תושבי טייבה ופעילים חברתיים הפגינו ביום שני האחרון נגד הפקעת קרקעות בכניסה לעיר. ההפגנה הייתה חלק מפעילות אוהל המחאה שהוקם בסוף השבוע האחרון, בידי 'הוועד העממי' ו'הוועד החקלאי' של העיר. המוחים מתנגדים לתוכניות הכרוכות בהפקעת קרקעות, ותוכנית להקמת מתקן איסוף לפסולת יבשה. "אנו רוצים שהאדמות החקלאיות שלנו יניבו פירות וירקות", נכתב בשלטים בערבית ובעברית, "ולא יהפכו לאתר פסולת".

הביקורת נוגעת לשתי תוכניות שביצוען כרוך בהפקעת קרקע פרטית המשמשת לחקלאות. האחת, הקמת מחלף שיחבר את כביש 444 וכביש 553 לכביש 6. השנייה, הקמת מסוף מטענים הצמוד לכביש 6 בין טירה לקלנסווה, וגובל ממערב עם טייבה. מסוף המטענים, הנקרא "מסוף מטענים מטרופולין צפון תל אביב", אמור לקלוט חומרי בנייה לשם הפצתם.

שתי התוכניות משתרעות יחד על כ-2,727 דונם. אישור התוכניות נדחה בנובמבר האחרון לאחר התנגדויות מצד התושבים, אך בפברואר חודש הדיון במוסדות התכנון, ולכן גם המאבק הציבורי נגדן. עיריית טייבה הודיעה על התנגדותה לשתי התוכניות, ומסרה ש"השילוב ביניהן הוא פגיעה קשה, בלתי מידתית ובלתי מתקבלת על הדעת בתושבי העיר ובעתידה".

עו"ד שאכר בלעום, ראש הוועד העממי בטייבה, מסביר כי "לאחר ההפקעות הקודמות נותרו 6,300 דונם, זו עתודת קרקע שכולה חקלאית". בלעום מוסיף כי לא מדובר במקור הכנסה מרכזי עבור התושבים, אלא בשטח הירוק והפתוח היחידי של העיר.

עו"ד שאכר בלעום. "הפקעת הקרקעות מאיימת על קיומנו" (צילום: אלבום פרטי)

הוא טוען שההפקעה לטובת כביש 444 וכביש 553 היא מיותרת. לדבריו אין צורך בסלילה מחדש של עוקף 444 שכן הכביש קיים וניתן להרחיבו. לגבי כביש 553 הוא אומר "אין לנו התנגדות לסלול אותו, אבל יש לנו התנגדות לרוחב שלו, זה בלתי נסבל. הוא כבר תופס שטח יותר ממה שצריך להיות, וממה שיועצים תחבורתיים ראו לנכון". לדבריו הוגשו למוסדות התכנון תוכניות חלופיות, אחדות זולות יותר, אך הן נדחו.

"הבעיה הכי רצינית היא המסוף", אומר עו"ד בלעום. הוא מכנה אותו "מסוף האגרגטים". האגרגטים הם סוג של תערובת חול או חצץ לבנייה, ובלעום מסביר שרכבות משא מהדרום אמורות לפרוק אותם במסוף, ומשם משאיות יעבירו אותם לאזור תל אביב.

"היו לתוכנית למסוף שש חלופות, שעולות כל אחת עד 200 מיליון ש"ח. לעומת זאת, החלופה של טייבה עלתה 350 מיליון ש"ח, וזה ללא הפיצויים על ההפקעות. ביישוב יד חנה התנגדו לתוכנית, כי היא הייתה אמורה להיות 150-200 מ' מבתי מגורים. גם כאן המרחק הוא 150 מ', אבל פה זה נתפס כלגיטימי".

לטענת העירייה בניית המסוף תפגע ברצף האורבני, בשטחים פתוחים ובאפשרויות הפיתוח של הערים הסמוכות. עוד טוענת העירייה כי למסוף השלכות בריאותיות וסביבתיות חמורות, בהן חשיפה מוגברת לזיהום אוויר, אבק, רעש, זיהום אור ותנועת משאיות אינטנסיבית.

אוהל המחאה בטייבה (צילום: שאכר בלעום)

"טייבה שילמה לאורך השנים מחיר כבד של הפקעות באלפי דונמים עבור תשתיות לאומיות כגון קו החשמל, קו הגז, חוצה ישראל, הרכבת וכו׳", נכתב בהודעת העירייה. "הפקעות גרמו לצמצום עתודות קרקע, וחסמו את אפשרויות הפיתוח של העיר. העירייה לא תאפשר מצב שבו העיר ותושביה יידחקו למציאות של חנק תכנוני וסביבתי, תוך הפיכת טייבה לגטו תחבורתי ותעשייתי".

בנאומו קשר בלעום בין המאבק הזה לבין מציאות החיים של אזרחי ישראל הערבים בכלל. "המאבק שלנו הוא כפול: התמודדות עם האלימות והפשיעה המאיימות על המרקם של חברתנו, והתמודדות עם הפקעת הקרקעות המאיימת על קיומנו ועל המשכיותנו".