"להט"ב והתרבות הקווירית תמיד פעלו מתוך משברים, מתוך חוסר יציבות כלכלית, ממגיפות, מתוך להרגיש לא שייך. תמיד היה סביבנו מי שהיה רוצה לכלותנו, ותמיד בזמנים האלו מצאנו תשובות ויצרנו אלטרנטיבות תרבותיות שעוזרת לנו לקום כל יום ולייצר עתיד אחר", אומר יוחאי חביב (27) מארגן קהילתי ב'מרימה', לקראת פסטיבל 'תיקון' שיתקיים היום (רביעי) בבית רדיקל בתל אביב.
הפסטיבל, ששואב השראה מהמסורת היהודית של ליל תיקון שבועות שבו לומדים תורה יחדיו כל הלילה, נולד מהצורך לייצר תקווה ואופטימיות, "העם שלנו, העולם שלנו צריך תיקון, להביא תקווה בתוך המציאות המתישה הזו, שמצליחה לתת איזושהי תקווה", אומר חביב.
הפסטיבל אמנם קווירי, אבל המרחב שבו הוא יתרחש הוא בית רדיקל, בכוונה לא אחד מהמרחבים הלהטבים בת"א, כדי לפנות גם אנשים שאינם מזדהים כלהט"ב. 'מרימה', תנועה חברתית להט"בית שקמה בשנים האחרונות האחרונות, עוסקת לדברי עוז זלוף (39), ב"מיצוי האפשרויות של הקהילה הגאה לתרום בתחומי התרבות, החברה והפוליטיקה, לצד דאגה שהקהילה הגאה תהיה קהילה של ממש". זלוף הוא אוצר ואמן שמלמד אמנות מבוססת יחסים ומנהל אמנותית את הפסטיבל עם חביב.
ההיגיון הפנימי הזה בא לידי ביטוי בתוכן הפסטיבל, ש-85% ממנו – מהאמנות הפלסטית; דרך הפרפורמנס; המוזיקה ועד המחול – הוא טרנסי ונשי ולא סתם, "בתערוכה יש הומו אחד לרפואה, אבל בסופו של דבר אם מחפשים תוכן קווירי מהפכני נמצא אותו אצל האותיות הנוספות ל-ה' בלהט"ב", אומר זלוף. "בתפיסה שלנו תרבות ופוליטיקה הן רצף אחד", הוא מוסיף. "אספנו לפסטיבל עבודות ששואלות שאלות על להט"ביות יהודית, ישראלית ופריפריאלית. מחשבות על שינוי מציאות ויצירת פרספקטיבה חדשה למקום הזה, דימוי אופטימי".
המציאות שהמארגנים שואפים לשנות היא בין היתר היחס של הממשלה הנוכחית ללהט"ב, שבא לביטוח בצמצום התמיכות בארגונים ובבתים הגאים בפריפריה, "אנחנו בתקופה של אלימות שפוגשת את כולם, את כל המיעוטים, להט"בים הם אחד מהם", אומר חביב. "הקהילה הגאה חטפה חזק בשנים האחרונות, אנחנו יכולים להתרגל לזה שאנחנו פחות מתבטאים במרחב הציבורי", אומר זלוף, "יש ציבורים שהאמנות שלהם נתמכת היום בישראל ויש ציבורים שלא, וזו חלק מהביקורת שנשמיע באירוע הזה, כמו תמיד במרימה".
לפסטיבל, אחד האירועים שפותחים את חגיגות חודש הגאווה (שיהיו השנה צבעוניות ושמחות במיוחד אחרי שנים של דכדוך וביטולים, אם המצב הגיאופוליטי יאפשר), יש כוונה להשפיע גם על הקהילה עצמה. "היינו רוצים לייצר השפעה על הקהל ועל מקבלי ההחלטות מתוך הקהילה, שיהיה יותר רוח מקורית ויצרנית ופחות רוח של כירטוסים והתפקדות כלכלית לקרקסים", אומר זלוף. "המשאיות השנה במצעד התל אביבי הן של תאגידים שבחרו ליינים לפי תפוקת קהל. אני מקווה שגם בזכות הפסטיבל כשנגיע למצעד נשאל מי נמצא על המשאיות ומי בחר אותם".
"הדבר שאני הכי מתרגש ממנו זה הקברט", הוא מספר בהתלהבות. "כל האירוע יורד למרתף לחלל מדהים ושם קברט פרפורמנס מחול, יצרנו דברים שיעפיו לנו את המוח, למשל מופע על הפילוסופיה המשחררת של הטוורקינג, תוכן חדש וגם פורמט חדש". עבור חביב שעות הסיפור עם חן חפץ, מרת אנת מרטקוביץ, איתמר אבנרי וגיא עמיאל הן הפורמט המרגש שיש בפסטיבל, "מפגשים אינטימים עם כותבים וכותבות מהקהילה שלנו, מקריאים טקסטים לקהל קטן, ששואל על המילים".
כל ההכנסות הן תרומה ל'מרימה'. לכרטיסים לחצו כאן
