החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה והחלשתו בפועל, אושר היום (שלישי) בוועדת החוקה ויעלה להצבעה במליאת הכנסת בקריאה ראשונה. 10 חוקים שונים שהוגשו אוחדו לחוק אחד אתמול, והיום במהלך מהיר התקיימה הצבעה בוועדה, לקול מחאות חברי האופוזיציה שנטשו את הדיון לקראת ההצבעה.

החוק למעשה יחליש משמעותית את היועץ המשפטי לממשלה ואת סמכויותיו, בכך שהוא גם יפצל ל-2 את התפקידים (יועמ"ש ותובע כללי) אך גם יהפוך את היועמ"ש למשרת אמון הלכה למעשה, שעמדותיו לא מחייבות; וגם מקשה מאוד על התובע הכללי להגיש תביעה נגד שורה של נבחרי ציבור.

חברי האופוזיציה נטשו כאמור את הדיון לקראת ההצבעה, והותירו את חברי הקואליציה, שרובם הגיעו לדיון במיוחד לטובת ההצבעה, להעביר את החוק לקריאה ראשונה ברוב של 9 מול 0. הטענה העיקרית של האופוזיציה הייתה כי לאחר איחוד הצעות החוק, לא התקיים דיון על המשמעות התקציבית של ההצעה.

למרות שיועמ"ש הוועדה גור בליי הודיע שהדבר לא מונע את ההצבעה, חברי האופוזיציה נטשו את הוועדה במחאה. "ראינו כיצד האופוזיציה כשאין לה רוב, עושה הכל לשבש הצבעה, גם כשעשינו הכל ונמסר שהצעת החוק איננה תקציבית", אמר היו"ר ח"כ שמחה רוטמן, שהיה ממציעי הצעת החוק. "ניהלנו 39 דיונים בעבודה יסודית מאין כמותה והוכנסו שינויים. אני מלא הערכה לעבודת הייעוץ המשפטי לוועדה".

"אשוב ואזכיר שכל מציעי החוק למעט אתה, לא פה, ולא נטלו חלק בדיונים", אמר ח"כ גלעד קריב לרוטמן, במה שאכן הפך לנוהג קבוע שבו חברי האופוזיציה נוכחים קבועים בוועדה וחברי הקואליציה נעדרים. "זה מראה את האופי הפוליטי הפופוליסטי נקמני של החקיקה. אין פה שום רצון לדיון עמוק. האופוזיציה החלה את הדיון הזה עם הצעה ברורה לשני נתיבי פשרה שזרקתם מכל המדרגות. מגיעים לישורת האחרונה של החוק וכל המלל שנאמר על עצמאות התביעה הכללית מתפורר לנגד עינינו".

"נאמר על ידי היועץ המשפטי לוועדה שאין בעיה להתייחס לנושא התקציבי עד שלב ההנחה וגם ברביזיה", אמר רוטמן ל'דבר' בתגובה לטענות האופוזיציה. "ההצעה אינה תקציבית והיא בתמיכת ממשלה, כך שאין כל ממש בטענות. חברי האופוזיציה סירבו לאפשר את ההצבעות, ואין שום מקום לאפשר כוחנות שכזו. ככל שיהיה בכך צורך, בדיון הרביזיה, שמורה בידי האופוזיציה הזכות להתייחס לנושא".

"החוק אינו רק חוק פיצול, אלא חוק ביטול. הוא מבטל את תפקיד היועמ"ש כמו שאנחנו מכירים אותו כשומר סף", אמר המשנה ליועצת המשפטית לממשלה, ד"ר גיל לימון. "תפקיד שיש לו חשיבות רבה בשגרה אבל פי כמה וכמה בנסיבות מיוחדות שאחת מהן היא תקופת הבחירות שמדגימה את שילוב התפקידים של היועמ"ש. להבנתנו, אם יוצאים לבחירות עם יועמ"ש פוליטי, המשמעות היא סכנה לבחירות דמוקרטיות".

פיצול התפקידים

החוק כאמור מפצל את תפקידי היועמ"ש לשניים, כך שתפקיד אחד יהיה היועץ המשפטי לממשלה והשני יהיה התובע הכללי. היועץ המשפטי לממשלה יהיה אחראי על הייעוץ המשפטי לממשלה, ייצוג המדינה בבתי המשפט בעניינים שאינם פליליים והובלת מערך הייעוץ המשפטי כולו. התפקיד השני הוא תובע כללי, אשר יהיה אחראי באופן בלעדי על תחום המשפט הפלילי, לרבות סמכויות העמדה לדין וניהול התביעה הכללית. במקרה של מחלוקות לגבי חלוקת הסמכויות בין שני התפקידים הללו, שר המשפטים יהיה הגורם המוסמך להכריע בדבר.

בניגוד למצב הנוכחי שבו היועמ"ש מקבל את אישורו בוועדה למינוי בכירים, לפי תיקון החוק היועמ"ש ימונה בהתאם להמלצה משותפת של ראש הממשלה ושר המשפטים, ומשך כהונתו תהיה צמודה באופן ישיר לכהונת הממשלה שמינתה אותו. על היועמ"ש להיות משפטן "בעל שיעור קומה" שכשיר להתמנות כשופט בבית המשפט העליון, וללא זיקה פוליטית רשמית. הממשלה תהיה מוסמכת לפטר את היועמ"ש לפי המלצת רה"מ ושר המשפטים.

היועמ"ש: לא מחייב ולא בהכרח מייצג את הממשלה או הציבור

הצעת החוק מבקשת לחולל מהפכה במעמדו של היועץ המשפטי לממשלה ולמנוע ממנו את האפשרות למנוע מהממשלה לפעול באופן בלתי חוקי, ולקבוע כי חוות דעתו לא תהיה עוד מחייבת. היועמ"ש ימשיך להגיש את עמדותיו בכתב לכלל גופי הרשות המבצעת (ואף יוכל לעשות זאת ביוזמתו), ותפקידו יהיה לסייע לממשלה לקדם את מדיניותה במסגרת החוק, אבל לשרים תהיה הזכות למילה האחרונה. לפי ההצעה, הממשלה תוכל לקבוע באופן רשמי כי חוות דעת מסוימת אינה משקפת מבחינתה את הדין, ובכך לעקוף אותה. בנוסף, נקבע כי בתחום הפלילי התובע הכללי לא יהיה כפוף ליועמ"ש, וכי בעת הפעלת סמכויות שיפוטיות או מעין-שיפוטיות, לא תהיה כל חובה לראות בחוות דעתו גורם מחייב.

אחד השינויים הדרמטיים בהצעה נוגע לדרך שבה המדינה מציגה את עמדתה בפני ערכאות משפטיות. בעוד שברירת המחדל נותרת ייצוג על ידי היועמ"ש, הממשלה תוכל להכתיב מה תהיה עמדת המדינה בכל הליך, למעט בתיקים פליליים או בכאלו המובלים על ידי המשנה הבכיר כמגן האינטרס הציבורי. המשמעות המעשית: אם היועמ"ש יסרב להגן על עמדת הממשלה בבג"ץ, או אם השרים ירגישו שהוא אינו מייצג אותם כראוי, הממשלה תהיה רשאית לשכור עורך דין חיצוני מהשוק הפרטי. במצב כזה, היועמ"ש לא יוכל להתייצב באותה דירקטיבה ללא אישור מפורש מהממשלה, אלא אם כן מדובר בהליך פלילי. זאת בניגוד למצב הנוכחי שבו היועמ"שית הנוכחית גלי בהרב-מיארה, הציגה עמדה הפוכה מזו של הממשלה, שמיוצגת ע"י עו"ד פרטי, במספר גדול של הליכים.

התובע הכללי: מוגבל בהעמדה לדין, אבל חזק יותר מהיועמ"ש

התובע הכללי ייהנה מעצמאות כמעט מוחלטת בתחום הפלילי, ללא כל כפיפות ליועמ"ש. הוא ימונה על ידי הממשלה לתקופה קצובה של שש שנים, מתוך רשימה שתגבש ועדה ציבורית מקצועית, והדחתו תדרוש את הסכמת אותה הוועדה, בדומה לאופן ההתנהלות עם היועמ"ש כיום.

הצעת החוק אוסרת על הממשלה או על שר המשפטים להנחות את התובע הכללי כיצד לפעול בתיקים ספציפיים, אם כי הוא יישאר תחת פיקוחם הכללי בנושאי מדיניות אכיפה וסדרי מנהל. במסגרת הממשק עם הדרג הפוליטי, התובע יידרש להגיש דו"חות לשר המשפטים ולהתייעץ איתו; עם זאת, נקבע שסתום ביטחון: אם התובע יחשוש שדו"ח על תיק מסוים עלול לפגוע באינטרס הציבורי, הוא יעקוף את השר וימסור אותו ישירות לנציב תלונות הציבור על הפרקליטות.

הצעת החוק מציבה רף גבוה וחסר תקדים לפני פתיחה בחקירה או הגשת כתב אישום נגד צמרת המדינה, כולל ראש הממשלה, שרים, ח"כים, שופטים, דיינים ומבקר המדינה. לפי המנגנון החדש, התובע הכללי לא יוכל לפתוח בחקירה פלילית נגד בכירים אלו על דעת עצמו, אלא יידרש לקבל תחילה את אישורו של בית משפט מחוזי.

המשוכה תהיה גבוהה עוד יותר בשלב העמדה לדין, אך נותנת משקל רב יותר למשפטנים ולאופוזיציה: החלטה על הגשת כתב אישום נגד אחד מהאישים הללו תחייב אישור של ועדת בכירים מיוחדת בת שלושה חברים. בוועדה ישבו שופט עליון או מחוזי בדימוס (שיבחר על ידי שופטי העליון וישמש כיו"ר), עורך דין פלילי פרטי שימונה על ידי היועמ"ש, ועורך דין פלילי נוסף שימונה על ידי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה בכנסת (מטעם האופוזיציה).