בוועידת ארגון העבודה העולמי (ILO), שנפתחת מחר (שני) בז'נבה, צפויים נציגי הממשלות, האיגודים המקצועיים והמעסיקים לדון באמנה חדשה שתחייב את כלל המדינות להבטיח את מימוש זכויות היסוד בעבודה גם לעובדי כלכלת הפלטפורמות, לרבות הזכות להתאגד ולנהל משא ומתן קיבוצי. ההצבעה על האמנה צפויה להתקיים בסיום הוועידה ב-12 ביוני.
האמנה מבקשת לקבוע כי 'פלטפורמת עבודה דיגיטלית' היא כל גוף שמארגן או מתווך עבודה תמורת תשלום באמצעות טכנולוגיות דיגיטליות ומערכות קבלת החלטות אוטומטיות – בין אם העבודה מבוצעת באופן מקוון ובין אם במיקום גיאוגרפי מוגדר. ההגנות שאותן מבקשת האמנה לקבוע, צפויות לחול על כל עובדי הפלטפורמות – שכירים, פרילנסרים ועצמאים – ועל כל סוגי הפלטפורמות. מדינות יהיו רשאיות להחריג קטגוריות מצומצמות בלבד, בכפוף לתנאים מיוחדים ולאחר היוועצות בארגוני העובדים והמעסיקים.
בהתאם לאמנה, יידרשו פלטפורמות ומדינות להגן על עובדים מפני אפליה, וכן מפני אלימות והטרדה בעולם העבודה, לרבות הטרדות מקוונות ומצד גורמים שלישיים כמו לקוחות. בנוסף, מבקשת האמנה לקבוע גם עיקרון לפיו סיווגם של עובדי הפלטפורמה, כשכירים או כעצמאים, יתבצע בראש ובראשונה על בסיס העובדות בשטח שנוגעות לאופן ביצוע העבודה והתגמול – ולא על בסיס נוסח החוזה שנחתם בין הצדדים. זאת, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של עבודת הפלטפורמה.
עוד צפויה לדרוש האמנה מערכת להגנת השכר לרבות תשלום מלא ובזמן, במטבע חוקי לכלל העובדים – וכן דיווח שוטף וברור מצד הפלטפורמות לעובדים על השכר ועל כל ניכוי שמבוצע ממנו. עבור עובדי פלטפורמה שהם שכירים בהתאם לאופי העבודה שלהם, מבקשת האמנה לקבוע חובת תשלום שכר הולם שאינו נופל משכר המינימום החוקי, מעבר לטיפים. זאת, לצד פיצוי הולם על הוצאות ועלויות שיש לעובדים לצורך ביצוע העבודה. המדינות יידרשו להרחיב הגנות אלו גם לעובדים עצמאים "ככל הניתן ועל פי המקרה".
חובת שקיפות ופיקוח
אחד הנושאים המשמעותיים והחדשניים באמנה המוצעת הוא נושא הפיקוח על מערכות ניהול אלגוריתמיות ואוטומטיות. האמנה מבקשת להחיל חובת שקיפות שלפיה הפלטפורמות יחוייבו ליידע את העובדים ונציגיהם, טרם תחילת העסקתם, על קיומן של מערכות אוטומטיות או אלגוריתמים שמשמשים לניטור, הערכת עבודה או קבלת החלטות, ועל מידת השפעתם על תנאי העבודה והגישה למשימות.
לצד זאת, מבקשת האמנה להורות למדינות לפקח על כך שהשימוש באלגוריתמים אינו מביא לאפליה עקיפה בחלוקת עבודה או שכר, ואינו מפר זכויות יסוד או מייצר סיכונים בטיחותיים או פסיכוסוציאליים. בהתאם לאמנה, עובדים יהיו זכאים לקבל הסכם בכתב על החלטות שונות שמקבלים אלגוריתמים המשפיעות על תנאי עבודם.
בנוסף יידרשו הפלטפורמות להבטיח זכות ל"בדיקה אנושית" (Human review) במקרים של אי-תשלום, השעיה, ביטול חשבון או סיום העסקה. טיוטת האמנה שמה דגש על הגנת הפרטיות של עובדי הפלטפורמות ודורשת כי עיבוד מידע אישי יוגבל רק למה שנחוץ באופן ישיר לצורכי העבודה.
'מדריך הפעלה'
מלבד האמנה, צפוי הארגון להצביע גם על מסמך המלצות שאינו מחייב, שישמש מעין 'מדריך הפעלה' מפורט עם הנחיות מעשיות ליישומה שאינו מחייב משפטית, ומשלים אותה. בשל אופיו הבלתי מחייב, מסמך זה כולל קביעות טכניות ונוקשות יותר, שנולדו לעיתים כפשרה מול התנגדויות המעסיקים והממשלות. בין היתר, ההמלצה מפרטת צעדים להגבלת שעות עבודה, מתן פיצוי כספי על זמני המתנה למשימות, ועיגון 'הזכות להתנתק'; היא קובעת רשימה של נתונים אישיים שמומלץ למדינות לאסור על הפלטפורמות לאסוף (כמו שיחות פרטיות או מידע רפואי) ומבקשת לקדם את זכות העובד לנייד את הדירוג שלו (Ratings) בין אפליקציות; בנוסף, היא מבקשת להסדיר איסור על גביית עמלות תיווך משכירים והגבלת סוג העמלות שנגבות מפרילנסרים בכלכלת הפלטפורמות.
על מנת שהאמנה תעבור, יידרש רוב של שני שליש מהקולות במליאה. הממשלה של כל מדינה תהיה זכאית לשני קולות, נציגי ארגוני העובדים לקול אחד ונציגי ארגוני המעסיקים לקול אחד. ההצעה נתמכת על ידי ארגוני העובדים מסביב לעולם, ועל ידי הרוב המכריע של הממשלות – לאחר שהאיחוד האירופי אימץ בעבר דירקטיבה דומה, וכך עשו גם כמה מדינות באמריקה הלטינית.
מנגד, ארגוני המעסיקים מסביב לעולם מתנגדים להצעה בנחרצות וצפויים, נכון לעכשיו, להצביע נגדה כגוש אחד, מה שיערער על השותפות החברתית שהיא ערך מרכזי שעומד בבסיס קיומו של ILO. כמו כן, מדינות מרכזיות כמו ארצות הברית, יפן, סינגפור והודו הציגו הסתייגויות משמעותיות. ייתכן מאוד שבמהלך 12 ימי הוועידה ירוככו חלק מסעיפיה וניסוחיה – או שחלקן יעבור מנוסח האמנה המחייב למסמך ההמלצות של הארגון.
אם האמנה תעבור, היא לא תהפוך אוטומטית למחייבת ביחס לכך המדינות ב-ILO, אולם כלל הממשלות – לרבות אלו שהצביעו נגדה, יידרשו להביא אותה בפני הרשות המחוקקת שלהן בתוך שנה עד שנה וחצי, ולשאול את הפרלמנט אם הוא מעוניין באישרור האמנה, כלומר – לחתום עליה. הפרלמנטים השונים רשאים לסרב לחתום, אך עצם העלאת הנושא לדיון מחייבת את כלל המדינות. מדינות שיאשררו את האמנה, יהיו מחוייבות לה באופן מלא מבחינה משפטית בדין הבינלאומי, ויידרשו להתאים לה גם את החוק המקומי. באשר למדינות שלא יאשררו אותה, ILO יוכל לבקש מהן, אחת לכמה שנים, דו"ח קצר שמסביר מדוע לא עשו זאת, מהם הפערים בין החוק המקומי לאמנה, והאם יש להן כוונה לאשרר אותה בעתיד.
ישראל לא חותמת
מדינת ישראל אינה מאשררת אמנות חדשות של ILO כבר שנים. האמנה האחרונה שאושררה על ידי ישראל הייתה ב-2018 (פרוטוקול משנת 2014 לאמנה למניעת עבודות כפייה). בין האמנות המשמעותיות מהשנים האחרונות שמדינת ישראל נמנעה מלאמץ נמצאת גם אמנה 190 למניעת אלימות והטרדה בעבודה, שעברה בשנת 2019 ועוסקת בין היתר במניעת תופעות של התעמרות בעבודה. באשר לאמנה הנוכחית, ישראל בחרה להשתייך לגוש המדינות שסברו כי האמנה צריכה להיות מבוססת על עקרונות גמישים ולא מחייבת באופן נוקשה. לפיכך, ישראל צפויה ככל הנראה לתמוך בריכוכה של האמנה בוועידה – ואף שלחה את הערותיה ביחס לנוסח הקיים. אחד המכשולים האפשריים הוא שאלת הסיווג של עובדי כלכלת הפלטפורמה כשכירים או עצמאים – סוגייה המצוייה בלב הליך משפטי שנוגע לעובדי חברת וולט ומעמדם, במסגרתה בחרה הממשלה (באמצעות הממונה על יחסי העבודה במשרד העבודה) 'לשבת על הגדר' ולא להציג עמדה ברורה.
"הדיון באמנת הכלכלה הפלטפורמית של ארגון העבודה הבינלאומי (ILO) מהווה רגע מכריע" מסר פיטר לרנר, מנכ"ל האגף לקשרים בינלאומיים בהסתדרות. "ההחלטות שיתקבלו, או יידחו, יעצבו את כיוון עולם העבודה לשנים רבות קדימה.
"עבור עובדי הפלטפורמות בישראל וברחבי העולם, התקווה היא שתהליך זה יוביל למסגרת שמנצלת את יתרונות החדשנות תוך הגנה על הזכויות והכבוד של מי שמאפשרים אותה. השתתפותם הצפויה של נציגי ההסתדרות מוסיפה קול חשוב ובזמן הנכון לשיח הגלובלי הזה. קול שמדגיש כי גם בעידן של אלגוריתמים ופריצות דרך בתחום הבינה המלאכותית וטכנולוגיה הקוונטית, עתיד העבודה חייב להישאר קודם כול אנושי".
