שער הדולר יורד בחודשים האחרונים באופן חריג, והתקבע ברמה של כ-2.91 שקלים, שפל של יותר משלושה עשורים. מה גרם לירידה הזאת, מי מרוויח ממנה, והאם זה צפוי להשתנות? שאלות ותשובות.
מתי התחיל השקל להתחזק מול הדולר?
אחרי ה-7 באוקטובר השקל נחלש בהשוואה לדולר – ואף חצה לזמן קצר את גבול ה-4 שקלים לדולר. בתוך חודשים ספורים הוא חזר לטווח ה-3.6 עד 3.8 שקלים. באפריל שעבר החל לרדת שער הדולר, עד שבחודש שעבר חצה את רף ה-3 שקלים לראשונה מזה 30 שנה.
האם זה חלק ממגמה עולמית של היחלשות הדולר?
לאחר ירידה בתחילת שנת 2025, הדולר לא השתנה משמעותית בשנה האחרונה לעומת מטבעות אחרים בעולם. במקביל, השקל התחזק ביחס לסל המטבעות העולמי. היחלשות הדולר היא אמנם מגמה קיימת, אבל נתונים אלה מעידים שהתחזקות השקל לא נובעת רק ממנה, אלא יש לה גם סיבות פנימיות.
איך נקבע שער הדולר?
שוק המטבע מבוסס על היצע וביקוש. ירידה בשער הדולר מעידה על ביקוש גבוה לשקלים (החלפת דולרים בשקלים), לעומת ביקוש נמוך יותר של דולרים (החלפת שקלים בדולרים). הביקוש הגבוה לשקלים נובע בעיקר מתוך רצון גובר של מחזיקי דולרים להגדיל השקעות בישראל, לעומת מחזיקי שקלים להגדיל השקעות בארצות הברית.
במי פוגע שער דולר נמוך?
התחזקות השקל מקשה על יצוא, ועל ענפי התעשייה הנשענים על יצוא. הדולר ירד בשנה האחרונה בקרוב ל-20%, כך שבעוד שרוב העלויות של היצרנים הישראליים (חשמל, שכר דירה, מסים) עלו ולא הושפעו משער המטבע, ההכנסות בשקלים ירדו ב-20%. בתוך התעשייה נכללת גם ההייטק שמכוון בעיקר לייצוא, אלא בעוד שלענפי הייטק שולי רווח גבוהים ויכולת לספוג ירידה כלשהי ברווחיות, מרבית ענפי התעשייה נשענת על שולי רווח נמוכים, והסיכון שלה משינויים בשער המטבע מידיים.
שירותי ההייטק, המהווים חלק מרכזי ביצוא הישראלי נפגעים גם הם. עובדים ש"מייצאים" את עבודתם לחו"ל בפיתוח תוכנה וקוד מישראל מספקים את אותו השירות, אך נהיים יקרים יותר בדולרים. עבור חברות רב לאומיות שינוי זה מקשה על העסקת עובדים חדשים בישראל. ההערכות על חומרת ההשפעה משתנות, אך בשבוע שעבר עלה לכותרות אורי בן דב, מנכ"ל IBI קרנות נאמנות, כשהזהיר שאם הדולר ירד ל2.5 שקלים לא יישאר הייטק בישראל.
זה יגרום למוצרים מיובאים להיות יותר זולים?
יבוא מוצרים נהיה זול יותר בהתחזקות השקל, אך חלק מהעלויות של יבואנים וחנויות נשארות, בהן שכר ומשלוח בתוך גבולות הארץ. הריכוזיות במספר ענפים מובילה לכך שהיבואנים יכולים לשמור על המחירים הגבוהים, כך שלא נראו ירידות מחירים משמעותיות בחודשים האחרונים. התחזקות השקל כן יכולה להיות צעד שממתן את עליית המחירים, אבל לא צפויה להביא להוזלה.
לעומת זאת, חופשות בחו"ל, וטיסות בחברות זרות שמהוות "יבוא" שירותי תיירות, אכן נהיות זולות יותר. המקום בו מורגש השינוי בצורה המידית ביותר הוא קניות באינטרנט – שם שער הדולר מתורגם ישירות לשורת המחיר.
מה גרם לתופעה הזאת?
אין דרך מדויקת לדעת את הסיבות לשינויי שער מטבע, אך יש הערכות מובילות:
- בשנה שעברה טראמפ הכריז על תכנית המכסים שלו, והודיע על רצונו בירידת הדולר. מדיניות ארה"ב מביא בסך הכל להחלשת הדולר, אך כאמור השפעת מגמה זו על השער בישראל נראית מוגבלת יחסית.
- מאז מבצע הביפרים נרשמה מגמת עליה בבורסה הישראלית, בהשקעות בישראל ובביקוש לשקל כתוצאה מכך, בעיקר בקרב משקיעים ישראלים אך גם בקרב משקיעים זרים. לצד הצלחה של חברות ישראליות, בהן ביטחוניות, המשקיעים העריכו כי פרמיית הסיכון של ישראל ירדה, והיא הפכה למקום יותר בטוח להשקיע בו. מתחילת המלחמה מדד ת"א 125 זינק בכ-150%, יותר מכל המדדים המובילים בעולם.
לצד גורמים אלה על פני השטח, גורם יסודי וכנראה משמעותי במיוחד קשור למדינות גידור סיכוני המט"ח של הגופים המוסדיים.
איך משפיעים הגופים המוסדיים על שער הדולר?
הגופים המוסדיים הם המנהלים של קרנות הפנסיה, ההשתלמות, קופות הגמל, וחברות הביטוח, ובהם מנורה, מיטב, אלטשולר שחם, כלל, הפניקס, אנליסט. גופים אלה מנהלים קרוב למחצית מהנכסים הפיננסים של הציבור, כ-3.3 טריליון שקלים. לשם השוואה, סך הפעילות הכלכלית בישראל בשנה הוא קצת מעל 2 טריליון שקלים.
באופן נקודתי, המוסדיים המשקיעים בישראל ובחו"ל החליטו בשנה האחרונה לצמצם את החלק היחסי של השקעותיהם במט"ח ובהן בדולר. כחלק משינוי זה בשלושת הרבעונים האחרונים מכרו המוסדיים נטו (מכירה פחות קנייה) מט"ח בהיקף של כ-27.2 מיליארד דולרים, שהם כ-80 מיליארד שקלים. מכירה זו גרמה לעליה בביקוש לשקל מול הדולר. הגודל של הגופים המוסדיים גורם לכך שגם שינוי הרכב השקעותיהם באחוזים בודדים יוצר שינויים גדולים בכלכלה.
באופן מבני ומתמשך, מדיניות הגידור סיכונים של המוסדיים משפיעה בצורה דרמטית על שער המטבע ויוצרת משוואה מוזרה: ככל ששווקי המניות בארה"ב עולים, שער הדולר דווקא נחלש.
איך זה עובד? המוסדיים משקיעים הרבה מאד כסף בשווקי המניות בארצות הברית. כדי לדאוג שירידה פתאומית וחדה בדולר לא תביא לפגיעה בשווי התיק שהם מנהלים, הם מגדרים את הסיכון בקניית נכסים בשוק המקומי. דווקא כשהשוק עולה וערך המניות גדל, הם צריכים לגדר יותר ולכן קונים יותר שקלים ומורידים את שער הדולר. מדובר במנגנון מעין אוטומטי, שבגלל היקף המניות האדיר שהם מחזיקים – משפיע על שער המטבע כולו.
איך שער הדולר יכול לחזור לעלות?
ירידה בשווקי ההון בעולם תוריד את השפעת הגידור. בנוסף התגברות אי ודאות, כמו חזרה ללחימה בין ארצות הברית לאיראן, עשויה לגרום לביקוש למטבע המוכר, הדולר, ולהעלות את ערכו. בנק ישראל יכול להתערב בשוק המט"ח על ידי קניית דולרים צעד שיכול לספק פתרון זמני, וכן להוריד ריבית, צעד שיכול להוריד את הביקוש לשקל, ואם לא יגרום לשינוי בתחום לפחות עשוי לתמוך בעסקים שמחיר ההלוואות שלהם מושפע ממנה.
התאחדות התעשיינים פנתה לבנק ישראל בבקשה להוריד את הריבית, וכן למשרד האוצר בבקשה לתמיכה ביצואנים עקב ירידת הדולר, דרך חבילות סיוע, והשקעה אקטיבית במשק הישראלי. אין ודאות לגבי חזרה עתידית של שער הדולר לרמותיו הקודמות, כאשר חלק מן התחזיות לעוד חצי שנה צופות הישארות שלו על רמתו. יתכן כי השער מבטא שינוי ריאלי בעוצמתו של השקל, מה שמשאיר את הסכנה המרחפת מעל התעשיה, ההייטק וכלל המשק הישראלי.
