דו"ח הלהט"בופוביה של האגודה למען הלהט"ב מצביע על עלייה באיום הפיזי על להט"בים בישראל – ממוצע של למעלה מתקיפה פיזית אחת בשבוע, שמחציתן במרחב הציבורי. מחקר של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב מצא כי 76% מהלהט"בים חוו להט"בופוביה במרחב הציבורי.

במהלך השנה תועדו 322 דיווחים על להט"בופוביה במרכז הדיווח של האגודה על שם ניר כ"ץ. בנוסף, נרשמו 110 פניות למחלקה המשפטית של האגודה בנושאים הנוגעים ללהט"בופוביה. סך הכל של 432 פניות בנושא לעומת 410 בשנת 2024. בנוסף תועדו ברחבי הרשת 1634 טוקבקים להט"בופובים וכ-1,325 תכנים להט"בופובים ברשת לרבות פוסטים ברשתות החברתיות.

54% מהדיווחים למרכז הדיווח בשנת 2025 היו של חברי הקהילה הטרנסית בישראל שנתקלו באירועי להט"בופוביה (לעומת 43% בשנת 2024). מחצית מהפגיעות במרחב הציבורי השנה היו תקיפות פיזיות, עליית מדרכה משמעותית בהשוואה לדו"ח שנה שעברה אז 32% בלבד מהדיווחים על להט"בופוביה במרחב הציבורי היו על תקיפות פיזיות.

בתוך כך, נרשמה עלייה מדאיגה בפרקטיקת הסחיטה והאיומים במרחב הציבורי, שהיוותה השנה 13.5% מכלל הדיווחים לעומת 3% בלבד בשנה שעברה. הנתונים בדו"ח השנה מצביעים על חשש הולך וגובר מצד הקהילה לדווח או להתלונן במשטרה על מקרי פגיעה, כאשר במקביל, הרשתות החברתיות רוויות באלימות ובשנאה, כמו גם תיעודים של חברי.ות קהילה על מאורעות להט"בופוביים.

המחקר של המכון הישראלי לחקר מגדר ולהט"ב, כלל 719 משיבים ומשיבות בגילאי 16–87. 91% מהם דיווחו שוו להט"בפוביה בתדירות כלשהי במהלך השנה האחרונה. 47% דיווחו שחוו להט"בופוביה בתדירות גבוהה מאוד לפחות במרחב אחד של חייהם – לעומת 36% במחקר שנערך בשנה שעברה.

79% מהם דיווחו שחוו להט"בופוביה ברשתות החברתיות, 76% דיווחו שחוו להט"בופוביה במרחב הציבורי, 53% דיווחו שחוו להט"בופוביה במרחב הפרטי. 65% מבין התלמידים שהשיבו לסקר חוו להט"בופוביה בבית הספר ו-51% מהמשרתים בשירות צבאי או לאומי חוו להט"בפוביה במסגרת השירות. כמחצית מהמשיבים (49%) חוו להט"בופוביה בממשק עם מוסדות המדינה.

הקהילה הטרנסית מאויימת במיוחד

בקרב האוכלוסייה הטרנסג'נדרית נרשמה חשיפה גבוהה במיוחד ללהט"בופוביה – כש-91% מהם חוו אותה במרחב הציבורי, 87.5% חוו אותה ברשתות החברתיות, 71% במרחב הפרטי, 69.5% במוסדות המדינה, 66% במוסדות רפואה, 58% במוסדות הרשות המקומית, 54% במוסדות חינוך והשכלה גבוהה ו-62% בשירות צבאי או לאומי.

20% מהגברים הטרנסים דיווחו שחוו אלימות פיזית ו-18% דיווחו שחוו אלימות מינית לעומת 8% ו-10% בהתאמה בקרב המשיבים הסיסג'נדרים. 10% מהנשים הטרנסיות דיווחו שחוו אלימות פיזית ו-15% דיווחו שחוו פגיעה מינית לעומת 0 ו-6% בקרב המשיבות הסיסג'נדריות. בקרב האוכלוסייה הא-בינארית דיווחו 11% שחוו אלימות פיזית, ו-14% שחוו אלימות מינית.

באגודה מציינים כי בשנת 2025 החריף באופן ניכר השיח הציבורי סביב הקהילה הטרנסית, כחלק ממגמה רחבה שניכרה בעולם כולו של פוליטיזציה גוברת של סוגיות מגדר וזהות. במדינות שונות, ובראשן ארצות הברית ובריטניה, קודמו מהלכים פוליטיים וחקיקתיים שהציבו את עצם הלגיטימיות של זהויות טרנסיות במוקד מחלוקת ציבורית, ושיח זה חלחל גם לישראל. בארץ נרשמה הקצנה בשיח התקשורתי והפוליטי, שהתבטאה בעיסוק תקשורתי סנסציוני לעיתים, בעלייה בשיח מסית ופוגעני ברשתות החברתיות – ואף בהגשת הצעת חוק לראשונה המבקשת לקבוע כי 'מין הינו רק זכר או נקבה', ולבטל את האפשרות לשנות מין בתעודת הזהות.

מחקר שיח אשר נעשה עבור פרויקט גילה להעצמה טרנסית מצא כי בין יולי 2024 ליולי 2025 חלה עלייה של 200% מהשנה הקודמת בפיסות התוכן הנוגעות לקהילה הטרנסית, כאשר ישנה עלייה משמעותית לא רק בשיח אנטי טרנסי אלא גם בשיח מתלהם ובשימוש במילות גנאי המקושרות עם הקהילה הטרנסית ככלי ניגוח. נתונים אלה מצביעים על הדימוי השלילי של הקהילה הטרנסית בזירה הציבורית.

באגודה מציינים כי מגמה זו תרמה לדה-לגיטימציה גוברת של הקהילה הטרנסית ולהפיכתה למוקד מרכזי של מתקפות מילוליות ופיזיות, תוך שימוש בה כסמל במאבקי תרבות ופוליטיקה רחבים יותר.

תקיפות מאורגנות דרך אפליקציות היכרות: מגמה חסרת תקדים

מרכז הדיווח על להט"בופוביה של האגודה היה זה שהצביע לראשונה על המגמה של תקיפות ונסיונות לינץ' מתוכננים ומאורגנים כנגד חברי הקהילה באפליקציות היכרויות. מאז הרבעון האחרון של שנת 2024 ועד סוף שנת 2025 תועדו במרכז למעלה מ-20 מקרי תקיפה חמורים שאורגנו בדרך זו.

התקיפות כללו שיטה חזרתית וברורה: הקמת פרופיל פיקטיבי באחת מפלטפורמות ההיכרויות, בדגש על גריינדר; איתור קורבן פוטנציאלי והתכתבות עימו באמתלה של פגישת היכרות; התנפלות מתוכננת ומאורגנת מראש של חבורות של תוקפים, לרוב בקבוצות של 5-10 אנשים, רעולי פנים וחמושים בנשקים שונים.

הקורבנות הותקפו באלימות אכזרית, מרביתם נזקקו לטיפול רפואי. מניע התקיפה היה פשע שנאה טהור כלפי גברים שנמשכים לגברים. 46% מאירועים המוכרים לאגודה נרשמו באיזור צפון הארץ, 27% באיזור המרכז, 11% באיזור ירושלים ו-8% באיזור הדרום.

באגודה מדגישים כי המגמה היא חסרת תקדים ומעולם לא נצפתה במדינת ישראל בהיקפים ובתכיפות כמו בשנה וחצי האחרונות. – ומעריכים כי היקף התופעה חמור ממספר המקרים שהגיעו לידיעתם.

עלייה בהיקף הפניות לקו הקשב

במקביל לעלייה בחומרת האלימות כלפי להט"בים בישראל, מדווחת האגודה על עלייה חדה גם במספר הפונים לקו הקשב 'יש עם מי לדבר' שמופעל על ידה. בשנת 2025 נרשמו בקו 3,863 פניות לעומת 1,915 בלבד בשנת 2024 וכ-1,800 בשנת 2023. היקף הפניות הגיע השנה לשיאו בחודשי הקיץ, כשביולי נרשם מספר הפניות הגבוה ביותר – 578 פניות לקו הקשב.

להט"ב בחברה הערבית

בקו הקשב של ארגון בית אל מים, שפועל למען להט"ב בחברה הערבית, נרשמו השנה 47 פניות. 55% מהפונים דיווחו על מצוקה נפשית משמעותית כגון חרדה, דיכאון ותחושת בדידות קיצונית, 47% עסקו ישירות ביציאה מהארון והתלבטויות סביב גילוי הזהות למשפחה. 34% דווחו על אלימות, איומים או פחד ממשי מפגיעה מצד בני משפחה או מהקהילה. 30% נגעו לקשיים בזוגיות, פרידות או בדידות מתמשכת, 26% עסקו בדיספוריה מגדרית או בקשיים הקשורים לתהליכי התאמה מגדרית וב-13% זוהו מצבי חירום עם סיכון מיידי לפגיעה עצמית או אלימות.

62% מהפניות בחברה הערבית היו מצעירים וצעירות בגילאי 14-24; 28% בקרב גילאי 25-28 – נתונים המצביעים על פגיעות גבוהה במיוחד בגיל שבו קיימת תלות כלכלית ורגשית במשפחה לצד תהליכי גיבוש זהות ויציאה מהארון. 32% מהפונים בחברה הערבית היו מהאוכלוסייה הטרנסית, דבר המעיד על רמות פגיעות גבוהות יותר.

ניתן לדווח על אירועים להט"בופוביים באתר מרכז הדיווח על להט"בופוביה על שם ניר כץ ז"ל

קו הקשב, המידע והתמיכה של האגודה 'יש עם מי לדבר' פתוח בשעות 14:00-17:00 ו-19:30-22:30 באמצע השבוע (ובשבתות רק בערב) בטלפון 2982* או בוואטסאפ 058-6205591