בעוד שבועיים יפקע החוק המחייב מינוי של עוזרי בטיחות, העוסקים אך ורק בבטיחות, באתרי בנייה גדולים. חרף זאת, משרד העבודה עדיין אינו מקדם את הארכת החוק – כך נחשף אתמול (שלישי) בידי המוסד לבטיחות ולגיהות (המוס"ל) וההסתדרות, בדיון מיוחד בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת שהוקדש לבטיחות עובדים. מתחילת השבוע נהרגו שלושה עובדים מפגיעת חפץ כבד באתרי הבנייה בישראל.
לדברי אביתר חנן מההסתדרות, הסדרת חובת המינוי של עוזרי הבטיחות באתרי בנייה גדולים הייתה חלק מההסכמות בין המדינה להסתדרות משנת 2018, בעקבות מאבק הבטיחות שהובילה ההסתדרות.
חנן ציין כי הנושא הוסדר בהוראת שעה לחמש שנים, ולאחר מכן הוארך בשנתיים נוספות. "כולם ידעו שזה עומד לפוג ב-28 במאי – כבר בשנה שעברה ההסתדרות התריעה בנושא מול משרד העבודה וניסתה לקדם את הנושא דרכם. לצערי זה לא קרה ואלפי עובדים צפויים ללכת הביתה, תוך פגיעה בבטיחות באתרים. לצערנו אנחנו נאלצים לקדם את הנושא הזה כרגע בהצעת חוק פרטית כי הממשלה נזכרה מאוחר מדי".
ממלא מקום מנכ"ל המוסל לבטיחות ולגיהות, משה בא-גד, הדגיש אף הוא את חשיבות הנושא ואת הצורך בתיקון החוק כדי לשמר את תפקיד עוזרי הבטיחות: "המטרה שלנו היא בראש ובראשונה להבטיח שכל אדם שיוצא להביא פרנסה למשפחתו יוכל לחזור בבטחה לביתו".
בדיון עלו סוגיות נוספות הנוגעות לבטיחות עובדי הבנייה, ולעלייה במספר ההרוגים בתאונות עבודה בענף. סרגיי מרצ'נקו, שאחיו אנטון נהרג בתאונת עבודה בשנת 2018 כאשר נפל מהקומה ה-14 לקומה החמישית באתר הבנייה, זעק: "אתם יודעים למה אחי נהרג? אחרי התאונה שלו, עוד לפני שהוציאו אותו מהפיר, מנהלי העבודה הגיעו לחלק רתמות לעובדים. אחרי שהוא נפל. מדברים איתי פה על כסף, על סטטיסטיקה – אני מדבר על חיי אדם. אם קבלן היה יודע שהוא ישב בבית סוהר דברים כאלה לא היו קורים".
"למה התקנות תקועות 4 שנים?"
ד"ר הדס תגרי, מנהלת "הקבוצה למאבק בתאונות בניין ותעשייה", הדגישה כי על אף הבחירות המתקרבות, יש מספר תקנות שניתן וצריך עדיין לקדם את חקיקתן בחודשיים הקרובים. "בחמש השנים האחרונות שיעור העובדים הזרים מקרב ההרוגים בענף הבנייה הוכפל מכ-15% ל-33%, ומספר העובדים הזרים במשק עלה באופן משמעותי", אמרה תגרי, והוסיפה כי תקנות הדורשות הכשרת בטיחות לעובדים הזרים מונחות כבר על שולחן הוועדה.
"אני סבורה שדרוש הכשרת בטיחות לכלל העובדים בענף, דמם של העובדים הערבים אינו פחות סמוק, אבל התקנות לגבי העובדים הזרים כבר מוכנות והוגשו ויש להעביר אותן לפחות". אביתר חנן הוסיף כי דרישת הכשרת הבטיחות לכלל עובדי ענף הבניין הייתה גם היא בין התחייבויות המדינה מ-2018 שטרם יושמו.
תגרי קראה לוועדה לפעול מול שרי המשפטים והעבודה כדי לקדם גם את הגשת התקנות הנוגעות להכשרה הנדרשת ממפעילי מכשירי הרמה ומנופים, וכן את התקנות הנוגעות להרכבה ולפירוק של מנופים – תקנות שנכתבו כבר אך חקיקתן טרם הושלמה.
"משאבות בטון, מנופים להעמסה עצמית, בימות הרמה וכלים דומים אחראים למספר עצום של תאונות", הסבירה, "רק השבוע נהרגו שני עובדים מתבניות בטון מונפות שפגעו בהם. התקנות לגבי פירוק והרכבה של מנופים נכתבו בעקבות מותם של 4 עובדים שנפלו במהלך פירוק מנוף ב-2019. לא הוגש אז כתב אישום כי המשטרה הסבירה שהחוק לא קובע כללים לגבי הרכבה ופירוק של מנופים. זה יכול להיות מובא לוועדה ומאושר כבר במושב הזה, ובכך תצליח הוועדה לעשות צעדים קטנים אך משמעותיים מאוד להצלת חיי אדם".
יו"ר ועד המנופאים הארצי בהסתדרות, רועי ויינשטיין, הצטרף לדבריה באומרו: "היינו רוצים לראות את זה עובר אתמול, כי זה מציל חיים. בשלושת הימים האחרונים שני חברים שלי היו מעורבים באירועים שיכלו להימנע אם זה היה עובר כבר. לא ברור לי, למה התקנות תקועות ארבע שנים?".
מחלוקת על הנתונים: כמה עובדים באמת נפגעו?
על פי נתוני ארגון 'קו לעובד', המתבססים על דיווחי ארגוני ההצלה, בשנת 2025 נהרגו 82 עובדים בתאונות עבודה ונפצעו באורח קשה 122 עובדים. ראש מינהל הבטיחות במשרד העבודה, חזי שוורצמן, כפר בנתונים אלה וטען כי על פי דו"ח המינהל נהרגו בשנה זו 69 עובדים בלבד. עם זאת, הוא הודה שמדובר בעלייה במספר ההרוגים בהשוואה לשנת 2024, אז נהרגו 60 עובדים לפי נתוני המשרד.
"אני לא מכיר 120 פצועים קשה, אנחנו לא יודעים על מספר כזה", אמר שוורצמן, אך במקביל הודה כי משרד העבודה כלל אינו אוסף נתונים על חומרת הפגיעה של העובדים בתאונות עבודה. לדבריו, על פי הדיווחים שהתקבלו במנהל ממעסיקים (כמתחייב בחוק), בשנת 2025 נפצעו 7,721 עובדים במקומות עבודתם – ירידה של כ-10% בהשוואה ל-2024.
סגן ראש מנהל הבטיחות, רן כהן, הציג תמונה עגומה של מחסור בכוח אדם ובתקציבים. לדבריו, במינהל פועלים כ-85 מפקחים, מתוכם רק 70 פרושים בשטח. "ביקשנו 7 מיליון שקלים תקציב תפעולי וקיבלנו רק 1.4 מיליון, שחלקו צבוע בכלל להוצאות ב-2025. אנחנו תחת קיצוצים כבדים מאוד". כהן ציין כי מאז 2023 ממשלת ישראל קיבלה שורה של החלטות להגדלת מספר העובדים הזרים בארץ, וחילקה 150 תקנים ליחידות ממשלתיות העוסקות בהם – אך מספר התקנים והתקציב למינהל הבטיחות לא עלו כלל. "להיפך, בקיצוץ הרוחבי מחקו לנו 20 תקנים".
דרישה להקמת רשות בטיחות ארצית
יושבת ראש הוועדה ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית) פנתה במהלך הדיון לנציג משרד האוצר ,בשאלה מדוע לא קודמה המלצת "ועדת אדם" להקמת רשות בטיחות ארצית שתרכז ותתכלל את פעילות כלל הגורמים הממשלתיים בנושא. נציג האוצר השיב כי הדרג המקצועי במשרדו סבור שניתן לקדם מהלך כזה רק במסגרת חוק ההסדרים.
עו"ד דיאנה בארון מ"קו לעובד" אמרה כי טיוטה בנושא כבר עמדה להיכנס לחוק ההסדרים האחרון, אך הוצאה ממנו ברגע האחרון, חרף אישורם של משרדי העבודה והאוצר. לדבריה, השר יריב לוין התחייב על בימת מליאת הכנסת כי יפנה לשר האוצר על מנת לקדם את הנושא גם במנותק מחוק ההסדרים. "אני חושבת שצריך להתעקש ולהבין האם הייתה שיחה כזו בין השרים", אמרה, "לא יכול להיות שנחכה משנה לשנה לחוק ההסדרים בנושא כל כך חשוב".
עוד הדגישה עו"ד בארון את חשיבות הקמתו של מאגר נתונים ממשלתי שקוף בנושא תאונות עבודה: "אין מאגר ממשלתי פומבי שהציבור יכול לגשת אליו כדי לדעת כמה תאונות עבודה יש בישראל. מינהל הבטיחות מציג נתונים, ואנחנו הארגונים האזרחיים אוספים ומציגים נתונים. מדובר באנשים ולא במספרים וצריך להיות מאגר נתונים רשמי שמאפשר לקדם מדיניות מושכלת בתחום. זה שהמינהל אינו יודע להגיד כמה פצועים קשה ישנם – זו בעיה".
בסיום הדיון, בישרה ד"ר לליב אגוזי מהמוסד לבטיחות ולגיהות כי בכוונת המוסד לפתוח במחקר שיבחן את שיעור ההשפעה התעסוקתית על מקרי סרטן הריאות בישראל, באמצעות תחקור תעסוקתי שייערך לחולים. היו"ר וולדיגר סיכמה את הדיון בבקשה ממשרד האוצר להעביר לוועדה פירוט אודות הסכום שנדרש לפעולות מניעה בתחום הבטיחות בעבודה לעומת הסכום שתוקצב בפועל. כמו כן , דרשה יו"ר הוועדה ממשרדי הממשלה השונים לעדכן בהקדם על התקדמות צעדי האכיפה והליכי החקיקה שהוזכרו במהלך הדיון.
