על רקע משבר כוח האדם בצה"ל, שאת חומרתו הבהיר הרמטכ"ל בשבוע שעבר בוועדת חוץ וביטחון, תתכנס הוועדה ביום רביעי לדיון נוסף בחוק הפטור מגיוס, ומיד אחריו יתקיים דיון בנושא הארכת שירות החובה. לפי גורמים בוועדה, הדיון על חוק הפטור נקבע בהוראת ראש הממשלה בנימין נתניהו, לאחר התייעצות עם יו"ר הקואליציה אופיר כץ ויו"ר הוועדה בועז ביסמוט.
כזכור, בשבוע שעבר מפלגת דגל התורה החליטה לפרק את השותפות עם הליכוד בעקבות אי-קידום חוק הפטור, לאחר שנתניהו הודיע להם כי לא הצליח לגייס רוב בקואליציה לחוק. ביום רביעי, שעות ספורות אחרי הדיון בוועדה, צפויה להתקיים הצבעה על פיזור הכנסת בקריאה טרומית. כך או כך, נראה שכינוס הדיון נעשה בעיקר לצרכים פוליטיים.
ההתרעות החוזרות ונשנות של הרמטכ"ל בנושא משבר כוח האדם הגיעו עוד בתקופת קודמו בתפקיד. במהלך 3 השנים האחרונות, מרביתן במלחמה, אגפי צה"ל השונים עוסקים במאמצים משמעותיים למילוי שורות הצבא, בין אם ביצירת מסלולים ייעודיים לחרדים, השקעה גדולה יותר בהכשרות, הרחבת מאגרי המילואימניקים ואפילו הכנה מוגברת מכיתה י"א למניעת נשירה מצה"ל.
לצה"ל חסרים כיום כ-12 אלף חיילי חובה, מתוכם בין 6,000 ל-7,500 לוחמים. משרתי המילואים הם אלה שמשלמים את המחיר: עשרות ימי שירות בשנה, מעבר לכל תכנון מקורי, תוך מתן מענה לשבע זירות לחימה במקביל. אם קיצור שירות החובה ל-30 חודשים ייכנס לתוקפו כמתוכנן, הפער צפוי להעמיק עוד – באלפי לוחמים, תומכי לחימה ואנשי טכנולוגיה נוספים.
בשנתיים וחצי האחרונות מפעיל אגף כוח האדם את התוכנית האסטרטגית "עץ השדה", שמטרתה לייצר אוויר לנשימה לכוחות המתמרנים. הוקמו תשע פלוגות שריון חדשות בסדיר, גדוד חרדי נוסף, וסד"כ מילואים רחב הכולל את חטיבת "השומר", חטיבה 500 ואוגדה 38 – רובם כבר השתתפו בלחימה או משובצים לגרף 2026.
מ-2,200 מתגייסים חרדים בשנתון 2023, ל-2,800 בשנתון 2024, ועד לצפי של יותר מ-3,000 עד סוף 2025 – המגמה חיובית. צה"ל פתח מסלולי לוחמה ('חשמונאים', 'נצח יהודה') ומסלולים טכנולוגיים (תוכנית 'קודקוד'), התאים הליכי מיון וימי גיוס לציבור החרדי, ובחודש יולי 2025 קבע הרמטכ"ל כי יש להוציא צווי גיוס לכלל חייבי הגיוס החרדים. לנושא מונה יועץ ייעודי, תא"ל אבינועם אמונה. עם זאת, מתוך כ-80 אלף הנמצאים בתהליכי השתמטות, כ-75% הם לפי ההערכות בני הציבור החרדי, והעלייה בגיוס טרם עונה על הצרכים המיידיים.
נקודת אור בולטת היא שמספר הלוחמות המתגייסות זינק בעשור האחרון מ-500 לכ-5,000 בשנה – גידול של פי שלושה בשיעור הנשים במערך הלחימה. הנתון משקף מוטיבציה גבוהה לשירות קרבי בקרב בני נוער, גברים ונשים כאחד.
מאמצים יצירתיים ואף נואשים למניעת נשירת משרתים
80% מהנשר בצה"ל נובע מקשיים נפשיים שאינם קליניים, ושליש ממנו מתרחש כבר בתחילת השירות. מתוך הכרה בכך, השיקה המערכת את תוכנית "השנה ה-12" בתקציב של 70 מיליון שקלים – מכינות הזנק לכיתות י"א וי"ב, בתיאום עם משרד החינוך, שמטרתן לבנות חוסן מנטלי ומוטיבציה עוד לפני הגיוס. בשנת הפיילוט השתתפו כ-450 תלמידים; בשנת הביסוס מתוכננת השתתפות של 8,000 מלש"בים.
תוכנית "השיבוץ ההיברידי" מאפשרת למתגייסים לקבל שיבוץ סופי בשלב מוקדם לפי נתוניהם האישיים, תוך שמירה על האפשרות להמשיך ולהתמיין. תוכנית "מעבר לאופק" מציעה מדי רבעון מסלולי קצונה לחיילים שטרם יצאו קצונה ועומדים לפני שחרור. ו"דרך דוד" – ענף חדש ברמה המטכ"לית – מספק ליווי אישי לחיילים בסיכון נשירה, כולל שיבוץ מחדש והזדמנות שנייה לקצונה.
התוכנית האסטרטגית "פסיפס" פועלת מגיל חטיבת הביניים ועד לשחרור, ומציבה יעדי גיוס מאוכלוסיות מגוונות תוך שינוי שיטות המיון – בחינת פוטנציאל אמיתי לצד ידע קודם. בין 2023 ל-2025 נרשמה עלייה של 22% במאותרי פריפריה ביחידות הטכנולוגיות.
