דממת אלחוט שררה באולם בווינה. מנחי התחרות הכריזו על הניקוד: ישראל זכתה ב-220 נקודות מהקהל בבית, וזינקה בבת אחת אל ראש טבלת הניקוד של אירוויזיון 2026. לאורך שבוע החזרות וההכנות, היה נדמה כי רוחות החרם והמתח הפוליטי נדחקו בהצלחה אל השוליים, לטובת המוזיקה. אך ברגע אחד של הובלה, האשליה התנפצה.
האולם התמלא באחת בקריאות בוז צורמות ומהדהדות, שחשפו אמת מורכבת: האהבה והקבלה כלפי ישראל הן על תנאי. תנאי מוקדם ובלתי כתוב שלפיו מותר לישראל להשתתף, אך בתנאי שאינה מובילה, אינה מנצחת, ובטח לא מאיימת לארח את התחרות בשנה הבאה.
רגע דרמטי זה מותיר פעם נוספת תובנה ברורה אחת על שולחנם של קברניטי תחרות הזמר האירופית: ישראל היא חלק בלתי נפרד מהאירוויזיון. הניסיונות לייצר הפרדה מלאכותית, פוליטית או תרבותית בין הבמה הגדולה באירופה לבין המדינה שחתומה על כמה מהרגעים האייקוניים ביותר בתולדותיה, נידונו לכישלון. המציאות מוכיחה כי אין אירוויזיון שלם ללא הנוכחות הישראלית.
אירופה, באמצעות איגוד השידור האירופי והמדינות החברות בו, נדרשת להכריע באופן סופי וחד-משמעי לגבי מעמדה של ישראל בתחרות. הגמגום המתמשך והניסיון להלך בין הטיפות אינם מחזיקים מים. יש לקבל החלטה עקרונית ומנהיגותית: אם ישראל מוכללת בתחרות כחברה שוות זכויות, או שמא התחרות נכנעת ללחצים פוליטיים חיצוניים.
שילוב מלא של ישראל מחייב הגנה מוחלטת על כללי המשחק ועל כבודם של המשתתפים. המשמעות היא שנציגי שאר המדינות מחויבים להפגין קולגיאליות בסיסית, כולל הענקת ראיונות לכלי התקשורת הישראליים המסקרים את האירוע, ללא חרמות סלקטיביים. הקהל באולם נדרש לאפשר הופעה הוגנת ולעודד את הנציגים מישראל כפי שהוא מעודד כל נציג אחר על הבמה. מעבר לכך, כל גילוי של עוינות, בריונות או אלימות מצד משלחות אחרות או בתוך מתחמי התחרות חייב להיתקל בתגובה נחרצת וביד קשה מצד ההפקה, עד כדי ענישה ופסילה מיידית.
מבחינת קהל המצביעים בבית וחברי צוותי השיפוט המקצועיים, השאלה הזו כבר הוכרעה. הציבור האירופי והמומחים יודעים להפריד בין פוליטיקה לאומנות, וכשהשיר הישראלי טוב וההופעה מוצלחת, ההצבעות זורמות. הבעיה אינה בציבור הרחב, אלא בדרגים המנהלים והמתווכים.
הגיעה השעה שרשתות הטלוויזיה המשתתפות, הממשלות, הנציגים הנבחרים וכלי התקשורת האירופיים המסקרים את התחרות יכירו במציאות הקיימת ויבינו שהעניין סופי ובלתי ניתן לערעור. הניסיונות להדיר או לייצר סביבה עוינת ומנוכרת סביב המשלחת הישראלית והחובבים אינם אלא חרמות ילדותיים, שאינם הולמים את הערכים הליברליים שבשמם נוסד האירוויזיון ואותם הוא מייצג.
