הדיון על חוק הפטור מגיוס החל היום (רביעי) בוועדת החוץ והביטחון. יו"ר הוועדה ח"כ בועז ביסמוט אמר כי "אנחנו מחדשים את הדיון בהנחיית ראש הממשלה מתוך כוונה אמיתית להשלים את חקיקת החוק שנדרש כל כך בעת הזאת עבור צה"ל, למען לכידות העם, ומתוך הצורך לוודא שלא נהפוך איש את אחיו לאויב, בטח ובטח בזמן מלחמה".

תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה"ל, הדגיש כי "הצורך המבצעי הוא צורך מיידי, וצריך לתת לו מענה בלי קשר למגזר כזה או אחר. ברור שהציבור החרדי, או כל ציבור ששיעור הנוכחות שלו בשירות הצבאי נמוך, הוא חלק משמעותי מהדיון הזה.

"פערי כוח האדם שעליהם דיברנו הם בסדר גודל של כ-12 אלף חיילים. מתוכם ציינתי שכ־6,000 עד 7,500 הם לוחמים. הוספתי גם שככל שאנחנו מתקדמים לעבר ינואר 2027 — המועד שבו ישתחררו ראשוני החיילים שגויסו לשירות של 30 חודשים בלבד — הפער הזה צפוי להעמיק ולהגיע לאזור של כ-17 אלף חיילים. אם השירות יקוצר ל-30 חודשים בינואר 2027, המשמעות היא ירידה של 10% בכוח הלוחם, זה אומר סגירה של ארבעה-חמישה גדודים, ותוספת גיוס שנתית של 35-40 גדודי מילואים.

"התייחסתי לעלייה בגיוס שאנחנו רואים בשלוש השנים האחרונות. אני מזכיר שלפני המלחמה המספרים עמדו על ממוצע של 700 מתגייסים. מתחילת המלחמה טיפסנו, בשנה הראשונה, לכ-2,200, על פי הערכות ונתוני משרד החינוך. לאחר מכן עלינו לכ-2,800. אנחנו נמצאים עכשיו ממש לקראת סיום שנת הגיוס 2025, שמסתיימת ב-30 ביוני. הספירה הסופית תתבצע לאחר סיום השנה, בהתאם לשיטת הספירה הנהוגה. אבל אני יכול לומר שכבר במחצית הראשונה של השנה, ספרנו כ-1,860 מתגייסים. כלומר, הקצב ממשיך לעלות.

"לצד העלייה הזאת, נוצרות גם תופעות קשות מאוד של אי שיתוף פעולה. אנחנו נגיע בקרוב מאוד לאזור של 80-90 אלף משתמטים. 255 התגייסו ללחימה במחזור האחרון, אבל בצה"ל היו ערוכים לקלוט פי 2 מזה".

מזכיר הממשלה יוסי פוקס אמר: "יש דבר אחד שמוסכם על כולם בחדר הזה, צריך להגדיל משמעותית את הסד"כ של צה"ל, גם בסדיר וגם במילואים. על זה אין מחלוקת. המחלוקת היא על הדרך. לפני שנתיים הממשלה קידמה את שני החוקים שאנחנו דנים בהם היום: גם את תיקון 26 (שילוב תלמידי ישיבות;א.ג.), שהוחמר משמעותית ביחס לנוסח המקורי, וגם את הארכת השירות ל-36 חודשים. התכלית של שני החוקים האלה היא לצמצם את הפער בסד"כ הסדיר ולהפחית את העומס על המילואים.

"אנחנו גם מאמינים שהשלמת שני החוקים הללו – והכוונה היא להעביר אותם בקריאה שנייה ושלישית יחד, תוביל גם לגידול משמעותי יותר בגיוס חרדים, משום שכפי שאתם רואים, העלייה כיום עדיין מתונה מאוד".

ח"כ יולי אדלשטיין אמר כי "העלו כאן טענות שזה דיון למען השלטון, ודיון שנועד לשמר את הקואליציה. אני רואה את הדברים בדיוק להפך. אני חושב שזה דיון שעלול לקבור את שלטון הימין במדינת ישראל. ואני אומר את זה כאיש ימין. אני לא חושב שאני צריך להוכיח למישהו את השקפת העולם שלי. כל מי שקורא עכשיו לי ולחבריי ואומר שמתוך אחריות למחנה הלאומי חייבים לתמוך בחוק הזה, אני אומר בדיוק להפך, במו ידינו אנחנו משדרים שאנחנו כבר לא מה שהיינו, ומפרקים אפשרות לשלטון ימין".

יו"ר מפלגת ישראל ביתנו ח"כ אביגדור ליברמן כתב ברשת X: "צה"ל קורס לתוך עצמו. חיילים נהרגים ונפצעים בלבנון, המילואימניקים נשחקים, ובמקום לכנס דיון חירום – הממשלה מכנסת הבוקר דיון השתמטות. טירוף מוחלט. ממשלת הפקרות שחוץ מהכיסא לא מעניין אותה שום דבר".

ח"כ ינון אזולאי הוסיף כי "הרב מאיה אמר בשידור חי – מי שלא לומד שיתגייס. הרב יצחק יוסף אמר שמי שלא נמצא בישיבה – שיתגייס".

ראש הממשלה לשעבר נפתלי בנט הגיב גם כן לדיון ואמר כי "ממשלת ישראל נלחמת בשארית כוחותיה כדי להעביר את חוק ההשתמטות האנטי-ציוני. ביד אחת ממשלת ההשתמטות שולחת את חיילינו להילחם בלבנון וביד השניה תוקעת להם סכין בגב. אנחנו נבלום אותם בכל כוחנו, נחליף אותם ואז נתקן את כל ההרס שהם המיטו על עם ישראל".