במדינת ישראל חיים כ-6,600 ילדים ובני נוער בסיכון (גילאי 8-18) ב-182 פנימיות ומעונות משפחתיים של משרד הרווחה (נכון ליולי 2016). הוצאת ילד ממסגרתו המשפחתית הטבעית מהווה לרוב פתרון אחרון, והיא נעשית לפי החלטת ועדה מיוחדת ברשות המקומית במקרים בהם מוחלט כי הדבר נדרש בכדי לאפשר את התפתחותו התקינה של הילד. השירות לילד ולנוער במשרד הרווחה הוא המופקד על הגנתם, שלומם ורווחתם של ילדים ובני נוער אלה. מדו"ח שפרסם היום (שלישי) מבקר המדינה עולה תמונת מצב קשה של תחום חשוב ורגיש זה.

בחודשים ינואר-אוגוסט 2016 בדק משרד מבקר המדינה את הליך השמתם של הילדים בפנימיות, את המענים הטיפוליים והחינוכיים הניתנים להם בזמן שהייתם בפנימיות, עם חזרתם לקהילה ובבגרותם, את המענה שניתן להוריהם, ואת הליכי הפיקוח והבקרה של משרד הרווחה על הפנימיות.

הליקוי הראשון עליו מצביע המבקר הוא בהסדרה של מערך הפנימיות. למרות שבמהלך השנים שהו בפנימיות של הרווחה עשרות אלפי ילדים, למשרד אין נתונים על מצבם הסוציו-אקונומי, ההישגים שלהם בלימודים והשתלבותם במעגל התעסוקה לאחר מכן. לכן ניתן לקבוע כי משרד הרווחה, ובראשו שירות ילד ונוער, אינם יודעים אילו פעולות ותכניות הן אפקטיביות ולכן ראוי לשמרן, ואילו פעולות ותכניות לא השיגו את מטרתן ויש לשפרן.

הליקוי השני הוא טיפול לקוי של המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות בחניכי הפנימיות ומשפחותיהם. לפי הדו"ח, אינן מטפלות באופן הולם במשפחת החניך בעת שהותו בפנימייה. על פי נתוני משרד הרווחה כ-70% מן החזרות של הילדים לבתיהם בוצעו ללא הכנה של המשפחה והגורמים בקהילה שאמורים לקלוט אותם. עוד הועלה שלדעת גורמי המטה במשרד תדירות ביקוריו של העובד הסוציאלי של המשפחה בפנימייה היא נמוכה, ואיכות המעקב שלו אחר הטיפול בילד ואחר יישום תכנית הטיפול שנקבעה לו בוועדת התכנון לוקה בחסר.

הליקוי השלישי אליו מתייחס המבקר הוא היעדר השקעה מספקת בקידום חניכי הפנימיות בתחום הלימודי. חניכי הפנימיות מגיעים עם פער לימודי ניכר ואינם מקבלים תגבור לימודי מספק, שיכול לגשר על הפערים. בשל מחלוקת בין משרדי הרווחה והחינוך בדבר חלוקת האחריות ובדבר הקצאת משאבים ייעודיים לשיקומם הלימודי של חניכי פנימיות בזמן שהותם בבית הספר, לא ניתן מענה הולם לצורך זה. משרד הרווחה מתקצב את שיעורי העזר בסכומים של 64 ש"ח או 119 ש"ח לחודש לילד, אף שלפי נתוני הלמ"ס ההוצאה החודשית הממוצעת על שיעורים פרטיים באוכלוסייה הכללית היא כ-304 ש"ח לילד. למרות החשיבות של קידום חניכי הפנימיות בתחום הלימודי, ואף שהנושא שב ועלה לאורך השנים, עולה ספק ניכר אם משרד הרווחה מממש הלכה למעשה את אחריותו, ויש לראות בכך כשל של המשרד.

הליקוי הרביעי הוא נשירת ילדים מהפנימיות. רוב הילדים החוזרים לביתם אינם חוזרים באופן מתוכנן ועל פי החלטת גורמי המקצוע, אלא מבחירתם או מבחירת הוריהם. עד ינואר 2016 לא בחנו משרד הרווחה והשירות את הסיבות לכך וגם לא הכינו תכנית להתמודדות עם התופעה ולצמצומה. זאת ועוד, משרד הרווחה לא עקב אחר השתלבות ילדים אלו בקהילה, לא אסף נתונים בדבר מצבם – האם חל בו שינוי ומה טיבו של שינוי זה, והאם הם מקבלים טיפול תומך כלשהו. יוצא אפוא שיש ילדים שהוצאו ממשפחותיהם בעקבות מצבים שסיכנו אותם, והם חוזרים אל אותן משפחות אף שמצבן לא בהכרח השתפר ופעמים אף הורע.

הליקוי החמישי הוא הכנת החניכים לחיים בוגרים לאחר גיל 18 וליווי בוגרי הפנימיות. על אף המחקרים הרבים שפורסמו בעשור האחרון על קשייהם של בוגרי השמה חוץ-ביתית לצאת לחיים עצמאיים בגיל 18, ואף שעלה צורך להקנות כישורי חיים עצמאיים לחניכי הפנימיות בגיל התיכון, נמצא כי משרד הרווחה לא קבע מדיניות להכשרת חניכי הפנימיות לחיים עצמאיים ולליווי בוגרי הפנימיות. בכך משרד הרווחה לא מימש כראוי את אחריותו להכנת בוגרי הפנימיות לקראת חייהם כבוגרים עצמאיים, לאפשר להם לקטוע את מעגל המצוקה שבו הם מצויים ולהשתלב בחברה כאזרחים שתורמים לה.

הליקוי האחרון אליו מתייחס המבקר הוא הפיקוח על הפנימיות. תהליכי פיקוח בסיסיים אינם מתקיימים כנדרש: שירות ילד ונוער במשרד הרווחה לא בנה כלי פיקוח לביקורים השוטפים של המפקחים המחוזיים על הפנימיות; יש מפקחים שאינם מתעדים את ביקורי הפיקוח שלהם; אין מעקב שיטתי אחר תיקון הליקויים; ואין בקרה של המפקחים על ניצול התקציב שמועבר לפנימיות או על העסקת כוח האדם בהן.

המבקר סיכם בכך שממצאי דוח זה מעלים תמונת מצב עגומה: ילדים השוהים בפנימיות אינם מקבלים את המענה המיטבי שהם זקוקים לו, ויתרה מזו, משרד הרווחה אינו בוחן את האפקטיביות של המענים שהוא מספק להם. הליקויים נמצאו לכל אורך התהליך, החל בהשמתם בפנימיות, עבור בזמן שהותם בהן וכלה בחזרתם לקהילה, וכן בכל ההיבטים הקשורים למערך הפנימיות – המענה הטיפולי, השיקום הלימודי, הפיקוח על הפנימיות והכנת החניכים לחייהם העצמאיים לאחר גיל 18.

לפי המבקר, הכשל המרכזי של משרד הרווחה איננו באיתור הבעיות – שהרי הן ידועות לו כבר 30 שנה בעקבות ועדות שקמו ומחקרים שנערכו – אלא בתרגומן לתכניות עבודה אופרטיביות שיביאו לפתרונן ובהקצאת התקציב הנדרש לכך. אף שבשלושת העשורים האחרונים הקים המשרד עוד ועוד ועדות, הן רק מציפות את אותן בעיות ידועות, והוא ממשיך לדשדש ולעמוד במקום. אופן פעולה לא תכליתי זה משמעותו כי המשרד אינו מממש את אחריותו כלפי הילדים – שיקומם, החזרתם לאורח חיים נורמטיבי הדומה לזה של צעירים אחרים בני גילם ומתן אפשרות למיצוי יכולותיהם.

"על שר הרווחה להיכנס בעובי הקורה בסוגיות שעלו בביקורת זו ולהורות לשירות ילד ונוער להכין תכנית עבודה אופרטיבית שתכלול סדרי עדיפויות, אבני דרך, יעדים ישימים ומדדים לבחינת פעולותיו, ועליו לפעול ליישמה ללא דיחוי".

תגובת משרד העבודה והרווחה:

"ראשית, נציין כי רובו של הדוח מתייחס לשנים לפני תחילת כהונתו של השר חיים כץ.
שנית, מרגע היכנסו לתפקיד ובהנחייתו של השר, משרד העבודה והרווחה הפיק תכנית מקיפה לרצף הטיפול בילד ובמשפחתו לפני כניסתו למסגרת ושנים לאחר צאתו ממנה ובכלל זה תוכנית עבודה עם יעדים מפורטים לתיקון הליקויים שעלו בדוח מבקר המדינה.

בנוסף, לראשונה, החל המשרד בשינוי ארגוני מהותי, שבתוכו יוקם מינהל פיקוח ובקרה אשר יתווה כלי פיקוח מדידים ונוהלי עבודה סדורים למפקחים.

לטובת שיפור תהליך הכניסה והיציאה של ילדים מפנימיות, סיכם השר חיים כץ עם האוצר כי הרשויות המקומיות יתוגברו בעוד 150 תקני עו"ס משפחה נוספים החל משנת 2019, וכן בתוספת של 100 מיליון שקלים לפיתוח ולהרחבת המענים הטיפוליים בקהילה.
לאחרונה השיק המשרד את תכנית יתד, מדובר ביוזמה שתספק לראשונה מעטפת שירותים רציפה של ליווי טיפול ותמיכה כלכלית לצעירים ולצעירות בגילאי 18-25 לתכנית גויסו 100 תקנים לכ- 100 רשויות מקומיות, במסגרת התכנית יופעל מערך רווחה יחודי שייתן לכל צעיר או צעירה חונך לחיים "מנטור" שילווה אותם ויעבוד עמם על פיתוח המסוגלות העצמית. התכניות להכנת הצעירים לחיים עצמאיים והשתלבות חוזרת בחברה יוטמעו בכל הפנימיות כבר בשנתיים הקרובות.
בנוסף, השנה יצא המשרד בשיתוף עם הביטוח הלאומי וגופי התנדבות למבצע שיפוץ מבנים של הפנימיות הזקוקים לריענון".