הכנסת אישרה הלילה (שלישי) בקריאה ראשונה את החוק להקמת רשות עתיקות מעבר לגבולות הקו הירוק. הצעת החוק, שהוצעה בידי ח"כ עמית הלוי (הציונות הדתית), עברה ברוב של 23 תומכים מול 14 מתנגדים, וכעת תועבר בחזרה לוועדת החינוך של הכנסת להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

הצעת החוק, השנויה במחלוקת חמורה בקרב קהילת החוקרים, מבקשת לסיים את המצב היום, שבו מתנהלת הארכיאולוגיה בשטחים תחת פיקוחה של היחידה הצבאית קמ"ט ארכיאולוגיה, שכפופה לפיקוד מרכז. זאת, בשונה מהמצב בשטחי ישראל עצמה, שם פועלת רשות העתיקות כגוף העיקרי. לפי הצעת החוק יתאפשר לרשות העתיקות לפעול גם ביהודה ושומרון.

בעוד שמבחינה אזרחית ואקדמית יש פה מימד של הסדרה, מבחינה פוליטית ובילאומית יש פה שבירה חמורה של הסטטוס קוו, ולמעשה החלת חלקים מהחוק הישראלי בשטחים. עקב כך, בגרסתו הנוכחית של החוק, מבקש החוק להחליף את הקמ"ט ברשות נפרדת, בת דמותה של רשות העתיקות, שתפעל רק בשטחי יהודה ושומרון. זאת, לאחר שהצעתו של הלוי, שהבהיר בדיונים בוועדה כי היה רוצה שתפעל גם בעזה, מותנה.

בנוסחו הנוכחי של החוק, הרשות תוסמך לפקח על מרבית שטחי C, שכבר כיום כפופים לקמ"ט ארכיאולוגיה, וכן תירש את אחריותה של הקמ"ט לחלקים מאזורי B שבהם אושר לקמ"ט לפעול. הרשות תנוהל כרשות ממשלתית, שבראשה עומדת מועצה מנהלת.

הרכב המועצה צפוי לכלול 9 נציגים שימונו בידי שר המורשת. ביניהם יהיו, על פי הנוסח הנוכחי, 4 נציגי ציבור (שאחד מהם לפחות חייב להיות איש סגל אקדמי), נציג אחד מרשות העתיקות, שני נציגי רשויות מקומיות מ"האזור", כלומר מיהודה ושומרון, נציג ממשרד הבטחון, ונציג מקרב עובדי משרד המורשת.

העתיקות בסכנה היום, האקדמיה בסכנה מחר

מצב הארכיאולוגיה ביהודה ושומרון הינו מתוח ובעייתי. מצד אחד, באין רשות עתיקות מסודרת, עם כפיפות ברורה לאקדמיה, נהלי העבודה מסודרים פחות. כך נוצר מצב שהעתיקות מוחזקות בידי אנשים שקיבלו את סמכותם בהליכים פחות מוסדרים, ואתרים רבים שבהם יש פוטנציאל ארכיאולוגי משמעותי נמצאים בשטחים ערביים, ולעיתים עלולים להיפגע במהלך בנייה, או בזדון ממש, בטרם יחפרו.

בעוד שהארכיאולוגים בישראל מודעים לבעיה ומעוניינים לטפל בה, בכירים רבים בקהילת החוקרים מזהירים שאת הבעיות הללו עדיף לפתור בצורתו הנוכחית של הקמ"ט, ואף ציינו לטובה את הממשלה האחרונה בכך שהגדילה משמעותית את תקציבו ואפשרה לשפר את תפקודו. הקמת הרשות האזרחית, לדעתם, עלולה להציב את ישראל בסכנה ממשית ברמה הבינלאומית, ובעיקר בעולם האקדמי.

"מצבנו בעולם קשה כבר כיום", ציין ד"ר גיא שטיבל, יו"ר המועצה הארכיאולוגית שמייעצת לרשות העתיקות, בדיונים על החוק בוועדה. לדבריו, כבר כיום סובלת האקדמיה הישראלית, ובעיקר בתחומי הארכאולוגיה, מנסיגה משמעותית ביחסים עם מוסדות אקדמיים בעולם המערבי. ביטול של הקמ"ט, לדעתו, עלול להתפרש כהודאה ישראלית שפנייה ל"קולוניאליזם היסטורי"- כלומר, פירושם של ממצאים ארכיאולוגים באופן שישכתב את ההיסטוריה ביהודה ושומרון. הוא הזהיר כי הצעד עלול לגרור משמעויות קשות לארכיאולוגים הישראלים ולאקדמיה הישראלית כולה.

עם זאת, גם שטיבל בירך על המעורבות של הממשלה הנוכחית בארכיאולוגיה ביהודה ושומרון. לדבריו, התערבות זו אפשרה להציל עתיקות רבות, לאחר מה שהגדיר כ'עשור אבוד', אך לדבריו, אין צורך הסדרה נוספת מעבר לכך. גם נציגי משרד החוץ ומשרד המשפטים אמרו בדיונים השונים בועדות כי הם מודאגים מההשפעה על מעמדה הבינלאומי של ישראל כתוצאה מהחוק.

מוקד המחלוקת: סמכויות הרשות עלולות לשמש כאמצעי גירוש

לצד החשש מפגיעה ברמה האקדמית, התריעו ארגונים וח"כים שונים גם על הפוטנציאל של החוק לשמש לפגיעה בקהילות ערביות ביהודה ושומרון. בתוך שטחי ישראל, לרשות העתיקות ולמשרד המורשת יש יכולת משמעותית להכריז על אזור מסוים בתור "גן לאומי" או "אתר מורשת", ולהפוך אותו במידה רבה לנתון לפיקוחם. זאת, במטרה לשמור ולפתח על נכסי טבע ומורשת מרכזיים.

שליטה דומה ביהודה ושומרון, כפי שמבקש הלוי להעניק לרשות החדשה, תאפשר להכריז על אזורים בהם חיים פלסטינים, או שטחים שנתונים במחלוקת ביניהם לבין מתנחלים ישראלים, כאתרי מורשת. אלא שבעוד בישראל, כוחן של רשות הטבע והגנים ורשות העתיקות מוגבל על ידי רשויות אחרות, וכן על ידי דעת התושבים, בהצעת החוק מבקש הלוי לקבוע כי בכל מקרה של מחלוקת עם רשות אחרת, ייגבר כוחה של רשות העתיקות. הדבר עורר דאגה בקרב היועצת המשפטית של הוועדה, והוסכם כי יש צורך לבחון את הנוסח כך שלא יהווה חריגה בוטה מהמקובל בחוק בישראל.

חשוב להגיד שישנם ככל הנראה מקרים בהם הכרזה כזו אכן יכולה להציל אתר ארכיאולוגי, היות ומקרים של השחתה, מכוונת או לא, אכן דווחו לא פעם לאורך השנים. כמו כן, בהחלט יתכן שמתחת להרבה כפרים פלסטיניים קבורות עתיקות. במצב כזה, חוששים חלק מהחוקרים והפעילים בנושא, עלול להיעשות שימוש לא מידתי בכלים הללו בכדי לנשל משפחות, ואולי אף כפרים שלמים, מאדמתם.

ארגון הארכאולוגים "עמק שווה", מסר כי הצעת החוק "אינה מגינה על עתיקות. היא הופכת את העתיקות והמורשת לכלי מדיניות הפועל נגד האוכלוסייה המקומית ומשמש לקידום סיפוח הגדה המערבית. אם הממשלה מבקשת לקדם ריבונות, עליhה לומר זאת במפורש". על פי הארגון, "מי שמבקש באמת להגן על עתיקות צריך להשקיע במניעת שוד, בשיתוף פעולה עם קהילות מקומיות ומוסדות מקצועיים, ובצעד היעיל ביותר להפחתת ההרס – איסור גורף על סחר בעתיקות ושבירת התמריץ הכלכלי שמזין אותו".