עמותת "אדם טבע ודין" פנתה אתמול (ראשון) למשרד להגנת הסביבה בדרישה חריפה: הפסיקו לגרור רגליים בנושא פליטות גז המתאן מהמטמנות שתחת סמכותכם, או שניאלץ לשקול צעדים משפטיים. במכתב מפורט שהועבר למשרד, דורשת העמותה לעדכן בהקדם את תנאי הרישיון להטמנת פסולת בישראל, כך שיחייבו טיפול איכותי בפליטות מתאן, וכן להפעיל את סמכויות האכיפה של המשרד לאלתר.
חברי העמותה מציגים נתונים המעידים על פער אדיר מול המקובל בעולם: בעוד שבמדינות המפותחות כ-95% מגז המתאן הנפלט מהטמנת אשפה נשרף או מטופל בדרכים אחרות, בישראל עמד ממוצע הטיפול בשנת 2024 על 14% בלבד. לטענת העמותה מדובר במחדל דרמטי, שכן מתאן הוא גז חממה עוצמתי במיוחד, אשר בטווח הקצר של 20 שנה יוצר אפקט התחממות החזק פי 84 מזה של פחמן דו-חמצני.
כ-70% מפליטות המתאן בישראל מקורן בהטמנת אשפה, ולכן, לטענת כותבי המכתב, ניתן להוריד את היקף הפליטות הלאומי באופן דרמטי על ידי מהלך רגולטורי פשוט יחסית. בנוסף, מזהירים בעמותה כי גז המתאן הנפלט במטמנות מעורב לעיתים קרובות בגזים מסרטנים, ולכן טיפול ראוי בו יתרום ישירות לשמירה על בריאות הציבור.
איך מתאן נוצר וכיצד מטפלים בו?
גז המתאן, המורכב מאטומי פחמן ומימן, הוא תוצר טבעי של תהליכי פירוק או עיכול ביולוגיים. בעוד שבמדינות רבות בעולם מקורו המרכזי של זיהום המתאן הוא בתהליכי העיכול של עדרי בקר או בגידולי אורז, מקור משמעותי נוסף הוא מטמנות הפסולת.
במעמקי המטמנות, כחלק מתהליכי הפירוק האנאירוביים (ללא נוכחות חמצן) של האשפה, משתחררות לאוויר כמויות עצומות של מתאן. בעשורים האחרונים, עם העלייה במודעות למשבר האקלים, פותחו בעולם שיטות יעילות לצמצום הפליטות. השיטה הבולטת והנפוצה ביותר היא שריפת המתאן – תהליך הממיר אותו לפחמן דו-חמצני (גז חממה חלש משמעותית ממתאן) ואף מאפשר לנצל את האנרגיה להפקת חשמל.
אז למה לא בישראל?
נכון להיום, אין בישראל חוק המחייב את המטמנות לטפל בגז המתאן שהן פולטות. כתוצאה מכך, בחלקן אין כלל מנגנוני טיפול, בעוד שבאחרות קיימות מערכות לאיסוף או להפקת חשמל, אך רמת היישום והיעילות שלהן נמוכה מאוד.
מכיוון שמטמנות פועלות כעסקים בזיכיון ממשלתי, בידי המדינה הסמכות המלאה להתנות את הפעלתן בעמידה בתקנים סביבתיים. עם זאת, משק הפסולת בישראל סובל ממשבר תשתיות חריף, וחלק מהמטמנות המרכזיות מתקרבות לתפוסה מלאה. דוגמה בולטת לכך היא אתר ההטמנה 'אפעה' בנגב – הגדול ביותר בישראל – שבו פרצה בשנה שעברה שביתת נהגי משאיות אשפה על רקע עיכובים ממושכים בפריקת הפסולת בשל עומס יתר באתר.
ב"אדם טבע ודין" מציינים כי החל משנת 2024 פנו למשרד להגנת הסביבה פעמיים בבקשה לקבל נתונים על שיעורי איסוף המתאן. לטענתם, רק לאחר עיכוב ניכר הועבר אליהם מידע חלקי שהצביע על נתונים עגומים. בשנת 2025 נערכה פגישה בין נציגי העמותה לבכירי המשרד, ובה, כך נטען, הבטיח המשרד לקדם דו"ח הערכת השפעות רגולציה (RIA) בנושא. אף שחלפו כ-8 חודשים מאותה הבטחה, הדו"ח טרם פורסם, והמשרד נמנע מהפעלת סמכויותיו הרבות כדי לעצור את הפקרות הפליטות. כעת, מבהירים בעמותה, בכוונתם להחריף את צעדיהם.
תגובת המשרד להגנת הסביבה: "אנו פועלים בימים אלו על סיום עדכון הדרישות לאיסוף וניטור גז מטמנות. יישום הדרישות יביא להפחתת הפליטות ממטמנות. יצוין כי נציגי המשרד נפגשו עם עמותת 'אדם, טבע ודין', ובפגישה הם עודכנו בפעולות שהמשרד מתכוון לבצע".
