הקואליציה מקדמת חוק לשינוי תקצוב תאגיד השידור כאן כך שיהיה נתון להחלטתה מדי שנה ולא יהיה קבוע בחוק. הצעת החוק, אותה הגיש ח"כ אביחי בוארון (הליכוד) בתמיכת שר התקשורת ממפלגתו שלמה קרעי, מנמקת את חיוניותו בצרכים תקציביים, ותחשוף את התאגיד לקיצוצים רוחביים כמו מרבית הגופים הציבוריים.
"במצב הנוכחי במדינה, ראוי ונדרש מכל הגופים הציבוריים בישראל להירתם למאמץ המשותף", נכתב בהצעת החוק, "תאגיד השידור הישראלי הציבורי, כשמו כן הוא, ציבורי. על כן גם תקציבו השנתי של התאגיד צריך להיות ממומן מקופת הציבור – דהיינו מתקציב המדינה. בכך יהיה כפוף גם הוא לשינויים המתבצעים מעת לעת בתקציב המדינה". כיום חלק מתקציב התאגיד מגיע ישירות מאגרת רדיו הנגבית כחלק מאגרת הרישוי לרכב.
בעוד שנימוקי החוק הצביעו על שיקולים תקציביים בלבד, בדיון על ההצעה בוועדת הכספים היום (שלישי) בייעוץ המשפטי לממשלה העלו חשש מניסיון לפגוע בעצמאות תאגיד השידור הציבורי. המשנה ליועמ"שית הממשלה אביטל סומפולינסקי הזהירה כי אם הממשלה תקבע ישירות את תקציב התאגיד, היא תוכל להחליט בפועל על תוכנו ואמרה: "תאגיד הסמוך על שולחנה של הממשלה ותלוי ברצונה לתקצב, יהיה מהוסס ומורתע". לפי המשנה ליועמ"שית לשידור הציבורי תפקיד חשוב במדינה דמוקרטית "ככלי התקשורת היחידי שאינו מחויב להון ושררה". יועמ"ש משרד התקשורת ברוריה מנדלסון הבהירה כי עמדת הייעוץ המשפטי למשרד זהה לעמדה זו.
שר התקשורת שלמה קרעי השיב לעמדות המשפטיות, וחשף כי לא מדובר בצורך תקציבי בלבד בשונה מלשון ההצעה: "אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם, משרד התקשורת ברשותי תומך בחוק. יש מיליארד שקל בשנה שמגיע מהציבור והתוכן לא מייצג את העם. תקציב ציבורי צריך להיות מפוקח על ידי הממשלה והכנסת וזה מה שאנחנו רוצים שיהיה גם בתאגיד. לא תהיה תעמולה נגד חלק מהציבור באמצעות תקציבים ציבוריים ואני מקווה לברך על החוק המוגמר בקרוב".
נעמה לזימי (הדמוקרטים) תהתה מדוע לא ניתן להכניס סעיף בחוק הקובע כי במקרה של קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה תקציב התאגיד לא יקוצץ מעבר לשיעור הקיצוץ הרוחבי, כדי לשמור על עצמאות התאגיד לצד מענה על צרכים תקציביים. "הממשלה מנהלת את המדינה מטעם אזרחיה, והיא מנהלת את כל תקציבי הממשלה והרשויות השונות" השיב לה בוארון. "אין אקס-טריטוריה תקציבית, אין כוכב זוהר בשמי התקציבים של מדינת ישראל. גם התאגיד צריך לעבור במסננת של הממשלה, במועצת התאגיד שבוחנת את התקציב". ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד) הזהיר מכך שמהלך עלול להוביל לכך שישראל תודח מאיחוד השידור האירופאי והאירוויזיון, וכן להדחת קבוצות הספורט הישראליות מהמפעלים האירופים.
מיכל גרא מרגליות, ארגון העיתונאים בישראל: "אנחנו חווים פה פגיעה עצומה בחופש העיתונות. השליטה בתאגיד היא שליטה פוליטית בשידור הציבורי וגם מחיקת סטנדרטים של אתיקה. כשהמטרה היא להכפיף את התקשורת לבעלי ההון, התוצאה היא אסון. התקשורת עוסקת בביקורת על הממשלה, כל ממשלה, ובעיננו זה קריטי לחופש הדמוקרטיה ולזכות הציבור לדעת. התאגיד היא הרגל המייצבת בשוק התקשורת, הגדולה ביותר. הוא מאפשר להכניס חומרים שאינם היו נכנסים, ומאפשר גם לכלי תקשורת אחרים להכניס חומרים דומים שלא היו מכניסים אילולא התאגיד. בנוסף יש חשש ממשי שההצעה תביא לפגיעה בתנאי וביציבות התעסוקה של עובדי ועובדות התאגיד".
נציגת אגף התקציבים במשרד האוצר הסבירה כי אכן ההסדר של התאגיד חריג, "אך יש הצדקה מיוחדת של מנגנון זה נוכח התפקיד היחודי של תאגיד השידור", וכי שינוי מהווה פגיעה בתפקוד התאגיד ועלול ליצור תלות בין התאגיד לממשלה והכנסת. עוד ציינה כי לא יהיה ניתן להכניס את תקציב התאגיד לתקציב המדינה ללא מקורות תקציביים לקופת המדינה.
יו"ר הועדה ח"כ חנוך מילביצקי (הליכוד) ציין כי "הוועדה מאוד רגישה לזכויות עובדים, ובטח אין בכוונתו לפגוע פה בזכויות של אף עובד", וכי בכוונתו להעלות ההצעה להצבעה בקריאה ראשונה בדיון הבא.
