מחקר של בנק ישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה, המבוסס על סקר אינטרנטי, מצא כי יותר ממחצית מהעובדים בישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית לצורכי עבודה לפחות פעם בשבוע. השימוש נפוץ במיוחד בקרב עובדים צעירים, בעלי השכלה גבוהה ועובדי היי-טק, בעוד שבקרב עובדים ערבים וחרדים שיעורי השימוש נמוכים יותר. עם סאת, למרות אימוץ הטכנולוגיה, רוב העובדים משתמשים בגרסאות חינמיות של הכלים ורבים פועלים ללא מדיניות ארגונית ברורה.
את המחקר ערכו ד"ר אלה שחר, כלכלנית בכירה בחטיבת המחקר של בנק ישראל, וגלעד בארי מהמכון הישראלי לדמוקרטיה, והוא נערך לקראת כנס אלי הורוביץ של המכון שמתקיים השבוע בימים שלישי-רביעי. המחקר מבוסס על סקר שנערך באינטרנט בנובמבר-דצמבר 2025 בקרב 1,318 עובדים בגילאי העבודה העיקריים (25–64).
על פי הממצאים, 57% מהעובדים בישראל משתמשים בכלי בינה מלאכותית בעבודתם לפחות פעם בשבוע ו-26% משתמשים בהם בעבודתם מדי יום. לצד זאת, 75% משתמשים בהם מדי שבוע מחוץ לעבודה ו-42% משתמשים בהם מחוץ לעבודה על בסיס יום יומי. החוקרים מציינים כי מדובר בשיעור גבוה במיוחד גם בהשוואה בין-לאומית, כאשר ישראל בולטת כאחת המדינות המובילות באימוץ הטכנולוגיה בשוק העבודה.
החוקרים העריכו, כי הפער בין מי שמשתמש ב-AI בעבודתו לבין מי שמשתמש בה מחוץ לעבודתו, עשוי להיות מושפע ממאפייני מקום העבודה כגון משלח יד, הרכב משימות ומדיניות המעסיק. לצד זאת, הצביעו על כך שפער זה מבטא גם פוטנציאל להתרחבות השימוש ב-AI במקומות העבודה, שכן ישנם עובדים שיש להם ידע בסיסי בהפעלתם ולכן עשויים להסתגל מהר יותר גם להרחבת השימוש בהם במסגרת תפקידם בעבודה. ענף ההיי-טק מוביל בפער ניכר את השימוש בטכנולוגיה: 82% מעובדי ההיי-טק דיווחו על שימוש בבינה מלאכותית בעבודה, לעומת 56% במגזר הציבורי ו-54% במגזר הפרטי שאינו היי-טק.
שיעור השימוש יורד ככל שהגיל עולה
שיעור השימוש גבוה יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה, צעירים ועובדי היי-טק. בקרב עובדים בגילאי 25 עד 44 שיעור השימוש דומה יחסית ועומד על 62-63%. בגילאים מאוחרים יותר שיעור השימוש מתחיל לרדת כך שבקרב בני 55 ומעלה פחות ממחצית מהעובדים (45%) משתמשים ב-AI בעבודתם פעם בשבוע ומעלה. השימוש ב-AI במסגרת העבודה עולה עם ההשכלה כשבקרב בעלי עד 12 שנות לימוד 43% משתמשים ב-AI בעבודתם, בעוד בקרב בעלי תעודה שאינה אקדמית שיעור המשתמשים עולה ל-57%, בקרב בעלי תואר ראשון ל-62% ובקרב בעלי תואר מתקדם 68%. בקרב יהודים שאינם חרדים שיעור המשתמשים עומד על 59%, לעומת 50% בקרב ערבים ו-49% בקרב חרדים. הסקר נערך באופן אינטרנטי – דבר שעשוי להטות כלפי מעלה את נתוני השימוש בבינה מלאכותית, לאור אי השתתפותם של עובדים שאינם משתמשים באינטרנט.
58% מהמשתמשים ב-AI במקום העבודה השיבו כי הם עושים זאת עבור יצירה או ניתוח של טקסטים, 45% עבור למידה והדרכה, 29% עבור יצירת תמונות, וידאו או קול, 21% עבור ניהול עסקי או פרוייקטים, 20% עבור שירות לקוחות או תמיכה, 16% עבור ניתוח או תמלול של אודיו ו-11% עבור תכנות או בדיקה של קוד.
אין מדיניות ארגונית ברורה בנושא
למרות היקף השימוש הגבוה, המחקר מצביע על כך שהטמעת הבינה המלאכותית בארגונים עדיין חלקית. 59% מהעובדים דיווחו כי המעסיק מאפשר שימוש בכלים אלה ומתוכם 49% דיווחו כי המעסיק אף מעודד אותם להשתמש בהם. עם זאת, רק 12% מהמשתמשים אמרו שהמעסיק מממן את השימוש בהם. שלושה מכל ארבעה משתמשים מסתמכים על גרסאות חינמיות, ובקרב כ-40% מהעובדים אין מדיניות ארגונית ברורה בנושא או שהם אינם יודעים מהי. 4% מהמשיבים ענו כי המעסיק אוסר את השימוש ב-AI בעבודה.
הסקר מצא כי כ-80% מהמשיבים מעריכים שיש להם את הכישורים הנדרשים לעבודה עם AI בעוד רק כחמישית מעריכים כי הם חסרים כישורים אלו – כששיעור העובדים שמרגישים חסרים כישורים אלו גבוה במיוחד בקרב גברים חרדים ונשים ערביות – ומגיע לכשליש מקבוצות אלו. לצד זאת, הסקר מצביע על כך שעובדים מביעים עניין רב בלמידה נוספת ושיפור השליטה שלהם בכלים אלה: כ-83% מהעובדים הביעו רצון לשפר את הידע והשליטה בהם. 43% הביעו עניין בהכשרה שכזו בזמן העבודה, עם או בלי מימון עצמי; 16% הביעו עניין בהכשרה שכזו בזמנם הפרטי אך במימון חיצוני ו-24% השיבו שהם מעוניינים בהכשרה שכזו בזמנם הפרטי, ובמימונם.
באשר להשפעה על העבודה, 41% מהמשתמשים דיווחו כי הבינה המלאכותית מאפשרת להם לבצע משימות מהר יותר, 30% ציינו שהיא משפרת את איכות העבודה, ו-32% דיווחו שהיא מסייעת ביצירת רעיונות חדשים. 83% מהמשתמשים טענו כי השימוש ב-AI משפר את ביצועיהם בעבודתם, כשמתוכם 34% טענו שמדובר בשיפור משמעותי. לצד זאת, החשש מפני אובדן מקום העבודה בעקבות חדירת הטכנולוגיה נותר בינתיים מוגבל יחסית. רק 15% מהעובדים אמרו שהם חוששים לאבד את עבודתם בשנים הקרובות בשל הבינה המלאכותית. עם זאת, כחמישית מהעובדים דיווחו כי הם שוקלים לרכוש מיומנויות חדשות או לבצע התאמות במסלול הקריירה שלהם כדי להיערך לשינויים הצפויים.
האתגר המרכזי הוא העמקת איכות השימוש
בקרב מי שאינם משתמשים ב-AI במקום עבודתם או משתמשים בו לעיתים רחוקות (פעם בחודש או פחות), 56% העידו שהסיבה לכך היא שאינם זקוקים לו ו-7% נוספים ציינו כי אינם משתמשים במחשב במקום עבודתם. רק 10% השיבו כי אינם יודעים כיצד להשתמש בו ו-12% נוספים העידו כי הסיבה לאי השימוש או לשימוש הנמוך בעבודה היא החשש מפני פגיעה בפרטיות או מטעויות של כלי ה-AI. בקרב המשתמשים – 26% העידו כי אינם חוששים כלל מהשימוש בעבודה, בעוד 39% דיווחו כי הם חוששים מטעויות של כלי הבינה המלאכותית. 21% דיווחו על חשש מפני מתקפות סייבר או תקיפת מידע בהקשר של השימוש ב-AI ו-19% הביעו חשש מפני פגיעה בפרטיות של של עובדים או לקוחות.
"ממצאי הסקר מצביעים על רמת חדירה גבוהה של AI בישראל, אך גם על כך שאיכות השימוש וההטמעה הארגונית עדיין מתגבשות. הדבר משתקף, בין היתר, בשימוש רחב בכלים בסיסיים המסופקים בחינם, בחוסר בהירות לגבי מדיניות השימוש ב-AI בחלק ממקומות העבודה, בצורך בהכשרה מעשית ובחשש מטעויות בתוצרים", כתבו החוקרים. על רקע זה, הסבירו כי האתגר המרכזי הוא העמקת איכות השימוש וההטמעה של AI וגיבוש מדיניות בארגונים בנושא זה, לצד צמצום פערים בקרב קבוצות עובדים שמשתמשות פחות בכלים אלה.
החוקרים הצביעו על הביקוש הגבוהה ללמידה בקרב עובדים על AI ואמרו כי ממצא זה מצביע על כך שלמידה במסגרת העבודה ותמיכת המעסיק עשויות לתרום להגברת היכולת של עובדים לרכוש מיומנויות AI "לכן, קידום תשתית למידה שתאפשר לעובדים לעבור הכשרות יישומיות בתחום עשוי לתרום לשיפור איכות השימוש בכלים. מדיניות לאומית סדורה ללמידה לאורך החיים כזו יכולה לסייע לעובדים לעדכן מיומנויות, להסתגל לשינויים באופי העבודה, לשמר את יכולתם להשתלב בתעסוקה איכותית ולתרום להעלאת פריון העבודה. בעוד שבמדינות מפותחות רבות קיימות תשתיות מדיניות ללמידה לאורך החיים, בישראל תשתית זו עדיין מוגבלת למדי, ההשקעה הציבורית בה נמוכה, ובהתאם שיעורי ההשתתפות בלמידה כזו הם מהנמוכים במדינות המפותחות".
