הדיונים על החוק להקמת רשות עתיקות ביהודה ושומרון מתקרבים להכרעה: בדיון אתמול (רביעי) נמצאה פשרה שתאפשר את החלת החוק בעזה בעתיד, והוחלט שנוסח החוק יעלה בקרוב להצבעה לקראת קריאה שנייה ושלישית – על אף שמשרד החוץ ביקש זמן נוסף להגיב.

הדיון, שהתקיים בוועדת התרבות והחינוך של הכנסת, הוא האחרון בסדרה של ארוכה של דיונים על החוק השנוי במחלוקת של ח"כ עמית הלוי (הליכוד), שמבקש להקים רשות עתיקות אזרחית ביהודה ושומרון. בכך, טוענים תומכי החוק, ניתן יהיה להסדיר ולשפר את מצב הארכיאולוגיה בשטחים. מנגד, טוענים מתנגדי החוק כי הוא מכיל בעיות משפטיות מהותיות, בשל הכוח הרב שהוא נותן לשר המורשת בשטחי יהודה ושומרון, כולל החרמה ופינוי של קרקעות.

"אתם מנסים להעביר חוק מלא בחורים, ואתם יודעים את זה. עשינו עליו אינסוף דיונים ארוכים בזמן שהמצב בחינוך ובתרבות קשה, ובסוף הוא לא יעבור, וסתם תבזבזו לכולם את הזמן", אמר ח"כ סימון דוידסון מיש עתיד. דוידסון התייחס למה שנחשב לבעיה המשפטית הגדולה ביותר של החוק: התעקשותם של יוזמי החוק לנסות ולהחיל את סמכותה של הרשות החדשה גם על שטחי A ושטחי רצועת עזה. זאת בשונה מהמצב הנוכחי, שבו קמ"ט ארכיאולוגיה בצה"ל, שאחראי כיום על העתיקות בגדה, מוסמך לפעול רק בשטחי C ובהגבלות מסוימות בשטחי B, ודאי שלא בעזה.

הדבר משמעותי מאוד, שכן לרשות העתיקות יש סמכות להכריז על שטחים בשטחי ישראל כאתרי מורשת, ואף לבקש לפנות או להרוס מבנים אם אותרו תחתיהם עתיקות. אולם בעוד שבתוך שטחי ישראל ברורים ומוסדרים יחסי הכוחות ואופני הדיאלוג בין הרשויות, ביו"ש קיימות מספר מערכות חוקים אחרות.

רשות אחת, שלוש מערכות חוק

"החוק כפי שניסחתם אותו מתייחס לחוקים בשלוש קומות", הסביר ח"ק גלעד קריב, ממובילי ההתנגדות לחוק. "הקומה ראשונה הוא התחיקה הצבאית, שמתקיימת בשטחי A ו-B; הקומה השנייה היא הדין המקומי, שפועל בשטחי C; והקומה השלישית היא הדינים בעזה".

"התחיקה הצבאית" היא מקבץ ההחלטות שמקבל אלוף פיקוד מרכז, שהוא בפועל מערכת החוק העיקרית בשטחי A ו-B. "הדין המקומי" הוא החוקים המקומיים בגדה המערבית. בתחילת הדיון העריכו מקדמי החוק כי מדובר בדין הירדני או המנדטורי, אלא שהיועמ"שית סלע הסכימה עם הטענה שהציגו קריב ונציגי האופוזיציה, כי בפועל חל חוק עתיקות פלסטיני שחוקק ב-2018.

לכן, מתוקף הסכמים שישראל חתומה עליהם, החוק הפלסטיני הוא שתקף במקרה זה, ולערעור עליו צפויות להיות השלכות מדיניות. לחלופין, להכפפת רשות העתיקות האזרחית אליו יהיו הגבלות משמעותיות, שיוזמי החוק לא בהכרח מעוניינים בהן.

הבעיה האחרונה, והקשה ביותר, הייתה הרצון להחיל את סמכות החוק החדש בעזה, בקשה שיוזמי החוק רמזו עליה עוד בתחילת חקיקתו, אולם החלו לדון בה ברצינות רק בשבוע שעבר. מהדיונים בוועדה עלה שבניגוד לפרשנות של יו"ר הועדה ח"כ צבי סוכות, שביקש להתייחס לתחיקה הצבאית באזור, בפועל מדובר באזור שמוגדר בסמכותה של הרשות הפלסטינית כיום. לכן סביר יותר להניח שמעמדו החוקי יהיה כפוף לחוק הפלסטיני, ובכל מקרה לא לאלוף פיקוד מרכז.

לאחר מספר ניסיונות למצוא דרך לעקוף זאת, הציעה לבסוף היועמ"שית של הועדה, עו"ד תמי סלע, פשרה. על פי הצעתה, תוכנס עזה לחוק, אולם החוק לא יכול בה בפועל בשנה הראשונה לפחות, וככל הנראה (שכן לא הוקרא נוסח מדויק) עד שימצא מנגנון משפטי ברור לפעולה שם.

משרדי הממשלה נמנעים שוב ושוב מלהגיב, היו"ר סוכות מבקש להתקדם

במקביל לשאלה המשפטית, ניהלה האופוזיציה, בהובלת קריב, קרב מאסף לגבי מגוון קצוות בלתי סגורים אחרים בחוק. בין היתר, התמקדה ביקורתו של קריב בהימנעותם של חלק ממשרדי הממשלה ממתן חוות דעת מסודרת לגבי השפעת החוק לגבי פעילותם- השפעה שהיועמ"שית סלע הסכימה להגדרתה כ"משמעותית".

נציגי משרד המשפטים הביעו עוד בדיון הראשון הסתייגות ממתן עמדה חד משמעית, על אף מחאותיו של קריב. במשרד החוץ, לעומת זאת, נמנעו כליל מלהגיע במשך כלל הדיונים עד לדיון זה. זאת, על אף בקשות מפורשות מהועדה.

כשניסה ח"כ קריב לתחקר את נציגי משרד החוץ, האם נבחנו השפעות של החוק החדש על הסכמים ישראליים כמו הסכם המסחר (האסוציאציה) של ישראל עם האיחוד האירופי או פרויקט ההשקעות האקדמי הורייזן, זכה לתשובה כי הם מבקשים זמן נוסף בכדי לחקור את הנושא. ח"כ קריב מחה וביקש שלא להתקדם עם החוק עד שנציגי המשרדים יתנו תשובות ביחס להשפעות החוק.

ח"כ סוכות השיב כי נציגי המשרד לא באו על אף שהוזמנו לדיונים רבים. "אני לא מכיר מצב שמחייב אותי לחכות להם", אמר ח"כ סוכות. ח"כ קריב הסכים. "הכנסת היא הריבון, וזו זכותך לקדם את החקיקה. אבל אנחנו מבקשים לקבל תשובות ברורות על עמדה לפני שנתקדם, הם עובדי ציבור, והם מסתירים מידע מחברי כנסת".

היועמ"שית סלע הסכימה, אך סירבה לנקוט בסנקציות. "זה לא תקין, אבל איני יכולה לחייב (את יו"ר הועדה) לעכב את החקיקה או להטיל עליהם סנקציות".

גם במטה הלאומי לבטחון (המל"ל), שאמור לייצג את גורמי הבטחון, לא מסרו עמדה מפורטת, אולם שם אמרו כי הם מתנגדים להעברת החוק לפני שיוחזר לבחינה מקיפה של השפעותיו בפני ראש הממשלה. למרות זאת, אמר היו"ר סוכות בסוף הדיון, החוק יוסיף להתקדם, ויעבור לשלב ההצבעות בשבוע הבא.

הח"כים קריב ודוידסון מחו, וטענו שלא הגיוני להצביע לפני שהועבר המידע בשלמותו, אולם היועמ"שית סלע הגיבה כי מדובר בצעד חוקי. "ההצבעה על תתקיים לאחר דיון שרי הממשלה, אנחנו מקווים שעד אז יעבירו משרדי הממשלה את עמדתם, כי זה אכן חיוני למנהל התקין", הסבירה סלע, "עם זאת, לא ניתן לעצור את פעילותה של הכנסת בשל הימנעותה של הממשלה".

כעת, על פי היו"ר, ישלח נוסח חוק מעודכן בימים הקרובים, עליו יוכלו להגיש הח"כים הסתייגויות. הדיון בהסתייגויות יחל בשבוע הבא, ואז יעבור נוסח החוק לשלב ההצבעות, בטרם יחתם ויועלה להצבעה במליאת הכנסת.