פערי המיגון בבתי החולים הסמוכים לגבול גרמו לצמצם את היקף שירותי הרפואה הניתנים לציבור, בעת הסלמה ביטחונית, כך קובע דו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (שלישי). מרבית הדו"ח שנוגע במיגון מערך האשפוז הכללי בבתי החולים הנמצאים סמוך לקוי העימות, נותר חסוי, ואף בסיכום הגלוי לציבור פרטי בתי החולים והמחלקות טושטשו.

מהדו"ח עולה כי בתי החולים המדוברים נאלצו לקבל פצועים בשבעה באוקטובר תוך כדי מטחי רקטות; למשל, לביה"ח אחד בטווח ה-80 מהגבול הגיעו ביממה הראשונה 241 פצועים, תוך שהוא סופג מטחי רקטות כבדים, ובשבוע הראשון ללחימה אף נפגע מפגיעה ישירה.

הדו"ח קובע כי משמעות פערי המיגון, היא, בין היתר, שבעת הסלמה ביטחונית, וכפוף למדיניות ההתגוננות של פקע"ר ורמות הכוננות של משרד הבריאות, בתי החולים נאלצים לצמצם את היקף שירותי הרפואה הניתנים לציבור ובכך עלולה להיגרם פגיעה ביכולת המענה הרפואי בחירום, לדוגמה באירוע רב נפגעים, וכן נפגעת פעילותם הכללית הכרוכה באשפוז ובטיפול השוטף הנוסף הניתן בימי שגרה.

המבקר מבסס טענתו על כך שבתי החולים הסמוכים לגבול פעלו בחודשים הראשונים במתכונת מצומצמת, רק במרחבים שנחשבו לבטוחים. בבית חולים אחד נרשמה ירידה של 64% בשיעור התפוסה היומי הממוצע של מיטות אשפוז בפועל, 86% ירידה במספר הניתוחים האלקטיביים הכרוכים באשפוז, ו72%- ירידה במספר הניתוחים האלקטיביים שאינם כרוכים באשפוז, כל אלו בחודשיים הראשונים למלחמה.

מידע מטריד נוסף העולה מתקציר הדו"ח שפורסם לציבור הוא כי תשתיות קריטיות עדיין אינן מוגנות ובעקבות הבנת האיום החדש במבצע, פקע"ר החמיר את הנחיות המיגון, ובשל כך חלק מהאתרים שהוגדרו בעבר "הכי מוגן שיש" פונו ולא שמשו לטיפול בחולים. עם זאת במהלך המבצע לא נרשמו בעיות מיגון בבתי החולים – הם עברו לפעילות במקומות מוגנים לאחר הפסקת הפעילות האלקטיבית והפחתת תפוסות אשפוז, ולפיכך כל המטופלים היו מוגנים.

הדו"ח הקודם של מבקר המדינה שהתפרסם בינואר השנה עסק גם הוא במיגון בתי החולים וקבע כי מערכת הבריאות בישראל אינה ערוכה למלחמה רחבת היקף, למרות אזהרות שניתנו במשך שנים. לפי הדו"ח, ב־27 בתי החולים שנבדקו 56% ממיטות האשפוז הכלליות אינן ממוגנות, לצד 61% מחדרי הניתוח,  ו־64% ממחלקות לרפואה דחופה שאינן ממוגנות באופן מלא. המבקר קבע כי קיימים פערי מיגון משמעותיים בתשתיות חיוניות בבתי החולים, וכי נוכח איום הטילים והרקטות על כלל שטח המדינה, קיים חשש שיכולתם של בתי חולים רבים להמשיך לתת שירותים רפואיים בעת מלחמה כוללת וממושכת תהיה מוגבלת. נוכח הפגיעה בבית החולים סורוקה במבצע 'עם כלביא', קבע המבקר הפגיעה ברציפות התפקוד עלולה לגרום לנזק בחיי אדם.

תגובת משרד הבריאות: "אירועי המלחמה חידדו את הצורך בהרחבה משמעותית של המיגון במערכת הבריאות, ובחיזוק יכולת הרציפות התפקודית של בתי החולים גם תחת מתקפות טילים ואירועי חירום רחבי היקף. כבר מראשית המערכה פועל משרד הבריאות באופן אינטנסיבי להרחבת המענים הממוגנים ולהתאמת בתי החולים לתרחישי לחימה ממושכים ומורכבים".

"במסגרת זו הוקמו כ־5,200 מיטות ממוגנות נוספות בבתי החולים הכלליים ברחבי הארץ, בהשקעה כוללת של למעלה מ־600 מיליון ש״ח. במקביל קודמו עבודות מיגון לתשתיות קריטיות, הוקמו מערכות יתירות והותאמו מתחמי טיפול ואשפוז לפעילות בתנאי חירום, במטרה להבטיח המשך טיפול רפואי רציף ובטוח גם תחת איום ביטחוני מתמשך".

"לצד המענים המיידיים, משרד הבריאות מקדם שורה רחבה של פרויקטים להרחבת היקף המיטות הממוגנות בטווח הקצר, הבינוני והארוך. חלק מהפרויקטים כבר הושלמו, ואחרים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. בנוסף, מקודם מודל לאומי של עתודות אשפוז ממוגנות, הכולל הקמת מתחמי אשפוז תת קרקעיים דו שימושיים במספר מוקדים בארץ, שישמשו בשגרה כחניונים ובחירום יוסבו במהירות למתחמי אשפוז ממוגנים".

"במקביל פועל המשרד להרחבת הגמישות התפעולית של מערכת הבריאות באמצעות יצירת מחסנית לאומית של מיטות ממוגנות גם במוסדות רפואיים פרטיים, באופן שיאפשר פיזור עומסים ושמירה על רציפות טיפולית בעת חירום".

"נכון להיום, שיעור המיטות הממוגנות במערכת האשפוז עומד על כ־64%, לאחר שמספר המיטות הממוגנות הוכפל. פרויקטים נוספים שכבר תוקצבו צפויים להעלות את שיעור המיטות הממוגנות לכ־70% בשנים הקרובות".