דבר העובדים בארץ ישראל
menu
יום רביעי ט' בתמוז תשפ"ו 24.06.26
25.4°תל אביב
  • 21.0°ירושלים
  • 25.4°תל אביב
  • 23.8°חיפה
  • 25.6°אשדוד
  • 25.4°באר שבע
  • 34.2°אילת
  • 25.0°טבריה
  • 23.3°צפת
  • 25.3°לוד
  • IMS הנתונים באדיבות השירות המטאורולוגי הישראלי
histadrut
Created by rgb media Powered by Salamandra
© כל הזכויות שמורות לדבר העובדים בארץ ישראל
תרבות ומורשת

"פיסת היסטוריה שחוזרת הביתה": מבצע בין-לאומי השיב לישראל שני מטבעות נדירים

אחד המטבעות, הנחשב לדגם היחיד בעולם הנושא את סמל מנורת שבעת הקנים, הובא לצד מטבע כסף בן כ-2,400 שנה מהשלטון הפרסי בארץ ישראל | שניהם הושבו לישראל לאחר שנשדדו ונמכרו בארה"ב

המטבע נושא סמל המנורה שהוחזר מסוף תקופת החשמונאים. (צילום: איתן קליין רשות העתיקות)
המטבע נושא סמל המנורה שהוחזר מסוף תקופת החשמונאים. (צילום: איתן קליין רשות העתיקות)
אמיתי פרץ
אמיתי פרץ
כתב תשתיות וסביבה
צרו קשר עם המערכת:

שני מטבעות עתיקים שנשדדו מאתרי עתיקות בישראל הושבו במסגרת מבצע בין לאומי משותף של רשות העתיקות הישראלית והיחידה להברחת עתיקות בארצות הברית. אחד מהם נושא את סמל מנורת שבעת הקנים.

המטבעות, האחד מתקופת אחרון מלכי החשמונאים והשני מהתקופה הפרסית, נבזזו ככל הנראה בידי שודדי עתיקות בישראל ונמכרו בארצות הברית. הם אותרו במסגרת מבצע מיוחד, שבו השתתפו אנשי היחידה למניעת שוד עתיקות של רשות העתיקות, לצד סוכני ביטחון המולדת של ארצות הברית ואנשי היחידה לפיקוח על הברחת עתיקות לארה״ב במשרד התובע הכללי בניו יורק.

המבצע התאפשר בעקבות מידע מודיעיני שהעבירה רשות העתיקות לרשויות האמריקאיות, שהוביל לפתיחת חקירה נגד מוכר המטבעות. לאחר פעולות חקירה ואיסוף ראיות, גובשה תשתית ראייתית שהוכיחה כי המטבעות נגנבו, והם הוחרמו כדי להשיבם לישראל.

מטבע נושא סמל המנורה מסוף תקופת החשמונאים (צילום: איתן קליין רשות העתיקות)
מטבע נושא סמל המנורה מסוף תקופת החשמונאים (צילום: איתן קליין רשות העתיקות)

מטבע ראשון: מהאחרונים שהוטבעו בידי מלך יהודי

המטבע הראשון, ה״צעיר״ מבין השניים, הוא מטבע ברונזה בן יותר מ-2,000 שנה. זהו המטבע הידוע היחיד שעליו מופיעה מנורת שבעת הקנים בצדו האחד, ולחם הפנים שהוגש בבית המקדש בצדו השני.

המטבע נטבע בימי המלך החשמונאי האחרון, מתתיהו אנטיגונוס, המכונה לעיתים גם מתתיהו השני. אנטיגונוס הוא דור שישי לשושלת החשמונאים ונינו של הנכד של מתתיהו החשמונאי. הוא שלט תקופה קצרה בין השנים 37-40 לפני הספירה.

בנעוריו תפסו הורדוס ומשפחתו, שנהנו מתמיכת הרומאים, עמדות כוח רבות בממלכה החשמונאית. אנטיגונוס ניסה להדיח את הורדוס וקרוביו ולהמליך את עצמו, והסתייע לשם כך בפרתים, שיצאו למערכה נגד האימפריה הרומית. הפרתים השתלטו על חלקים נרחבים מהמזרח התיכון, ובהם גם ארץ ישראל, ואנטיגונוס הומלך לשליט.

אולם לבסוף גברו הרומאים על הפרתים. הורדוס שב לארץ ישראל, ובסיוע רומאי הצליח להביס את אנטיגונוס ולהכתיר את עצמו למלך. אנטיגונוס הוצא להורג, ובכך בא הקץ לשלטון בית חשמונאי.

בשל נסיבות אלה, המטבעות שהוטבעו בימי אנטיגונוס נחשבים למטבעות היהודיים האחרונים שהוטבעו בידי מלך יהודי עצמאי, ולכן מוגדרים נכס לאומי שאסור לייצא מישראל.

מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה- אלף ונון בכתב פיניקי- קיצור לאשקלון. (צילום-היחידה למניעת שוד רשות העתיקות)
מטבע ממטבעת אשקלון. מימין למעלה- אלף ונון בכתב פיניקי- קיצור לאשקלון. (צילום-היחידה למניעת שוד רשות העתיקות)

מטבע שני: נטבע תחת השלטון הפרסי

המטבע השני הוא מטבע כסף קדום, עתיק בכ-400 שנה מהמטבע החשמונאי. הוא נטבע בתקופת השלטון הפרסי בארץ ישראל, בימי השושלת האחמנית שאליה השתייך גם כורש הגדול.

מדובר במטבע מסוג טטרדרכמה, הנחשב לאחד המטבעות העתיקים והנדירים ביותר שהוטבעו בארץ ישראל. לפי החוקרים, הוא נטבע באשקלון ומחקה את הטטרדרכמה האתונאית – מטבע שהיה למעשה ה׳דולר׳ של העולם העתיק.

בצדו האחד של המטבע מופיעה אלת החוכמה אתנה, הפטרונית של אתונה, כשהיא עוטה קסדה. בצדו השני מופיע ינשוף – סמלה של האלה.

בפינת המטבע מופיעות האותיות א׳ ו-נ׳ בכתב פיניקי, הדומה לכתב העברי הקדום, כקיצור לשם ״אשקלון״, העיר שבה פעלה ככל הנראה המטבעה בה נוצר.

שותפות יוצאת דופן

"המטבעות יוצאי הדופן האלה מייצגים פיסת היסטוריה חשובה, שסוף סוף חוזרת הביתה." אמר קולונל מתיו בוגדנוס, ראש יחידת הסחר בעתיקות, בטקס ההשבה הרשמי שנערך בניו-יורק. "מעבר לכך, הם מייצגים שותפות יוצאת דופן בין היחידה לסחר בעתיקות בניו יורק לבין רשות העתיקות הישראלית – שותפות שצריכה לשמש מודל להשבת נכסי מורשת תרבותית שנבזזו ברחבי העולם״.

עם זאת, המאבק בביזת העתיקות רחוק מסוים. מטבעות וחפצים עתיקים רבים עדיין מסתובבים בעולם לאחר שנמכרו באופן בלתי חוקי. "המסחר הבלתי חוקי בעתיקות הוא תופעה בינלאומית עגומה, שמהווה קטר כלכלי לתופעת שוד העתיקות והפגיעה בנכסי מורשת תרבותית." מסכם אילן חדד, המפקח על המסחר בעתיקות ביחידה למניעת שוד של רשות העתיקות.

"בעבור בצע כסף, עתיקות ממדינת ישראל נעקרות מהאדמה אחרי אלפי שנים, מוברחות ונמכרות בחו"ל. מפקחי היחידה למניעת שוד ברשות העתיקות נאבקים בתופעה בכל רבדיה וזאת על מנת לשמור ולהגן על המורשת ועל נכסיה העתיקים של מדינת ישראל."

דבר היום כל בוקר אצלך במייל
על ידי התחברות אני מאשר/ת את תנאי השימוש באתר
פעמון

כל העדכונים בזמן אמת

הירשמו לקבלת פושים מאתר החדשות ״דבר״

נרשמת!