בדוח בנושא הטיפול וההכשרה של כוח האדם ברשות הארצית לכבאות והצלה, מתח מבקר המדינה ביקורת חריפה על כך שמאז הקמתה ב-2013 לא קבעה מדדים ברורים לבחינת הכשירות הנדרשת מלוחמי האש: מידת שליטתם בתחומי ידע ומיומנות נדרשים, רמת כושרם הגופני ובריאותם.
כך לדוגמא, 31% מפציעותיהם של לוחמי האש ב-2015 היו פגיעות בשריר ובשלד, דבר ש"מצביע על גורמי סיכון ארגונומיים וכן כושר גופני לא מספק". נכון לאוגוסט 2016 הרשות לא הנהיגה חובה לביצוע אימוני כושר גופני תדירים, והם לא נדרשים לעמוד במבדקי כושר תקופתי, או בדיקות רפואיות כתנאי להמשך שירותם בתפקיד המבצעי".
ברשות מסבירים כי החסם המרכזי לקביעת מדדים כאלה הינו היעדר הסדרה שתיתן מענה ללוחמי האש שלא יעמדו בהם. המשרד לביטחון פנים הגיב לדוח ואמר כי מערך הכבאות מונה כיום לוחמי אש ותיקים שאינם עונים לדרישות הכשירות – "אך אין בידי הרשות כלים ותקציב כדי לאפשר להם לצאת לפנסיה מוקדמת או לחילופין לשבצם בתפקידים מנהליים". קביעת נהלים קשיחים בלא הסדרת ביטחונם התעסוקתי או תנאי הפרישה של לוחמי אש שלא יעמדו בהם, עשויה להוביל לכך שלוחמי אש שחירפו נפשם משך שנים רבות של שירות מבצעי להגנת הציבור – עשויים למצוא עצמם מפוטרים.
נציגי משרד מבקר המדינה נחשפו למשל למידע בנוגע ללוחם אש פעיל שלכאורה אינו כשיר לפעילות מבצעית ואינו עומד ברף שנקבע בדוח ועדת ריבק מ-2012 בנוגע לתקני הבריאות של לוחמי האש, ולמרות זאת הוא ממשיך לשרת בתפקיד מבצעי בידיעת מפקדיו. "מפקד המחוז שבו משרת לוחם האש מסר, כי בעקבות הביקורת ביקש מלוחם האש להמציא אישורים רפואיים על מצבו. ואולם לדברי מפקד המחוז, בהעדר רופא ברשות הארצית לכבאות והצלה אין באפשרותנו לבדוק ולהבין את הנכתב בדוח הרפואי'". ואכן על אף שבמרץ 2014 פורסם מכרז לגיוס קצין רפואה ראשי לרשות, אולם אף מועמדות לא הוגשה לתפקיד, ונכון לסיום כתיבת הדוח הוא טרם אויש. בתשובתה מסרה הרשות כי מתקיימים מגעים לקליטת רופא מצה"ל במערך, "אם מהלך זה לא יצלח יפורסם מכרז נוסף לאיוש התפקיד של רופא תעסוקתי ברשות".
כיום צמוד גיל הפרישה של לוחמי האש לגיל הפרישה הכללי במשק – 67 לגברים ו-65 לנשים. זאת על אף המאפיינים הייחודיים של עבודה מסוכנת זו, ולהבדיל מארגונים אחרים שעיקר פעילותם היא מבצעית, כמו משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר, בהם נקבעו בחוקים הסדרים מיוחדים לגיל פרישה נמוך יותר שמתחשבים באופי התפקיד. כך 18% מהמערך המבצעי הפועל בשטח, כ-340 לוחמי אש, הינם בני למעלה מ-45. כבר ב-1998 המליצה ועדת גינוסר לבחינה ותכנון של מערך הכבאות כי גיל הפרישה של לוחמי האש יוקדם ל-55 שנים, שכן "מעבר לגיל זה, הכושר הגופני של הכבאים מגביל את יכולתם המבצעית, כשלא ניתן להעביר את כולם לתפקידי מנהלה משום שאין צורך במספר רב של עובדים כאלה במערך". ועדה נוספת לנושא הכושר הגופני מ-2007 המליצה המלצות דומות וגם דוח המבקר על השריפה בכרמל ציין כי בשל גילם המבוגר יחסית של לוחמי האש המשרתים במערך הכבאות ומצב כושרם הגופני נפגעת כשירותם לבצע את תפקידם כנדרש. גם בדוח הומלץ לקבוע גיל פרישה נמוך יותר.
"מערך הכבאות מונה גם לוחמי אש ותיקים שאינם עונים לדרישות הכשירות מחד, ומאידך אין בידי הרשות כלים ותקציב שיאפשר להם לצאת לפנסיה מוקדמת ולחלופין לשבצם בתפקידים הדורשים כישורים מנהליים. כ-20% מסדר הכוחות המבצעי אינו יכול להיות בכשירות מבצעית מהסיבות הנ״ל", הגיב לטענות המשרד לביטחון פנים. רשות הכבאות מסרה כי בכוונתה להעלות את נושא הקדמת גיל הפרישה בדיונים שיתקיימו לגיבוש ההסכם הקיבוצי החדש.
נושא נוסף המובא במסגרת הדוח, הוא יחסי העבודה הקיבוציים ברשות. כותביו מציינים כי מאז כינונה של הרשות, במקרים של חוסר הסכמה בין העובדים לבינה ננקטו על ידי ארגון הכבאים עשרות צעדים ארגוניים ושיבושי עבודה אולם לא ננקטו צעדים ארגוניים הכרוכים באי-יציאה לאירועים מסוג שריפות וחילוץ. "ממסמכים שהתקבלו במשרד מבקר המדינה עולה כי הצעדים שננקטו כאמור גרמו, להערכת גורמים בכירים ברשות, פגיעה במערך הכבאות, בתפקודו התקין, במוכנותו המבצעית ובשירות שהוא נותן לאזרח" כתבו, ואף המליצו לשקול את הגבלת זכות השביתה ברשות, אופציה שנבחנה כבר במהלך הדיונים על הקמתה.
בתשובתו למשרד מבקר המדינה מסר ארגון הכבאים כי מערך הכבאות שעבר לשירות המדינה "עבר זעזוע עמוק… פעמים רבות היה לרשות קושי לעמוד בסיכומים שהושגו עם ארגון העובדים". ארגון הכבאים הוסיף כי הוא "וכלל לוחמי האש מחויבים בכל רמ"ח איבריהם ושס"ה גידיהם להצלת חיי אדם. המחלוקות שהיו בין הצדדים, לטעמנו לא גלשו לשביתות, שכן העבודה – ובמיוחד העבודה המבצעית, בוצעה. כמקובל ביחסי עבודה, צד העובדים נמנע מלהשתמש במלוא הזכויות החוקיות העומדות לזכותו, וניסה להגיע לישורת סבירה וחוקית בדרך של דיאלוג, לעיתים תוך שימוש בצעדים ארגוניים" (ההדגשה במקור).
המשרד לביטחון פנים מסר בתשובתו כי חוק הכבאות אינו מונע מעובדי הרשות להתאגד. בהתאם לכך הוקם ועד עובדים, וחלק מהכלים הלגיטימיים העומדים לרשותו הם הכרזה על סכסוך עבודה על כל התוצאות הנגזרות ממנו.
ארגון הכבאים בהסתדרות היה במהלך עשרות שנים חסם מרכזי בפני תהליכי הפרטה שונים בשירותי הכבאות בישראל, ושחקן מרכזי במאבק הן על זכויותיהם והן על בטיחותם של העובדים. רק לאחרונה הכריז על סכסוך עבודה, על רקע החלטות חד צדדיות של נציבות רשות הכבאות וההצלה הפוגעות בכשירות המבצעית – בין היתר בגין אספקת מדי עבודה לא בטיחותיים ללוחמי האש. גורמים בארגון הביעו רק לאחרונה דאגה מניסיונות שונים מצד הנציב החדש דדי שמחי לפעול להגבלת זכות השביתה.
תגובת כבאות הצלה לישראל: בכבאות והצלה לישראל רואים בדו"ח המבקר הזדמנות לשיפור וטיוב הארגון. נושאים רבים שעלו בביקורת הוצפו על ידי הכבאות לפני הביקורת ובמהלכה. על ידי הארגון לפני הביקורת ובמהלכה. כבאות והצלה לישראל, ביחד עם המשרד לביטחון ושאר המשרדים תפעל לתיקון הליקויים ויישום המלצות דו"ח הביקורת. נציב הכבאות רב טפסר דדי שמחי ימנה צוות שיפעל לתיקון הליקויים ויישום ההמלצות.
