קיבוצי הנגב המערבי חנכו בשבוע שעבר (רביעי) בית אריזה חדשני לאבוקדו בקיבוץ נירים בעוטף עזה. בית האריזה החדש, ׳פרי נגב׳, פועל כשותפות של שבעה קיבוצים מהנגב המערבי: נירים, גברעם, ארז ואור הנר (באמצעות תאגיד מטעי השקמה), ודורות, רוחמה וחצרים (באמצעות תאגיד גידולי גשר). הוא ישלב שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, בהן זיהוי מצב הפרי באמצעות מיון אופטי ובינה מלאכותית.

שבעת הקיבוצים השותפים, ארבעה מהם בחבל התקומה (הכינוי הרשמי לאזור יישובי עוטף עזה והנגב המערבי שנפגעו במתקפת 7 באוקטובר), התאגדו במטרה משותפת לחזק את החקלאות המקומית ולבנות תשתית כלכלית יציבה וארוכת טווח לענף האבוקדו באזור. זהו בית האריזה היחיד לאבוקדו באזור שנמצא בבעלות הקיבוצים עצמם.

עלות ההקמה של בית האריזה החדשני עמדה על כ-15 מיליון שקלים, מתוכם, העמידה מנהלת תקומה מענק השקעה בגובה 4.3 מיליון שקלים. להקמת בית האריזה חברו גם משרד החקלאות וביטחון המזון והרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה, תאגיד החקלאות האזורי "משקי הנגב" ותאגיד החקלאות "גרנות", כחלק מהמאמצים לשיקום החקלאות והכלכלה בנגב המערבי לאחר אירועי שבעה באוקטובר.

הבינה המלאכותית תאפשר מיון מדויק יותר

בית האריזה נחשב למשוכלל מסוגו בישראל בתחום מיון ואריזת אבוקדו. המתקן מבוסס על טכנולוגיית מיון אופטי מתקדמת, מהמתקדמות בענף, המבוססת על יכולות בינה מלאכותית. בניגוד לשיטות המיון שהיו נהוגות עד לפני מספר שנים, המערכת החדשה מסוגלת לזהות בדיוק רב מאפיינים פנימיים וחיצוניים של הפרי ולאפשר מיון ברמת דיוק גבוהה במיוחד. התוצאה היא תהליך יעיל ומדויק יותר, לצד שיפור משמעותי באיכות התוצרת ובערכה הכלכלי.

החדשנות הטכנולוגית משתלבת עם פרוטוקולים קפדניים לשמירה על איכות הפרי, החל בבקרת טמפרטורה מדויקת, דרך שיטות אריזה מתקדמות ועד שימוש מבוקר בחומרי חיטוי. כל שלב בתהליך נועד להבטיח שהאבוקדו יגיע לצרכן במצב מיטבי, בשוק הישראלי ובמיוחד בשווקים באירופה, שאליהם מיועדים כ-60% מיבול האבוקדו הישראלי.

בעונה הקרובה צפוי בית האריזה לטפל בכ-10,000 טון אבוקדו ובהמשך צפויה התפוקה השנתית לגדול ל-15,000 אלף טון. לדברי בר חפץ מקיבוץ נירים, שהוביל את צוות ההקמה, בית האריזה צפוי לשמש גם מוקד ידע מרכזי וליווי מקצועי. מאחר שבית האריזה הוקם למטרה תפעולית בלבד ולא כמרכז רווח בפני עצמו, כל הרווחים משיווק הפרי יגולגלו בחזרה למטעים במשקים השותפים.

תפיסה רחבה של פיתוח אזורי

מעבר להיבט החקלאי, מדובר במהלך המשקף תפיסה רחבה של פיתוח אזורי, המבקשת לבסס מנועי צמיחה ארוכי טווח, לחזק את ההתיישבות ולייצר עתיד כלכלי יציב ובר-קיימא עבור יישובי חבל התקומה. חפץ אומר ל׳דבר׳ כי "אם מישהו היה אומר לי ב-8 באוקטובר 2023, כשפינו אותנו מהקיבוץ תחת אש, שתוך חודש וחצי נחזור לקטוף אבוקדו, שיגיעו לכאן כל כך הרבה אנשים טובים שירתמו לעזור לנו ושיהיה פה בית אריזה פעיל, לא הייתי מאמין. לגידולים שלנו, שהם מהטובים ביותר, מגיע בית האריזה הטוב ביותר".

אורן לביא, מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון, הגדיר את הפרויקט חלק ממאמץ ממשלתי רחב לשיקום החקלאות והכלכלה באזור, ואמר כי ״שיקומו האמיתי של החבל עובר דרך השדות והמטעים״.

גם במנהלת תקומה רואים במיזם מהלך אסטרטגי ארוך טווח. ראש המנהלת, אביעד פרידמן, אמר כי הפרויקט ״משלב בין מסורת חקלאית ארוכת שנים לבין חדשנות טכנולוגית מהמתקדמות בענף״, ונועד לחזק את הכלכלה המקומית, ההתיישבות והחוסן האזורי. ברשות להשקעות במשרד הכלכלה הדגישו את חשיבות שילוב הטכנולוגיות המתקדמות בענף, וציינו כי מדובר ב״השקעה לטווח ארוך״ שתסייע לחיזוק התעשייה והכלכלה באזור.