מאות השתתפו היום (רביעי) בהלווייתו של רס״ן איתמר ספיר בבית העלמין הצבאי ברעננה. ספיר, בן היישוב עלי בבנימין, נפל בקרב בדרום לבנון. הוא הניח אחריו את רעייתו רואי, בנו הפעוט מעיין, והוריו יהודה וריבקי.

איתמר ספיר ז"ל (צילום: דובר צה"ל)

רואי ספיר, רעייתו של איתמר, ספדה לו בדמעות: "אהוב שלי, התקשרתי אליך אחרי שהודיעו שאתה מת, כי הייתי בטוחה שזה לא נכון. אני מוקפת באנשים, אבל בלעדיך — אז מה זה שווה בכלל. אהוב שלי, אני צריכה לבקש ממך שתיתן לי סימנים מדי פעם. תודה על שנים כל כך טובות ביחד. היית אבא אוהב בלי גבול. תודה על מעייני, פתאום מפחיד אותי כמה הוא דומה לך, הלוואי שיהיה דומה לך גם באופי".

יהודה ספיר, אביו של איתמר: "בני בכורי, איך מספידים אותך? איך מספידים כזאת חיות, טוב לב, צניעות וענווה, כישרון, רגישות והתמדה. כבר כילד היית רגיש מאוד לאדם, לאמת ולצדק. החברים בתיכון קראו לך 'הצינור לאמת', כי לא ידעת להתפשר על מה שנכון. היינו מדברים שעות על כל נושא בעולם, ותמיד רצית ללמוד עוד, היית מגיע עם מחברת, מסכם, שואל ומתעמק.

"בשנים האחרונות, בזמן שאני נאבקתי במחלה ובטיפולים, בתוך כל העומס המטורף שהיה לך, תמיד דאגת לי. תמיד הרמת טלפון, שאלת לשלומי, חיזקת אותי ודאגת גם לבריאות שלי וגם לנפש שלי. לפני חודשיים אפילו לקחת אותי לטיול רק אני ואתה, עם הקפה שכל כך אהבת. אלו רגעים שלא אשכח לעולם.

"יש משפחה מיוחדת בעם ישראל שתמיד הערצתי, אבל אף פעם לא רציתי להיות שייך אליה. זאת משפחת השכול. עכשיו אנחנו נכנסים בשעריה ברעדה ובפחד. אני רוצה לפנות לחיילים הגיבורים שלנו, אתם שנלחמים שוב ושוב בשביל כולנו, שקוברים חברים וממשיכים קדימה. אני מבקש מכם, אל תישברו. תמשיכו בראש מורם. כי זה מה שאיתמר היה רוצה, וזה גם מה שהוא עשה. איתמר, בני המתוק, אני מעריץ אותך, אני אוהב אותך כל כך, אני מצדיע לך".

רבקי ספיר, אמו של איתמר: "איתמר, גם אם אכתוב הספד – זה לא יהיה סופי. לפני 14 שנה, בבר המצווה שלך, התלבטתי אם לדבר. בסוף החלטתי שכן, כי היה לי מה לומר. וגם היום יש לי מה לומר. היית ילד מתוק, מוכשר, חכם ורגיש.

"בשלוש השנים האחרונות לא היו לנו שנים קלות במשפחה, עם החיילים במלחמה ועם יהודה שנלחם על בריאותו. ובתוך כל העומס הזה הייתה לך רגישות אינסופית כלפינו. לפני כמה חודשים קבעת לנו סדנת סושי. בתוך כל העומס ראית אותי, את אמא שלך, וידעת כמה זה ישמח אותי לצבור איתך חוויות. אני אוהבת אותך מאוד, אוהבת את מה שגדלת להיות, יחד עם רואי. אני לא יודעת איך נפרדים. איך אומרים שלום לילד. לגיבור ישראל".