בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג (ICJ) קבע ביום חמישי כי הזכות לשביתה המוגנת במסגרת אמנה 87 של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) בדבר חופש ההתאגדות, היא אחת מאבני היסוד של דיני העבודה הבינלאומיים. חוות הדעת המייעצת, שניתנה ברוב של עשרה שופטים מול ארבעה, מסיימת מחלוקת ארוכת שנים בתוך ארגון העבודה הבינלאומי סביב השאלה האם האמנה כוללת גם הגנה על זכות השביתה.
ההליך נפתח בעקבות פנייה של הגוף המנהל של ארגון העבודה הבינלאומי לבית הדין בהאג בנובמבר 2023, לאחר עשורים של מחלוקת שהוגדרה כ'משבר מוסדי' בארגון בין נציגי ארגוני העובדים לנציגי ארגוני המעסיקים בארגון. השאלה שהופנתה לבית הדין הייתה ישירה: האם זכות השביתה של עובדים וארגוניהם מוגנת במסגרת אמנת חופש ההתאגדות וההגנה על הזכות להתאגד משנת 1948 באמנה 87.
בחוות הדעת קבעו השופטים כי על אף שהאמנה אינה מזכירה במפורש את המילה 'שביתה', לשון האמנה, מטרותיה וההקשר הרחב שלה מובילים למסקנה כי שביתה היא חלק מהפעילות הלגיטימית של ארגוני עובדים. בית הדין הדגיש כי האמנה מעניקה לארגוני עובדים את הזכות "לארגן את פעילויותיהם ותוכניותיהם", וכי שביתה היא אחד הכלים המרכזיים שבאמצעותם עובדים מקדמים כאמור את ענייניהם ומשפרים את תנאי עבודתם.
השופטים קבעו עוד כי פרשנות זו עולה בקנה אחד עם מטרת האמנה: הבטחת חופש ההתאגדות כאמצעי לשיפור תנאי העבודה ולקידום צדק חברתי. בנוסף הסתמך בית הדין על אמנות בינלאומיות נוספות של האו"ם בתחום זכויות האדם, ובהן האמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות (ICESCR) והאמנה לזכויות אזרחיות ופוליטיות (ICCPR), שבהן קיימת הכרה מפורשת בזכות השביתה.
בית הדין ציין כי רק מדינות ספורות החתומות על אמנה 87 של ב-ILO, אינן חתומות על שתי אמנות אלו. עוד ציין כי רוב משמעותי של המדינות החתומות על אמנה מס' 87 תומכות בפרשנות שלפיה האמנה מגינה על זכות השביתה.
עם זאת, הבהיר בית הדין כי ההכרה בזכות השביתה אינה קובעת מהו היקפה המדויק של הזכות או מהם התנאים להגבלתה. השופטים ציינו כי סוגיות כמו שביתות בשירותים חיוניים או בקרב עובדי ציבור נותרות פתוחות להסדרה במסגרת הדין הלאומי והבינלאומי.
המחלוקת סביב הסוגייה התעצמה במיוחד מאז 2012, אז תיארו בכירי ארגון העבודה הבינלאומי את המשבר סביב פרשנות אמנה 87 כ'משבר מוסדי'. במשך שנים טענו ארגוני המעסיקים כי האמנה מגינה על עצם ההתאגדות בלבד, ולא על זכות השביתה, בעוד שגופי הפיקוח של הארגון וארגוני העובדים גרסו כי מדובר בזכות יסוד הנובעת מחופש ההתאגדות.
ארבעת שופטי המיעוט הזהירו כי בית הדין הרחיב את האמנה מעבר למה שנקבע בה במפורש. השופט פטר טומקה כתב בדעת המיעוט כי נוסח האמנה וההיסטוריה של ניסוחה אינם תומכים במסקנה שלפיה היא כוללת זכות לשביתה, וכי מדובר בזכות שנדונה בנפרד במהלך עבודות ההכנה לאמנה. השופט שואה האנקין מתח אף הוא ביקורת וטען כי דעת הרוב היא "מימוש של הגנה על זכויות אדם ולא פרשנות של אמנות". לדבריו פסק הדין צריך היה להתמקד יותר בנוסח האמנה ובהיסטוריה של ניסוחה. שופטי הרוב והמיעוט היו אחידי דעים בקביעה כי לבית הדין יש סמכות לקבוע חוות דין מייעצת בנושא.
למרות שמדובר בחוות דעת מייעצת ולא בפסק דין מחייב בין מדינות, להחלטה צפויה להיות השפעה משמעותית על משפט העבודה הבינלאומי ועל מעמדם של ארגוני עובדים ברחבי העולם. חוות הדעת מחזקת את עמדתם ארוכת השנים של גופי הפיקוח של ארגון העבודה הבינלאומי ושל ארגוני העובדים, ולמעשה מעניקה גושפנקה משפטית בינלאומית לכך שהזכות לשבות היא חלק בלתי נפרד מחופש ההתאגדות.
גם בישראל, זכות השביתה אינה מוסדרת באופן ישיר בחוק, אך היא מוכרת על ידי פסיקת בג"ץ ובתי הדין כזכות יסוד הנובעת מזכות ההתארגנות, שהיא זכות חוקתית ראשונה במעלה הנובעת מהזכות לכבוד האדם, מעקרונות השיטה המשפטית בישראל, מהאמנות הבינלאומיות עליהן חתומה ישראל והמעוגנת גם בחוק הסכמים קיבוציים. בהתאם, עשויה הפסיקה הנוכחית להשפיע גם על מאבקי עובדים מאורגנים בישראל, ובייחוד מול תאגידים בינלאומיים.
בית הדין הבינלאומי לצדק, שבסיסו בהאג, הוא הגוף השיפוטי העיקרי של האו"ם והוא מורכב מ-15 שופטים הנבחרים על ידי העצרת הכללית של האו"ם ומועצת הביטחון. ארגון העבודה העולמי (ILO) הוקם על ידי חבר הלאומית ב-1919, וכיום הוא סוכנות של האו"ם המתמקדת בתחום יחסי העבודה, המורכבת מנציגי ארגוני עובדים, ארגוני מעסיקים ונציגי 187 ממשלות מרחבי העולם.
קונפדרציית איגודי העובדים הבין-לאומית (ITUC) ברכה על החלטת בית הדין ומסרה בעקבותיה: "חוות הדעת מאשררת עשרות שנים של פסיקה בינלאומית עקבית בתחום העבודה ומחזירה את הוודאות המשפטית והאמינות במסגרת מערכת תקני העבודה הבינלאומיים. הזכות לשבות היא מרכיב חיוני בחופש ההתאגדות ואמצעי בסיסי שבאמצעותו עובדים מגנים על האינטרסים שלהם, מבטיחים עבודה הוגנת ותורמים לחברות דמוקרטיות".
לדברי ITUC חוות הדעת חשובה לא רק לעובדים ולארגוני העובדים אלא גם עבור ממשלות ועסקים אחראיים, שכן היא מספקת בהירות משפטית בהיבט קריטי כל כך של דיני העבודה הבינלאומיים. בארגון הביעו תקווה שכל הגורמים ב-ILO יירתמו למימוש חוות הדעת במנגנוני הפיקוח של הארגון, על מנת להבטיח שאמנה 87 מפורשת בהתאם לחוות הדעת.
מזכ"ל ה-ITUC לוק טריאנגל מסר: "אנו מודים לבית הדין העולמי על חוות דעת מייעצת זו. בית הדין אישר כי המשפט הבינלאומי תומך בהבנה ארוכת השנים המשותפת לא רק לאיגודים מקצועיים, אלא בחלקים נרחבים של מערכת ארגון העבודה הבינלאומי במשך עשרות שנים".
