מגמת ההיפגעות בתאונות במעורבות קורקינטים ואופניים חשמליים ממשיכה להחמיר. דיון שנערך היום (ראשון) בוועדת הכלכלה של הכנסת הוקדש להתמודדות עם התופעה, המכונה בעגה המקצועית "מיקרו-מוביליטי" (כלי תחבורה זעירים), וחשף תמונת מצב מדאיגה. על פי הנתונים שהוצגו, חלה עלייה תלולה במספר הנפגעים, בעיקר בקרב הולכי רגל. בשנת 2025 לבדה נרשמו 25 הרוגים בתאונות במעורבות כלים אלו, לצד זינוק משמעותי גם במספר התאונות הקלות והבינוניות.

יונתן אילן, ראש אגף המחקר ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, התייחס בדיון למגמה המטרידה: "כפי שניתן לראות בנתונים שהצגנו, ישנה ירידה בכמות התאונות הכללית, לצד עלייה תלולה במספר התאונות במעורבות מיקרו-מוביליטי. בנוסף למספרי התאונות הקלות, שנמצאים בעלייה תלולה, ולמספרי ההרוגים ממיקרומוביליטי, שנמצאים בעלייה, אנחנו גם רואים במחקרים שלנו דאגה משמעותית של האוכלוסייה האזרחית, במיוחד מהשליחים בוולט".

בעקבות עדויות קשות של פצועים וקרובי משפחתם שנשמעו בדיון, אמר ממלא מקום יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב אשר: "אסור לזלזל בפציעות קלות. אדם שנפצע יכולים להשתנות לו החיים, אסור שאזרחים יפחדו לצאת מהבית".

חבר הכנסת יעקב אשר (צילום: דוברות הכנסת/ נועם מושקוביץ)

המשרד הקים מסד נתונים – ורק תל אביב משתמשת בו

אין זו הפעם הראשונה שבעיית המיקרו-מוביליטי עולה על שולחנה של הוועדה. כמנגנון להתמודד עם התופעה, אישרה הוועדה בשלהי 2024 לחייב נהגי מיקרו-מוביליטי בהצבת לוחית רישוי, ובכך לאפשר אכיפה יעילה יותר נגדם באמצעות דיווחים וקנסות. אלא שבפועל, מרבית הרשויות אינן משתמשות במסד הנתונים של לוחיות הרישוי בשביל להגביר את האכיפה.

כשנשאלו במשרד התחבורה מדוע האכיפה בפועל נמוכה, השיבו נציגיו שהמשרד הקים מסד נתונים שפתוח לרשויות המקומיות. "וכמה עיריות משתמשות בו?" שאל ח"כ אשר. הנציגים השיבו כי רק עיריית תל אביב. הח"כ התפלא וביקש להבין מדוע, ונציגי המשרד הסבירו שהשירות מלווה בעלות מסוימת, והרשויות המקומיות אינן מעוניינות לשלם אותה.

ח"כ אשר הביע מורת רוח, ואמר כי: "דבר כזה עוד לא שמעתי. צריך לחייב אותן להשתמש בזה, ואולי לשפות אותן. לא הגיוני שרשות חלשה, שיש לה פחות איך לשלם ופחות איך להרוויח מהקנסות, אין לה תמריץ לפעול נגד הלוחיות".

חשוב להגיד להגנתו של משרד התחבורה כי בשונה מהדרך בה הדבר הוצג בוועדה, בפועל מדובר בנוהל סטנדרטי יחסית בין רשויות ממשלתיות לשלם סכומים של כמה אגורות או שקלים בעד כל החלפת נתונים. על פי גורם מקצועי המעורה בתחום, מדובר בתעריף מסוג זה, בגובה סביר פחות או יותר, כשהבעיה האמיתית היא המוטיבציה של הרשויות לפעול בנושא כשיכולת האכיפה שלהן, מבחינת פקחים ומצלמות, מוגבלת.

אין אינטרס להשתמש בלוחית רישוי

במהלך הדיון דיבר גם כתב ערוץ 13, אופק צח, שהציג תחקיר שערך בנושא אנשים שחויבו פעמים רבות ברצף מאז התחלת השימוש במצלמות בתל אביב. "אני מדבר שם עם אזרח שאכן עבר על החוק לא שם קסדה", סיפר צח, "ובסוף החודש גילה שהוא חויב 28 פעם בקנס של אלף שקל על אותה עבירה, כלומר 28 אלף שקל, לפני שנודע לו. אני בעד אכיפה וענישה, אבל נוצר פה מצב אבסורדי, שהיה מתגמל אותו אילו לא היה שם לוחית". ח"כ אשר הסכים, ואמר כי יש לפתח נהלים לנושא: "בעיני, אם הקנס לא מגיע אל האדם תוך עד עשרה ימים, אין יכולת להגדיל את עונשו".

גם ברלב"ד הסכימו שיש בעיה של אינטרס הפוך בקשר ללוחיות הרישוי. "הקנס על נסיעה ללא לוחית הוא 500 שקל, הקנס על כל עבירה הוא מעל מ-1,000", אמר אילן. "זה יוצר אינטרס הפוך. שאלתי ילד באחד המחקרים, עזוב שאין לו קסדה, למה אתה לא מתקין לוחית רישוי. אמר לי, אם אין לי לוחית רישוי, אי אפשר לעצור אותי. זו הבעיה. אנחנו מעריכים בזהירות שמחוץ לתל-אביב, חלק גדול מאוד, אם לא רוב, נוסעים ללא לוחית רישוי".