משבר יחסי העבודה בחברת התוכנה SAP ישראל, בשל ניסיון ההנהלה לבטל את ההסכמים הקיבוציים, עלה היום (שלישי) לדיון בוועדת העבודה והרווחה של הכנסת. יו"ר איגוד האינטרנט וההיי-טק בהסתדרות יקי חלוצי הבהיר כי ההודעה החד-צדדית על ביטול ההסכמים הגיעה לאחר שכבר הושגו הסכמות עקרוניות עם ועד העובדים באשר לתהליך התייעלות בחברה.
"זה בסדר וזה מקובל שמעסיק מעוניין לשנות הסכמים קיבוציים, וזה דבר שאנחנו יודעים לשבת, לדבר ולעשות", אמר חלוצי. "הודעה חד-צדדית בדבר ביטול כל ההסכמים הקיבוציים זה צעד חריג מאוד, בוודאי במקום עם יחסי עבודה חיים ובטח בחברה אירופית שמעסיקה 110 אלף עובדים ברחבי העולם, רבים מהם תחת הסכמים קיבוציים. זה שומט את כל ההגנות הקיבוציות מכאלף עובדים בישראל".
חלוצי הדגיש כי עובדי SAP ישראל התאגדו כבר ב-2014, ומאז נחתמו בחברה שבעה הסכמים קיבוציים בלי שהיה צורך להכריז בה עד היום על כל סכסוך עבודה. בתקופה שבה חלו הסכמים אלה, הוסיף המוקד הישראלי של SAP לצמוח ולגדול, בין היתר באמצעות רכישת חברות אחרות שעובדיהן צורפו אף הם להסכמים הקיבוציים. "יחסי העבודה ב-SAP עד היום היו טובים, ולכן הופתענו מאוד. צריך להגיד שענף ההיי-טק בישראל מושפע בין היתר גם מהמלחמה, ויכול להיות שזה קשור גם לעניין של SAP. נהיה פחות נוח לעשות פה עסקים וזה יכול להיות מכל מיני טעמים. לא רק שנאת ישראל אלא גם 'מה אני צריך כאב ראש של עובדים שיוצאים למילואים', הביטחון שאפשר לתת שירות ללקוחות בזמן מלחמה".
גד רביד, יו"ר ועד העובדים ב-SAP: "זה נכון שיש היום מהפכת AI וצריך התייעלות. אנחנו גם יודעים להתייעל וכבר עשינו את זה בעבר בהסכמים. רביד הוסיף שבכירים בחברה הגלובלית מדברים על התייעלות של 1%-2%, ואילו במוקד הישראלי מדברים על התייעלות של עשרות אחוזים. "זו בעיה. יושב מולנו במשא ומתן מנהל מאיטליה שאומר לנו במפורש שהוא רוצה לעשות התייעלות אצלנו כי בגרמניה, בצרפת ובאיטליה קשה לו יותר לפטר כי המדינה מגוננת על העובדים. התפקיד שלנו כאיגוד מקצועי הוא להגן על העובדים בישראל מפיטורים שרירותיים, וזה מה שאנחנו רוצים לעשות".
חברת SAP לא שלחה לדיון נציגים מטעמה, אולם במכתב ששלחה לוועדה, טענה כי מדובר בנושא מורכב משפטית והביעה ספקות אם ניתן לקיים בו דיון ענייני ללא הכנה מתאימה. החברה התייחסה להודעת הממונה על יחסי העבודה מהשבוע שעבר, שלפיה לא עמדה בתנאי החוק וההסכמים הקיבוציים עצמם לצורך רישומם כבטלים, וטענה כי סמכות הממונה על יחסי העבודה בנושא זה היא 'דקלרטיבית' בלבד, וכי הלכה למעשה ההסכמים בוטלו כבר בהתאם להודעת החברה.
"מדינת ישראל היא אחת הדמוקרטיות החזקות בעולם המערבי, ובתוך כך עיקרון חופש החוזים היה ועודנו עיקרון על", נכתב בנייר העמדה של ההנהלה. "מאליו מובן כי לא ניתן לכפות על צד להסכם, גם אם הוא הסכם קיבוצי, את המשך תחולתו לנצח ובכל תנאי".
רשמת ההסכמים הקיבוציים במשרד העבודה, עו"ד גאולה צמח, אמרה כי החוק קובע תנאים ברורים לרישום הסכם קיבוצי וכן לרישום ביטולו, והוסיפה כי למשרד אין סמכות מהותית לקבוע אם ההסכם מבוטל או לא, אבל על פי קריאה פשוטה של ההסכמים, עמדת המשרד הייתה שהחברה לא עמדה בהוראות החוק וההסכמים עצמם בבקשה לרשום את ביטולם. לדבריה, בין ההסתדרות להנהלת החברה יש מחלוקת בעניין זה, אשר תוכל להיפטר רק בהסכמת הצדדים, או באמצעות פנייה של מי מהם לבית הדין לעבודה.
לצד זאת, אמרה צמח כי הצדדים פנו שניהם לממונה על יחסי העבודה במשרד, עו"ד רבקה ורבנר, כדי שתסייע כחלק מתפקידה בגישור ובליווי הסכסוך. חלוצי הוסיף כי הצדדים מצויים גם בשעה זו במשא ומתן, מעדכנים בו את הממונה על יחסי העבודה וכי הוא עצמו מעורב במשא ומתן מול הנהלת החברה.
יו"ר הוועדה, ח"כ מיכל וולדיגר (הציונות הדתית), הבהירה כי הוועדה אינה מוסמכת לפסוק במחלוקות בין הצדדים, אך ראתה חשיבות בכל זאת לקיים את הדיון. "אני יוצאת באווירה אופטימית שיש ביניכם הידברות. אני מקווה שהחברה והוועד יגיעו להסכמות, אולי בליווי הממונה. אני חושבת שיש חשיבות רבה שיבואו עוד חברות כאלו לישראל. זה ווין-ווין לחברה עצמה כי המשק והכלכלה שלנו חזקים, וגם לעובדים ולתעסוקה פה". הדיון התכנס לבקשת מ"מ יו"ר ההסתדרות וראש לשכת הקשר של ההסתדרות עם הכנסת, רועי יעקב.
