולמי. תוצאה נוספת היא אמברגו ועיכובים במכירת נשק מצד מספר מדינות, כולל כאלה שנחשבות לידידות של ישראל. מחירי רכיבים קריטיים לייצור אמצעי לחימה עלו בתוך שנה בשיעור של 12%-265%, כאשר חלקם היו במחסור לתקופה ממושכת.

בעוד שסוגי אמצעי הלחימה וחומרי הגלם לא מפורטים, דיווחים באתרי חדשות זרים הודיעו על מחסורים משמעותיים של הצבא בטילים מיירטים. במהלך 'חרבות ברזל' הצבא הודה באי כשירות ומחסור בטנקים ובפגזי שריון, וכן דווח על מחסור בחימושים למטוסים, ובפגזים.

לא נקבעה מדיניות כוללת

בדו"ח המבקר נמצא כי משרד הביטחון לא קבע מדיניות כוללת בנושא ייצור ביטחוני כחול לבן. הוא לא העלה את הנושא בפני המל"ל (המטה לביטחון לאומי) וראש הממשלה. מגבלות רכש שהוטלו על ישראל בעבר גרמו לפגיעה במוכנותו של צה"ל למלחמה. כמו כן, לא הופקו לקחים ממבצע 'שומר חומות' ב-2021. נמצא כי הקבינטים של שתי הממשלות האחרונות לא דנו בעצמאות הייצור הביטחוני, והמל"ל וראשי הממשלה לא הנחו לבצע שום צעד מדיניות בנושא.

לאחר פרוץ המלחמה הדגיש ראש הממשלה נתניהו את חשיבות הנושא בקבינט, ומערכת הביטחון עסקה בנושא – אך נכון לינואר 2025, לא התקיים מיפוי כולל של הצרכים, והחלטות מתוקצבות התקבלו ביחס לשיקום חלק מהיכולות בכלל. נכון לאוגוסט 2025, גם המל"ל טרם פרסם את המלצותיו בנושא.

החברות הממשלתיות הביטחוניות 'רפאל' ו'התעשיה האווירית לישראל' נמצאות במתח מובנה: הן נדרשות להשיא רווחים כלכליים עבור המדינה, וכן לפעול לביטחונה. מהביקורת עולה שלא הוגדרו הנחיות ברורות לחברות איך לפעול במקרי התנגשות בין המטרות. בדו"ח צוין לחיוב כי החברות נעתרו לצרכי המלחמה והיו מוכנות לספוג גם הפסדים לשם כך.

המלצה: הקמת מנהלת לחיזוק הייצור הביטחוני

המבקר ממליץ ליישם את המלצות ועדת נגל לבחינת תקציב מערכת הביטחון ובניין הכוח. מוצע בין היתר ליישם את המלצת הוועדה להקים מנהלת 'כחול לבן' לחיזוק הייצור הביטחוני, לתקצב אותה ולקיים על פעולתה בקרה שוטפת.

עוד ממליץ המבקר למשרד הביטחון לקיים מיפוי כולל של יכולות הייצור הביטחוניות של ישראל; להכניס את הגברת הייצור לתוכניות הרב השנתיות; ולהסדיר את תפקיד החברות הממשלתיות הביטחוניות בעת מלחמה, בשיתוף שר הביטחון, השר הממונה על החברות הממשלתיות, ושר האוצר.

משרד הביטחון: "פועלים לסגור פערים של שנים, הממצאים ממחישים את הסכנות בתקצוב חסר"

במשרד הביטחון אמרו בתגובה לדו"ח כי "העצמאות החימושית של מדינת ישראל נמצאת בליבת אסטרטגיית משרד הביטחון ובראש סדר העדיפויות. מפרוץ המלחמה ועל בסיס לקחיה, ובפרט בשנה האחרונה, פועל משרד הביטחון לסגור פערים של שנים ומקדם תוכנית רחבת היקף להשגת עצמאות חימושית 'כחול לבן' בהיקף של מיליארדי ש"ח.
עד כה הקים המשרד בשיתוף התעשיות הביטחוניות, תשתיות ייצור חדשות והרחיב קווי ייצור בכ-20 עולמות תוכן קריטיים.

"המאמצים הרבים, כמו גם פעולות חירום שביצע משרד הביטחון בשנה האחרונה, הביאו להאצה דרמטית של מאות אחוזים בקצב הייצור, בין השאר באמצעות ניהול חומרי גלם קריטיים, פתרון צווארי בקבוק והכשרת כוח אדם ייעודי בתעשיות הביטחוניות.
בימים אלה מקדם משרד הביטחון תכנית להאצת רכש כחול לבן ועצמאות חימושית מקסימלית ברכיבים קריטיים כחלק מתוכנית בניין הכוח 'מגן ישראל' שאושרה על ידי ראש הממשלה ושר הביטחון, בהיקף של 350 מיליארד ש"ח לעשור. במיוחד כעת, בשעה שצה״ל מצוי בלחימה מתמשכת, הממצאים ממחישים הלכה למעשה את הסכנות בתקצוב חסר שמסכן את היעד הלאומי להשגת עצמאות חימושית".

בצה"ל אמרו בתגובה לדו"ח: "צה"ל מצוי בלחימה רב זירתית רציפה למעלה משנתיים ומשיג הישגים חסרי תקדים. יכולות הלחימה של צה"ל לא נפגעו ולא נגרם סיכון לחיי הלוחמים בשדה הקרב בשל מצאי תחמושת ואמל"ח.

צה"ל ממפה ומתעדף בלבד את הצורך המבצעי באמל"ח כנדרש, אך נאסר עליו להתערב בהחלטות הללו לרבות הטיה לבחירת אמל"ח כחול- לבן, האחריות הכוללת בתחום הרכב וייצור האמל"ח מוטלת על משרד הביטחון. בתחום התחמושת בוצעו תהליכים רבים ומגוונים על מנת לספק פתרונות שונים לפערים שעלו, גם כאשר מדובר בהיערכות למחסור מסוים".