שר האוצר בצלאל סמוטריץ' התייחס היום (שלישי) להגשת הבקשה לצו מעצר נגדו מטעם בית הדין הפלילי בהאג: "הניסיון המרושע לכפות עלינו התאבדות ביטחונית באמצעות סנקציות וצווי מעצר לא יצלח. כמדינה ריבונית לא נסכים לקבל תכתיבים חיצוניים". סמוטריץ' הבטיח כי בתגובה לצו יורה על פינוי היישוב חאן אל-אחמר במישור אדומים.
את הדברים אמר במסיבת עיתונאים, יממה לאחר שדווח על הצו של בית הדין. "אני מודה לכם, אזרחי ישראל על הזכות שהענקתם לי, לעבוד בשליחותכם. למרבה הצער במדינות אירופה לא מרגישים אותו דבר. הפעם הידיים הם ידי האיחוד, והקול הוא קול הרשע. אני מבין שיש מחיר שאני נדרש לשלם מחיר בשביל העם שלי, אני אשלם אותו בראש מורם. אבל הם לא פוגעים רק בסמוטריץ או בנתניהו, הם פוגעים בכוחנו". שר האוצר הוסיף כי הוא ייצא מהארץ למרות הצו. לדבריו, הרשות הפלסטינית עומדת מאחורי הבקשה לצו המעצר.
סמוטריץ' אמר כי הוצאת צווי המעצר הם "הכרזת מלחמה" והבטיח לפנות בתגובה את היישוב הפלסטיני חאן אל אחמר. "אני אפגע ברשות בכל דרך שאוכל. הצעד הראשון הוא שאני מכריז שמהרגע שאצא מהפגישה הזו, אחתום על פינוי חאן אל אחמר".
סמוטריץ' אמר על פינוי היישוב הפלסטיני כי "התהליך הזה, אני חוזר ואומר שזה מתאים עכשיו. ואני חוזר ואומר, זו הכרזת מלחמה. אבל גם הבשלה של עבודה משרדית מקיפה", והוסיף כי "ראש הממשלה שותף מלא להחלטה" וכי בג"ץ אישר בעבר את פינוי היישוב. "אני זוכר כמה פעמים אמרו לי שאם אאשר בנייה ב-E1, השמיים יפלו. ניסיתי להישאר ער כל הלילה, אמרתי לאשתי, אני לא יודע מה יקרה. קמתי בבוקר, השמיים לא נפלו".
נקודת המחלוקת והעמדה החסויה שעיכבה את הפינוי
חאן אל-אחמר, ההתיישבות הבדואית הסמוכה למעלה אדומים, נחשבת לאחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בין תנועות ההתנחלות לבין ארגונים לזכויות אדם. מאז 2018 מתקיים מאבק שמובילה תנועת "רגבים", המקורבת לסמוטריץ' ולמפלגתו, לפינוי המקום, שנמצא בפאתי אזור E1, שעל סיפוחו הכריז סמוטריץ' לפני כשנה וחצי.
לפי גורמים בסביבתו של סמוטריץ' ששוחחו עם 'דבר', מדובר ב"מקבץ לא חוקי" והתושבים "יעשו מה שעושה כל בית לא חוקי שנהרס", כך שכפי הנראה מדובר בפינוי אל מחוץ לשטח הספציפי שעליו הם יושבים.
ב-2018 דחה בג"ץ עתירות של תושבי המקום נגד הפינוי וקבע כי הממשלה תוכל לפנות אותו. עם זאת, בתגובה לעתירות של רגבים, ביקשה המדינה דחייה ביישום הפינוי, עקב שיקולים מדיניים וביטחוניים. ב-2023 פסק בג"ץ כי המדינה רשאית לבצע את הפינוי במועד שתבחר והוא לא יתערב בשיקול דעתה של הממשלה.
בדיונים בבג"ץ הציגה המדינה חלופות להתיישבותם של כ-400 התושבים שחיים שם, באזור אבו-דיס במזרח ירושלים, אזור שהשטח בו עבר פיתוח תשתיות בסיסי, או באזור סמוך לעיר יריחו. לפי פעיל התנועה הקיבוצית יואל מרשק, הוא הגיע איתם ועם משרד הביטחון בעבר להסכמה כי יעברו לאזור תל ערד.
למרות ההסכמות השונות, במרבית הדיונים שהתקיימו בנושא בבג"ץ, המדינה הציגה בדלתיים סגורות עמדה חסויה, שאחריה בג"ץ העביר את סמכות הפינוי לידי המדינה, וקבע כי היא תפנה אותו כשתבחר בכך. בכך למעשה סמוטריץ' לכאורה לא עובר על אף חוק ופועל בהתאם להחלטת בית המשפט. אלא שהמידע שהוצג לבג"ץ בנושא מאז 2021, עדיין אסור בפרסום.
תושבי המקום אינם אזרחי ישראל, אך גם אינם מחזיקים בתעודות זהות פלסטיניות, אלא נחשבים לפליטים של אונר"א, ובמעמד של נתיני הרשות הפלסטינית. הניסיונות החוזרים והנשנים להסדיר מולם פינוי, בין אם לתוך יהודה ושומרון או אף לאזור תל ערד, נתקלו בהתנגדות מצדם, שלפי מקורות, מבוססת על התנגדותו של יו"ר הרשות הפלסטינית אבו מאזן, שראה בכך כניעה רשמית לישראל בנושא מדיניות שטחים. לפי עדויות שהגיעו לידי "דבר", תושבי המקום ספגו איומים ודרישות כי לא יתפנו מרצונם.
