​מה גורם לשר החינוך לגנוז את התוצאות של מבחן ארצי מקיף רגע לפני פרסומן? הישגי התלמידים במבחני תנופה באנגלית לכיתות ט' הפכו בימים האחרונים למוקד התגוששות יצרית בצמרת משרד החינוך. מצד אחד, טענות ולפיהן השר יואב קיש מסרב לפרסם את הנתונים פשוט משום שהם חושפים הישגים נמוכים. מהצד השני, קיש עצמו מתעקש כי מדובר במחלוקת מקצועית לגיטימית מול הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) בנוגע לאמינות הבחינה. מול המצלמות, ניסה השר אתמול (ראשון) להדוף את ההאשמות על טיוח הנתונים, נזף במנכ"ל הרשות והעביר את תפוח האדמה הלוהט לגורם אחר, אך המסמכים שדלפו חושפים מציאות מורכבת בהרבה.

מלבד שאלת הציונים עצמם, ברקע המשבר מרחפות טענות הקושרות את החלטת השר למתיחות אישית בינו לבין מנכ"ל ראמ"ה, ד"ר גל אלון, שמונה לתפקיד בתקופת כהונתו של נפתלי בנט. קיש מצדו דוחה את הטענות הללו על הסף ומגדיר אותן כ"ניסיון להפוך מחלוקת מקצועית לפוליטית". בניסיון לנטרל את המוקש, הודיע השר: "כדי שהמחלוקת תיפתר, אני מוציא את עצמי מהעיסוק בה", והפקיד את סמכות ההכרעה במשבר בידיו של פרופ' עמי מויאל, יו"ר ות"ת (הוועדה לתכנון ולתקצוב).

ההחלטה לזוז הצידה לא מנעה מקיש לבוא חשבון עם מנכ"ל ראמ"ה. במקביל להעברת הסמכויות למויאל, הודיע קיש לאלון כי הוא צפוי לספוג נזיפה משמעתית, בטענה שהדליף לתקשורת את מכתב התגובה של הרשות. "לא אתן שיכפישו את המשרד ואותי בלי תגובה", הבהיר שר החינוך נחרצות. אלא שאותו מכתב שדלף מספק הצצה נדירה לקרב הפנימי, וחושף עד כמה עמוקות וחריפות המחלוקות בין הצדדים סביב דרך הצגת הממצאים לציבור ומהימנותם הכללית.

המחלוקת על הצגת הממצאים

מבחני תנופה, שהחליפו את מבחני המיצ"ב, הם אחד מכלי ההערכה הארציים המרכזיים של מערכת החינוך, שנועד לספק תמונת מצב פדגוגית אובייקטיבית על הישגי התלמידים במקצועות שפת אם, מתמטיקה, אנגלית ומדעים. מבחן האנגלית נערך לתלמידי שכבת ט' בפברואר 2025, ולוח הזמנים המקורי של ראמ"ה ייעד את פרסום התוצאות הארציות ל-19 באפריל 2026. אולם השר קיש דרש לקיים פגישה מקדימה טרם הפרסום, שנקבעה לבסוף ל-26 באפריל. לטענת ראמ"ה, באותה פגישה הטיל השר פצצה ודרש לגנוז לחלוטין את התוצאות – דרישה שלטענת השר כלל אינה מופיעה במסמכים הרשמיים.

הפער הזה מציף שתי גרסאות הפוכות למהות הסערה. קיש מצידו מנמק את אי-הפרסום בחוסר הסכמה על הגדרת "רמות הבנה" באנגלית, ובכשל מתודולוגי שלפיו לא ניתן להשוות את נתוני שכבת ט' הנוכחית לנתוני מבחנים קודמים שנערכו לשכבת ח'. בנוסף, השר מתח ביקורת חריפה על מועד פרסום הדו"ח, כשנה וחודשיים לאחר קיום המבחן, שלטענתו מרוקן מתוכן את יכולתם של התלמידים להפיק ממנו לקחים.

כיתה בבית ספר תיכון בירושלים. מבחני תנופה אמורים להביא תמונת מצב פדגוגית אובייקטיבית על הישגי התלמידים (צילום ארכיון: הדס פרוש/ פלאש 90)

מנגד, ברשות דוחים את הטענות ומגדירים אותן כתירוצים שנועדו להצדיק את גניזת הנתונים, ככל הנראה משום שהם נמוכים. באשר ללוחות הזמנים, בראמ"ה הסבירו כי מנהלי בתי הספר קיבלו את התוצאות הבית-ספריות שלהם כבר לפני חודשים ארוכים (בין חצי שנה לתשעה חודשים ממועד הבחינה), וכי גיבוש ועיבוד של דו"ח ארצי מקיף פשוט דורשים זמן רב יותר.

העימות הגיע לנקודת רתיחה סביב טיוטת ההודעה לעיתונות. לטענת ראמ"ה, ההודעה שניסח משרד החינוך כללה ממצאים שכלל לא הופיעו בדו"ח המקורי, תוך סילוף של נתונים אחרים בניסיון לצייר תמונה שונה מהמציאות. בעוד שהשר ניסה למסגר את הפערים בהודעה כ"אי-הסכמות מקצועיות", בראמ"ה ראו בכך ניסיון בוטה לשכתב את המציאות העגומה.

נכון לכתיבת שורות אלה, קיש הטיל וטו מוחלט על פרסום הדו"ח – לא רק לציבור הרחב, אלא אף לגורמי המקצוע בתוך מטה משרד החינוך. בראמ"ה מוחים בתוקף על המהלך, וטוענים כי הוא פוגע בעצמאות הרשות וסותר את החלטת הממשלה שמכוחה הוקמה. על פי אותה החלטה, נטען, על ראמ"ה רק "לתאם" את מועד הפרסום עם השר, אך היא אינה נדרשת לבקש את אישורו לפרסום הנתונים עצמם.

קרב על מקצועיות ועצמאות

בניסיון להדוף את הטענות להתערבות פוליטית, מציג קיש את המשבר כמחלוקת מקצועית גרידא, המתנהלת לדבריו בין ראמ"ה לבין המפמ"רים – המפקחים המרכזים של מקצועות הלימוד במשרד החינוך. דמויות אלו משמשות כסמכות הפדגוגית העליונה בכל תחום דעת, והן שאמונות על קביעת התכנים והדרישות הלימודיות. השר טוען כי המבחן באנגלית לא כלל רכיבים קריטיים הנדרשים בתוכנית הלימודים, כגון כתיבה והבנת הנשמע, וזאת משום שראמ"ה מידרה את אותם מפקחים מתהליך כתיבתו.

ואולם, בראמ"ה מכחישים בתוקף את הטענות לסכסוך בינם לבין המפמ"רים. "השותפות בינינו ארוכת שנים וראמ"ה תמשיך לשתף אותם באופן מלא", הבהירו ברשות, ועקצו בתגובה כי האחריות למצב אינה מוטלת רק על הדרג המקצועי. "איננו סבורים שהאחריות לתוצאות המערכת, כפי שבאו לידי ביטוי במבחנים, מוטלת אך ורק על המפמ"רים. התוצאות משקפות את עבודת משרד החינוך כולו".

הרשות הארצית למדידה והערכה (ראמ"ה) הוקמה ב-2005 בעקבות המלצות ועדת דוברת והיא מתפקדת כיחידת סמך עצמאית במשרד החינוך הכפופה ישירות לשר. תפקידה המרכזי הוא לשמש גוף מקצועי, חיצוני ואובייקטיבי, שנועד להציב "מראה" למערכת החינוך. הרשות אמונה על שורת משימות קריטיות: מניהול הערכה תקופתית שוטפת של מוסדות החינוך, דרך השתתפות במחקרים בינלאומיים ופיתוח כלי מבדק פנים בית-ספריים, ועד לבחינת יעילותן של רפורמות לאומיות כמו "אופק חדש". כדי למלא את תפקידה ללא מורא, נקבע כי המדידה תתבצע במנותק מלחצים פוליטיים ומאינטרסים של הנהלת המשרד. העצמאות התפקודית הזו היא בדיוק מה שעומד כעת במוקד העימות מול השר.

משרד החינוך בירושלים. בכירים במזכירות הפדגוגית כבר הספיקו לקבל לידיהם את הדו"ח המלא (צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90)

ברשות גם מפריכים אחת לאחת את טענות השר באשר לתוכן הבחינה. בניגוד לדבריו, מבהירים ברשות, הבחינה באנגלית כללה גם כלל פרק כתיבה. באשר להשמטת פרק הבנת הנשמע, הדבר נבע אך ורק מאילוץ טכני תפעולי, שמנע השמעת קטע שמע ל-3,000 תלמידים בו-זמנית. יתרה מכך, ברשות חושפים כי כלל לא חובר מבחן חדש. לדברי הרשות, נעשה שימוש בטופס בחינה משנת הלימודים תשפ"א (2021) שאושר בזמנו על ידי המפמ"רים עצמם. נוסף על כך, התברר כי בכירים במזכירות הפדגוגית כבר הספיקו לקבל לידיהם את הדו"ח המלא עוד בטרם גנז אותו השר.

סוגיה נוספת העומדת בלב המחלוקת נוגעת למוטיבציה של הנבחנים. השר קיש טען כי היעדר ציון אישי במבחני תנופה גורם לתלמידים שלא להתאמץ, מה שפוגע דרמטית במהימנות הנתונים. בראמ"ה דוחים את הטענה; לגישתם, הגם שמדובר בסוגיה מורכבת המוכרת היטב בעולם ההערכה, בדיקה מעמיקה שערכו העלתה כי 87% מהתלמידים ביצעו את המבחן באופן פעיל. כדי להמחיש את עמדתם, הזכירו ברשות לשר כי גם המבחנים הבינלאומיים הנחשבים ביותר דוגמת מבחני פיז"ה (PISA) אינם מעניקים ציונים אישיים לתלמידים.

לגופו של עניין, בראמ"ה רואים בהתערבות של השר פגיעה משמעותית בעצם קיומם כגוף מדידה אובייקטיבי ועצמאי, שנועד לבחון את המערכת "מבחוץ" במנותק משיקולי הדרג הפוליטי. בניסיון להדוף את דרישות ההתערבות בתוכן הבחינה, מסרו ברשות: "תפקידו של המבחן הוא להיות חיצוני. ההחלטות נלקחות תוך התחשבות בתוכנית הלימודים, אך גם באילוצים של אורך הבחינה ויכולת תפעול ארצית".