"אחת המטרות של התוכנית הזאת היא צמצום פערים, ולכן חשוב לנו שהתוכנית הזאת תגיע לפריפריה". אמרה ד"ר טלי יניב יו"ר המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך בדיון על התוכנית לחינוך פיננסית שהחל משנת הלימודים הבאה תהיה לימודי חובה בשכבות ט' ו-י'. "אם ילד שמגיע מבית שאין לו ידע פיננסי, בעזרת התוכנית הוא יילמד איך להתנהל כלכלית, זה צעד ראשון בדרך לצמצום פערים".
עוד הכריזה יניב כי ישראל לא תיבחן במבחן פיז"ה העוסק באוריינות פיננסית במבחן פיז"ה הבא שייערך ב-2029. מנהל אגף תכניות בחירה ורב תחומיות במשרד החינוך יניב ירוחם מסינגר את המניע מאחורי הבחירה: "באיחור של 20 שנה לפחות אנחנו מכניסים חינוך פיננסי כמקצוע חובה בכיתה ט' משנה הבאה, נוכל לחכות לפיז"ה בעוד שלוש שנים. העדפנו לא להכניס את גורם הלחץ הזה למערכת".
החלטה זו עוררה ביקורת בקרב בנק ישראל ורשות ההון השותפים לבניית התוכנית. נציגת בנק ישראל נורית פלתר אמרה "אם לא נשתתף במבחן פיז"ה לא נוכל לשפר". מנכ"לית רשות שוק ההון גל יעקובי הוסיפה: "פיז"ה היא הדבר הנכון, מדידה מקצועית בינלאומית, ולא רק מדידה פנימית. אנחנו נהיה מוכנים לממן את הדבר החשוב הזה."
מחלוקת נוספת על התוכנית היא גיל המשתתפים. בעוד הייתה תמימות דעים שהכנסת מקצוע חובה נוסף בשכבות י"א-י"ב יצור לחץ מיותר וניתן שחינוך פיננסי יהיה מקצוע רשות כפי שהוא עכשיו, בנק ישראל ומשתתפים נוספים בדיון טענו כי את התוכנית יש להתחיל בגילים מוקדמים יותר- החל מהגן.
התוכנית המתחילה כאמור בשנת הלימודים הבאה, מתבססת על שעות לימודים הקיימות במערכת: בשכבה ט' חלק משעות של גאוגרפיה המוקדשות כבר היום להיבט הכלכלי בגיאוגרפיה יוקדשו לחינוך פיננסי ובשכבה י' חלק מהשעות העשרה שהמקצועות הנלמדים בהם נתונים לבחירת בתי הספר יוסבו לחינוך פיננסי. בימים אלו מושלמת הכשרת 1,200 מורים שיעבירו את התוכנית. התוכנית הוצגה כבר בפברואר האחרון ותוערך על ידי ראמ"ה (רשות המדידה והערכה).
התוכנית בנויה על ארבעה צירי תוכן מרכזיים: צרכנות מודעת, עולם הכסף והבנקאות, שוק העבודה בעולם משתנה והשקעות וחיסכון, וכוללת נושאים יישומיים כמו בניית תקציב, הבנת תלושי שכר, היכרות עם שוק ההון והתמודדות עם השפעות ה-AI על התעסוקה.
במסגרת הדיון הוצגו דו"חות שונים המתארים את רמת האוריינות הפיננסית של הישראלים. לדוגמא בדו"ח של עמותת פעמונים לחוסן כלכלי מ-2024 עולה כי 53% מהישראלים לא יודעים כי אינפלציה שוחקת את ערך הכסף ו-52% מהישראלים אינם מבינים את האפקט של ריבית דריבית בחיסכון ארוך טווח. עוד עולה כי רק 45% מהישראלים מכירים דרכים להפחתת סיכון בשוק ההון. נתונים אלו המבוססים על משאל טלפוני ואינטרנטי בקרב 1,300 נשאלים מגיל 21 ומעלה.
הארגון הציג סקר נוסף בו תלמידים שעברו את הסדנאות של הארגון בחרו את שלושת הנושאים האהובים ביותר ביניהם, ונמצא שונות בין גילים שונים: בעוד כלל השכבות מח' עד י"ב ציינו את ההשקעות כנושא אהוב, תלמידי כיתות ח'-י' ציינו את פתיחת חשבון בנק ונהלים וזכויות עבודה של בני נוער כנושאים אהובים ותלמידי כיתות י"א-י"ב ציינו את מעקב אחרי הוצאות והכנסות והפרשה לחיסכון כנושאים אהובים.
דו"ח נוסף שהוצג היה של בנק ישראל שעסק בין היתר בהשוואת האוריינות הפיננסית של ישראלים לשאר מדינות ה-OECD. על פניו ישראל קרובה בממוצע לידע הפיננסי של שאר מדינות ה-OECD אך בהסתכלות על קבוצות שונות באוכלוסייה כמו ערבים וחרדים ניתן למצא פערים ביחס למדינות הOECD, כמו גם אצל נשים לעומת גברים.
