"היעד הוא שהבוגרים שלנו יהיו אזרחים טובים ומועילים בחברה ושלא יתמכו על ידי המדינה", אומר אסף אליאס (38), מנהל תחום מיון, אבחון והשמה ברשות חסות הנוער במשרד הרווחה. "אני מאמין בחברה שמסייעת לחבריה להשתקם". דבריו של אליאס עומדים לעיתים בניגוד לשיח הציבורי, שמביע חוסר אמון בשיקומם של בני נוער המעורבים במקרי תקיפה ורצח, כמו המקרה הטראגי של ימנו זלקה ז"ל. דוגמה למגמה זו ניכרה בדיוני ועדת החינוך בחודש שעבר, בהם נשמעו קריאות לשנות את החוק האוסר על חשיפת שמות קטינים עוברי חוק, במטרה לחשוף את המעורבים ברצח או את הוריהם.

חסות הנוער היא היחידה במשרד הרווחה שאליה, ככל הנראה, יגיעו בסופו של תהליך הנאשמים ברצח זלקה. "מגיעים אלינו בני נוער שביצעו עברה פלילית אבל גם כאלו שהם בעלי עברה בעצמם כמו משתמשים בסמים או עובדות בזנות", מסביר אליאס. "מלבד אלו, מגיעים אלינו בני נוער שלא מצאו את מקומם במסגרות חינוך או רווחה נורמטיביות".

נוער בסיכון. "יש גבולות חיצוניים כמו במעונות הנעולים, ויש גם גבולות שאנחנו מציבים אותם" (צילום אילוסטרציה: shutterstock)

רוב בני הנוער מגיעים למסגרות אלו מתוקף צו משפטי, דרך שני אפיקים מרכזיים: האפיק הפלילי, בעקבות המלצת קצין מבחן שמונה על ידי בית המשפט; והאפיק הטיפולי, דרך מחלקות הרווחה העירוניות לאחר שמיצו את הכלים שברשותן. המשמעות של הצו היא שבני הנוער מחויבים לשהות בחסות הנוער. "המטרה הראשונה במעלה היא לעבור מכפייה של טיפול לבחירה בטיפול, כי אחרת הטיפול לא עובד", מדגיש אליאס.

גבולות כתנאי לשיקום

מערך חסות הנוער כולל תשעה מעונות נעולים (מסגרת סגורה), עשר פנימיות (מסגרת פתוחה יותר), 15 הוסטלים, שתי חלופות מעצר ודירת בוגרים. בסך הכל, שוהים במסגרות אלו כ-1,000 בני נוער. אליאס, שמעריך כי כ-65% מהם הם נערים, מציין: "אצל נערות כמעט ולא רואים עבריינות אלא יותר התנהגות סיכונית כמו סמים וזנות. ניתן לומר כי נערים מוציאים החוצה את המצוקה שלהם, ובנות מפנימות אותה פנימה".

העבודה בחסות הנוער מבוססת על יצירת מסגרת ברורה. "אחת הסיבות שבני נוער מגיעים אלינו היא חוסר היכולת של החברה הסובבת אותם ושלהם לשים לעצמם גבולות ועל כך אנחנו עובדים רבות", מפרט אליאס. "יש גבולות חיצוניים כמו במעונות הנעולים, חומה ושער ויש גם גבולות שאנחנו מציבים אותם. דוגמא לכך היא החופשות: בתחילת התהליך הם מקבלים יום אחד של חופשה, ובהמשך כשהם מקבלים סופ"ש הם צריכים לדווח למדריך שלהם כל שמונה שעות על מצבם. היבט נוסף של גבולות הוא ההפנמה שלכל מעשה יש השלכה. אם אני מרביץ לנער אחר יכול להיות שהחופשה שלי תידחה או שתוגש תלונה במשטרה. ככל שבן הנוער יודע להציב לעצמם גבולות אמיתיים, כך ניתן לסמוך עליו יותר. יש לנו בני נוער שהולכים לחוגים אחר הצהריים".

טיפול הוליסטי מחינוך ועד תמיכה כלכלית

ההתערבות הטיפולית נוגעת בכל תחומי החיים. "התפיסה היא שהטיפול מתקיים בכל מישור בחיים, כי כל שיפור בהיבט כזה או אחר תורם לשיקום", מסביר אליאס. "לצד הטיפול הפרטני מתקיים גם טיפול קבוצתי, נניח בסדנת כעס ובכלל בפיתוח קשרים עמוקים ואמיתיים שלא מבוססים על מאבקי כוח עם בני נוער אחרים. היבט אחר הוא הפדגוגי: הרבה מבני הנוער מגיעים עם פערים לימודיים, ברמה של ילד בן 13 שלא יודע קרוא וכתוב והם מקבלים סיוע בצמצום הפערים. דגש נוסף הוא הבריאות: מודעות לאוכל בריא ולכושר גופני". בשנים האחרונות שולבו במסגרות גם מתנדבי שנת שירות מתנועת הצופים. לדברי אליאס, "המפגש עם השנשינים גורם לבני הנוער להרגיש שהם בני נוער רגילים לכל דבר. חלקם גם חניכים בשבטים בצופים מחוץ למסגרות".

ההתערבות אינה נעצרת בנערים עצמם, אלא מתרחבת גם לסביבתם. "מתוך תפיסה שסביבה היא גורם מכריע בעיצוב ההתנהגות שלנו, הקמנו מערך ליווי למשפחות", משתף אליאס. "אני זוכר שפעם הגעתי לבקר באחת המסגרות שלנו ואמא אחת תפסה אותי וסיפרה לי שהתקשרו אליה מבית הספר בו לומד הילד שלה לספר לה שהוא קיבל שמונים במבחן ושזו פעם ראשונה שמישהו אומר לה משהו טוב על הילד שלה".

תושבים מוחים במקום הירצחו של ימנו בנימין זלקה בפתח תקווה. למצולמים אין קשר לכתבה (צילום: דוד טברסקי)

הליווי נמשך גם לאחר העזיבה. "אם לצעירים נורמטיביים התקופה שאחרי הצבא היא מאתגרת ומבלבלת אז על אחת כמה וכמה לבוגרים שלנו", אומר אליאס ומוסיף כי החסות מעניקה לבוגריה ליווי נפשי וכלכלי, כולל מימון לימודים באקדמיה. לדבריו, קיימות גם מגבלות. "אם מגיעים אלינו בגילי שבע עשרה-שבע עשרה וחצי ללא הליך פלילי, המשמעות היא שבגיל 18 הם יכולים ללכת ולא תמיד אנחנו מספיקים לקיים הליך משמעותי לפני ההחלטה הסופית. וכן גם לפעמים זה פשוט לא מצליח. ייאמר לזכותנו שאנחנו לא מוותרים מהר. נער יכול להגיע לכאן בפעם השלישית".

ובכל זאת, יש תקווה.
"ארבע שנים אני בתפקיד הזה, ואני מתרגש כל פעם מחדש לראות נער שהגיע אליי אחרי מעורבות בעברות חמורות והשתמש בסמים, ועכשיו עומד בפני גיוס וחושב על האקדמיה. המסר העיקרי לבני הנוער שמגיעים הוא שמה שהם עשו לא נעלם. צריך להתמודד עם המניעים לבחירות שלהם, וכמובן עם ההשלכות של המעשים שלהם, אבל הם יכולים לבחור בעתיד אחר".