שדולת הנשים, נעמ"ת ופורום דבורה עתרו לבג״ץ נגד מינויו של יהודה אליהו למנהל רשות מקרקעי ישראל. במרכז העתירה עומדת הטענה כי המינוי אושר למרות שוועדת האיתור מצאה מועמדת ראויה ומתאימה לתפקיד, ובניגוד לחובת ההעדפה המתקנת החלה כאשר כישורי המועמדים דומים, ובפועל, מונה מקורבו של השר סמוטריץ׳.

קבוצת הארגונים שעתרו מבקשת להוציא צו על תנאי וצו ביניים נגד המינוי, ולקבוע כי ראש הממשלה, שר האוצר, שר הבינוי והשיכון וועדת האיתור הפרו באופן המינוי את חובת הייצוג ההולם המעוגנת בחוק, בפסיקת בג״ץ ובנהלים שהמדינה עצמה קבעה.

העתירה מוגשת כשנה בלבד לאחר פסק הדין בבג״ץ המנכ״ליות, שיזמו ארגוני הנשים, ובו נקבע כי הממשלה מחויבת לפעול באופן אקטיבי לקידום נשים במשרות בכירות. העותרות מבקשות מבג״ץ להורות לממשלה על השהיית המינוי ועל איתור אקטיבי, ממשי ומתועד של מועמדת ראויה לתפקיד מנהלת רמ"י.

מינוי למנכ״ל רשות מקרקעי ישראל הוא מינוי לאחד התפקידים הציבוריים הבכירים והמשפיעים ביותר בישראל. רשות מקרקעי ישראל מנהלת כ-93% מקרקעות המדינה, בשווי המוערך במאות מיליארדי שקלים, ומשפיעה באופן ישיר על מדיניות הקרקע, היצע הדיור, הפיתוח הכלכלי, הדיור הציבורי והמרחב הציבורי בישראל.

הארגונים מדגישים את העובדה שלא מדובר במקרה שבו "לא נמצאה אישה מתאימה", כפי שטוענת המדינה לעיתים. להפך: ועדת האיתור עצמה מצאה מועמדת ראויה, מקצועית ומנוסה, שירה תם, שמשנת 2021 מנהלת את החטיבה לשמירה על הקרקע ברמ"י – ואף ביקשה בתחילה להמליץ עליה בפני השרים לצד שני מועמדים נוספים. הוועדה התרשמה מכישוריה, מניסיונה הניהולי הארוך, מהיכרותה העמוקה עם ענף המקרקעין ועם עבודת רשות מקרקעי ישראל, וקבעה כי שלושת המועמדים שנבחנו היו מרשימים ובעלי יכולת לכהן בהצלחה בתפקיד. עם זאת, לפי פרסום ב"כלכליסט", לתם לא היה ניסיון ניהולי בכיר כפי שנדרש במכרז, וחסרו לה מספר חודשים.

לפי העותרות, חומרת הפגם מתחזקת נוכח עמדת היועצת המשפטית של ועדת האיתור, שהבהירה בזמן אמת כי מאחר שאחת משלושת המועמדות והמועמדים שעליהם ביקשה הוועדה להמליץ היא אישה הזכאית להעדפה מתקנת, הנטל המוטל על הוועדה גבוה במיוחד. לדבריה, היה על הוועדה לבחון מדוע יש להעדיף את אליהו על פני מועמדת שנמצאה ראויה להיבחר לתפקיד, ואשר בניגוד אליו, אינה בעלת זיקה לשר הממנה. למרות זאת, בחרה הוועדה להמליץ דווקא על המועמד בעל הזיקה לשר. לטענת הארגונים, "כאשר קיימת מועמדת אישה שכישוריה דומים. והרבה מעבר מזה, לכישוריו של מועמד גבר, ובתפקיד שאין בו ייצוג שוויוני לנשים, חלה חובה למנותה מכוח הכלל של העדפה מתקנת".

העותרות מצביעות ברקע לעתירה על תמונת ייצוג קשה בשירות המדינה: על אף שנשים מהוות רוב בקרב עובדי המדינה, ככל שעולים בדרגי הניהול שיעורן הולך ויורד באופן חד. נכון להיום -רק 9% מהדרג הבכיר ביותר בשירות המדינה הן נשים, ורק 16% מבין מנהלי הרשויות והמשרדים בשירות המדינה הן נשים.  העותרות מיוצגות על ידי עוה״ד ד״ר חגי קלעי ועו״ד עדיה שיינוולד ממשרד קלעי-רוזן ושות׳, ועל ידי עו״ד גלי זינגר, משנה למנכ״לית ומנהלת המחלקה המשפטית בשדולת הנשים.

יהודה אליהו, שמונה למנכ"ל רמ"י היה ממקימי היישוב חרשה בהרי בנימין, ולקח חלק לאורך השנים במאבקים של תנועת ההתיישבות מעבר לקו הירוק ולקידום סיפוח והחלת ריבונות על שטחי יהודה ושומרון. הוא ממקימי תנועת רגבים הפועלת כנגד בנייה פלסטינית בלתי חוקית, ובין השנים 2018-2022 כהן כמנכ"ל מועצה אזורית מטה בנימין. בפברואר 2023 מונה על ידי סמוטריץ' שמכהן גם כשר במשרד הביטחון, לראש מינהלת ההתיישבות הראשון ובתפקידו זה קידם בנייה ענפה בהתנחלויות והקמת ואזרוח עשרות יישובים יהודיים חדשים ביהודה ושומרון – לצד אכיפה מוגברת כנגד בנייה פלסטינית בלתי מוסדרת והגברת קצב ההכרזה על שטחים כ'אדמות מדינה'. בעקבות פעילות המינהלת קבע בית הדין הבין לאומי בהאג בחוות דעת מיולי 2024 כי ישראל ביצעה סיפוח בפועל של חלקים משטח C ללא הצהרה רשמית.

משדולת הנשים בישראל, נעמ"ת ופורום דבורה נמסר: ״הפעם אי אפשר לומר שלא היו נשים מתאימות. ועדת האיתור עצמה מצאה מועמדת ראויה, מקצועית ומנוסה, ואף ביקשה להמליץ עליה לתפקיד. אלא שברגע האמת, במקום להפעיל את החובה החוקית לייצוג הולם, נבחר שוב הגבר המקורב לבעל הכוח, אנו עותרות היום כדי למנוע הישנות של מצב שבו כל הבדל בניסיון הופך שוב ושוב לתירוץ להעדפת הגבר. אם גם כאשר קיימת מועמדת ראויה, מנוסה ונטולת זיקה פוליטית החובה להעדפה מתקנת לא מופעלת, קשה לדמיין מתי היא כן תופעל."

מטעמם של בצלאל סמוטריץ' ויהודה אליהו טרם נמסרו תגובות והן תפורסמנה לכשיתקבלו.