שירות המודיעין הפדרלי של שווייץ הודיע כי יפתח את התיקים החסויים של פושע המלחמה הנאצי יוזף מנגלה – אך לא מסר מתי. במהלך השנים היסטוריונים ביקשו שוב ושוב לקבל גישה למסמכים האלה, אך עד עתה הרשויות בשווייץ סרבו לכך, על פי דיווח של ה-BBC.

הוועד הבינלאומי של אושוויץ (International Auschwitz Committee) ברך ביום שני על ההחלטה לפתוח את התיקים.

הפושע הנאצי נמלט מאירופה לאחר מלחמת העולם השנייה, אך במשך שנים היו שמועות על כך שביקר בשווייץ, אף שהיה צו בינלאומי למעצרו.

"מלאך המוות"

מנגלה היה רופא שהוצב שמחנה ההשמדה אושוויץ בפולין, שם ביצע את הסלקציה הקטלנית הידועה לשמצה שהמציא ובחר את אלה שנשלחו לתאי הגזים. הוא היה אחראי למותם של כ-1.1 מיליון אנשים, כולל כמיליון יהודים. מנגלה גם היה ידוע בכינוי "מלאך המוות" משום שבחר במו ידיו אסירים, בעיקר ילדים ותאומים, למטרות מחקר רפואי סדיסטי, לפני ששלח גם אותם למותם.

לאחר המלחמה שינה את שמו, בדומה לנאצים בכירים רבים. בעזרת זהות מזויפת, קיבל מנגלה אישור נסיעה של הצלב האדום בקונסוליה השווייצית בגנואה בצפון איטליה, והשתמש בו כדי להימלט לדרום אמריקה.

אף שברח מאירופה, מנגלה בילה בחופשת סקי באלפים השווייצים עם בנו רולף ב-1956. לאחר מכך, בילה את שארית חייו בדרום אמריקה. צו בינלאומי למעצרו הוצא ב-1959.

המודיעין האוסטרי הזהיר

ההיסטוריונית השווייצית רגולה בושלר חקרה את התפקיד שמילאה שווייץ בתור מדינת מעבר עבור נאצים נמלטים. היא גילתה כי ביוני 1961 שירות המודיעין האוסטרי הזהיר את השווייצים כי מנגלה נוסע תחת שם בדוי ועשוי להיות בשטח המדינה.

אישתו של מנגלה אף שכרה דירה בציריך בשווייץ והגישה בקשה לתושבות קבע. "נראה שיש ראיות לכך שמנגלה תכנן נסיעה לאירופה ב-1959", אמרה בושלר ל-BBC. "לשם מה שכרה אישתו של הדירה בציריך?"

בושלר ראתה את מסמכי משטרת ציריך שהוכיחו כי ב-1961 הדירה היתה תחת מעקב. המשטרה אף ציינה שגברת מנגלה נהגה במכונית פולקסווגן וכי ליווה אותה איש לא מוכר.

ההיסטוריונית הגישה ב-2019 בקשה לארכיון הפדרלי השווייצי כדי לבדוק אם יש מסמכים שמעידים על מעצרו של מנגלה במדינה. בקשתה נדחתה: המסמכים הוגדרו חסויים עד 2071 בשל ביטחון לאומי, ולשם הגנה על המשפחה הרחבה יותר.

גם ההיסטוריון ז'רארד וטסטין הגיש בקשה לראות את המסמכים וסורב. הוא החליט להעביר את הסוגייה לבית המשפט, ורק אז שירות המודיעין השווייצי שינה את דעתו. החודש, פורסמה הצהרה שבה נאמר כי "התובע יקבל גישה למסמך, תחת תנאים ודרישות שעדיין לא הוגדרו".

הקשר של המוסד

סשה זאלה, נשיאת האגודה שווייצית להיסטוריה, בטוחה כי אין במסמכים שום מידע שקשור למנגלה, אך אולי יש בהם אזכורים לשירותי מודיעין אחרים. המוסד עקב אחרי פושעי מלחמה נאצים שנמלטו, ויש אפשרות שהיה בקשר גם עם שווייץ. לדבריה, זאת סיבה מספקת עבור הרשויות השווייציות לא לפתוח את המסמכים.

יש הסבורים שהסיבה האמיתית ששווייץ לא רוצה לחשוף את המסמכים היא הבושה שהיא חשה בשל התנהלותה במלחמת העולם השנייה – ובמיוחד של הבנקים השווייצים ששמרו על כספים רבים של יהודים שנרצחו – כמו גם משום שסירבה להכניס פליטים יהודים שהידפקו על שערי גבולה.

ההיסטוריון ג'ייקוב טאנר סבור שמדובר ב"קונפליקט בין ביטחון לאומי לשקיפות היסטורית", וכי העובדה שהמסמכים עדיין חסויים היא "בעייתית בעבור מדינה דמוקרטית". לדעתו, אפשרי בהחלט שמנגלה היה בשווייץ ב-1961.

"כמו מסמכי אפשטין"

הרשויות השווייציות לא מסרו תאריך לפרסום המסמכים, וחשש ההיסטוריונים הוא שכאשר ייחשפו, רוב המידע יהיה מושחר. "איני בוטחת ברשויות כלל וכלל", אמרה בושלר ל-BBC. "אני חוששת שזה ייראה כמו מסמכי אפשטין".

השאלה האם הרשויות בשווייץ ידעו על הנוכחות של מנגלה במדינה אך העלימו עין משום שלא רצו שמעצרו יגרור תשומת לב בלתי רצויה או שגם זאת שמועה, נותרה פתוחה. לדברי ויטסטין, "אולי לא נדע לעולם את האמת. אולי לא נדע לעולם אם הוא אכן היה כאן או לא, ואולי נוכל לקבל עוד מידע שיפתור חלק מהתעלומה".