ביום שני השבוע הודיעה תרזה מיי, ראשת ממשלת בריטניה והמתמודדת בבחירות הקרובות בראשות המפלגה השמרנית, כי מפלגתה תקדם חקיקה שתגביל את יכולתם של המעסיקים להעסיק עובדים תחת חוזים גמישים, לפיהם המעסיק איננו מתחייב לשעות עבודה מראש, והעובד איננו מתחייב לקבל את העבודה המוצעת לו (zero hour contract). תחת חוזה מסוג זה המעסיק יוצר קשר עם העובד, לרוב בהתראה קצרה, ומציע לו עבודה. למרות שהעובד רשאי להסכים או לסרב לעבודה, סוג חוזה זה מייצר אי וודאות אצל העובדים, היות ואין להם יכולת לחשב את משכורתם החודשית, ופעמים רבות המעסיק מציע היקף עבודה שלא מצטבר לשכר מינימום חודשי.
הודעה זו של מיי מצטרפת לשורה של הבטחות, אשר מהוות תפנית מסויימת במדיניות המפלגה, המייצגת באופן מסורתי ומובהק את האינטרסים של המעסיקים, תומכת בצמצום ההוצאה הציבורית ומתנגדת לרגולציה על תנאי ההעסקה.
שינוי במצע המפלגה השמרנית
במצע של המפלגה השמרנית לקראת בחירות הבזק שיערכו ב-8 ביוני ניתן לראות שינוי מגמה משמעותי. מיי הצהירה כי תימנע מהעלאת המע"מ, אך סירבה להתחייב שלא להעלות את המיסים הישירים, דבר שיגדיל את הכנסות המדינה בעיקר על חשבון בעלי ההכנסה הגבוהה. בנוסף, התחייבה ראשת ממשלת בריטניה "לתקן את שוק הדיור השבור" על ידי בנייה נרחבת של דיור ציבורי במימון ישיר של המדינה, או ע"י מתן הלוואות נגישות מצידה. שר האוצר מהמפלגה השמרנית, פיליפ המונד, הודיע כי הממשלה תשקיע 1.4 מיליארד פאונד בדיור, ואסר על עמלות מסויימות אותן גבו חברות התיווך מהדיירים, תשלום שהביא משפחות רבות לאי עמידה בתשלום חובות.
"בין אם אתה שוכר או קונה של דירה, כולם צריכים את הביטחון שבמקום מגורים", אמרה מיי. "אבל יותר מדי משפחות עובדות תקועות ברשימות המתנה לדיור ציבורי, ובינתיים נאלצות לשלם שכירות גבוהה מדי".
מיי הבטיחה גם כי תפעל לקביעה של תקרה חוקית לחשבונות האנרגיה (חשמל, גז וחימום). חוק זה יקבע סכום מקסימלי לתשלום אותו יוכלו חברות האנרגיה לגבות בחודש. החוק, במידה ויעבור, עשוי לחסוך למשקי הבית כ-100 פאונד בשנה, סכום משמעותי מאוד עבור מספר גדול של משפחות בריטיות אשר מתקשות לשלם חשבונות.
אמנם לא מדובר בשינוי מדיניות מוחלט, והמפלגה השמרנית נותרת מפלגת צנע עם הצעה להקטין את הגירעון לאפס עד שנת 2022, ורמיזה לפגיעה בפנסיה הציבורית הבריטית. עם זאת, הצעות כגון אלו מנוגדות לקונצנזוס הניאו ליברלי, לפיו על המדינה להקטין את שליטתה בשוק ועשויות להצביע על סטייה (חיובית) מהאידיאולוגיה הכלכלית הדומיננטית ברחבי אירופה. המהלכים המוצעים, אם יבוצעו, עשויים לשפר את תנאי ההעסקה של העובדים ולצמצם את הוצאותיהם, וזו עשויה להיות הקלה גדולה בעבור מספר גדול של בריטים אשר סובלים מעוני.
זזים שמאלה
ניתן לומר כי בבריטניה מתרחש שינוי לקראת הבחירות הקרובות, בו שלושת המפלגות המובילות מציעות לעובדים, לפחות בהצהרותיהן טרום בחירות, מדיניות אשר תשפר באופן משמעותי את תנאי חייהם, ובסוגיות קריטיות כגון בריאות, דיור ותשלום חשבונות. מול הצעותיה של מיי, הציגה מפלגת הלייבור, בראשות ג'רמי קורבין, רשימה ארוכה של התחייבויות שנועדו להיטיב עם המשפחות העובדות בבריטניה. לכך מצטרפת מפלגת הליברל-דמוקרטים, מפלגת המרכז הבריטית, עם הצעה להעלות את מס ההכנסה, נטל אשר נופל באופן יחסי על העשירים, ולהגדיל את ההוצאה הציבורית על בריאות ב-6 מיליארד פאונד.
מפלגת הלייבור, אשר חלקים מהמצע שלה הודלפו בשבוע שעבר, מבטיחה תכנית השקעה מאסיבית. ג'רמי קורבין הצהיר כי מפלגתו תעלה את שכר המינימום, ותוציא מהחוק לחלוטין את החוזים ללא התחייבות לשעות עבודה. בנוסף, הציעה המפלגה להגביל משמעותית את שכר הבכירים בחברות ליחס של 20:1 לשכר העובדים הזוטרים, לממן לכלל אזרחי בריטניה לימודים אקדמאים, בנייה נרחבת של דיור ציבורי, דרישה מחברות אשר מועסקות ע"י המדינה לעמוד בתנאי של שכר מינימום של 5% משכר הבכירים והלאמה מחדש של הרכבות בבריטניה וחלקים ממשק האנרגיה.
ג'ון מקדולנד, המועמד לתפקיד שר האוצר מטעם מפלגת הלייבור, הודיע בשבוע שעבר שמפלגתו תבטל את הקלות המס על בעלי הכנסה גבוהה שניתנו בשנים האחרונות ע"י הממשלה השמרנית. המצע של הלייבור, דורש העלאת מיסים שתוביל להכנסות של 48.6 מיליארד פאונד בשנה, ונטל המס יפול "על המאיון העליון" אמר מקדונלד. "אחד מעקרונות המפלגה שלנו היא שמי שמרוויח יותר, ישלם יותר מסים כדי לממן שירותים לשאר האנשים".
שכר הבריטים נשחק ב-7%
שינוי זה בשיח הכלכלי בבריטניה בא על רקע מצבם הקשה של העובדים במדינה. עפ"י דו"ח של מכון מחקר כלכלי בשם ה-IFS, העובדים הבריטיים חווים קיפאון בעליות השכר מזה עשור. מהדו"ח עולה כי שכרם של הבריטים הצעירים (עד גיל 30) נשחק ב-7%, בעוד למרבית העובדים קיים קפאון כמעט מוחלט. בנוסף עולה מהדו"ח כי במקביל למגמת השחיקה בשכר, מצמצת המדינה את שירותי הרווחה אותה היא מספקת- דבר הפוגע עוד יותר בעובדים, אשר הכנסתם קטנה.
שיקוף של נתונים אלו ניתן לראות באחוזי העוני במדינה. על אף שאחוזי העוני המתמשך נמצאים במגמת ירידה איטית, מספר המשפחות אשר "נכנסות ויוצאות" מעוני במדינה הולך וגדל. דבר זה מעיד על מציאות בה העובדים הבריטיים חווים מידה גבוהה של אי וודאות, וחוסר ביטחון תעסוקתי. ההצעות למדיניות אשר מציעות המפלגות הגדולות לקראת הבחיות עשויות להוות הקלה גדולה על עובדים אלו – היה ויוגשמו לאחר הבחירות, כמובן.
מבחינה פוליטית ניתן לראות בהצהרות המדיניות הללו היענות למגמות הרוחשות בציבור הבריטי ובעולם המערבי בכלל, אשר זוכות גם לכינוי הגנאי "פופוליזם". מדובר בסלידה הגוברת של חלקים נרחבים מהאוכלוסייה מתהליכי הגלובליזציה, בעיקר בשל השפעתם השלילית על המשקים המקומיים והאופן שבו פוררה הגלובליזציה חלק מהרקמות החברתיות במדינות המערב. בבריטניה זכתה מגמה זו להמחשה בולטת באמצעות הצבעת הברקזיט שהיממה את העולם. אז, לפני כשנה, בחרו הבריטים ברוב קטן לעזוב את האיחוד האירופי, בצעד שהתפרש כמחאה על הגרסה הבריטית של הגלובליזציה.
הסבר פוליטי נוסף למתרחש בבריטניה קשור לעמדת הסקוטים וסקוטלנד. הסקוטים הם מצביעי שמאל באופן מסורתי, ובשנים האחרונות הם מאיימים בפרישה של סקוטלנד מבריטניה בשל זעמם על המדיניות הכלכלית הימנית הנהוגה בבריטניה והאופן בו מדיניות זו מפוררת את השירותים החברתיים. לאחר הברקזיט שב ועלה רעיון הפרישה של סקוטלנד מבריטניה, תרחיש ממנו חוששים מאד בלונדון.
