מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את הצעת החוק לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה, שהגישו חברי הכנסת חנוך מילביצקי, יצחק קרויזר וקבוצת חברי כנסת. 65 חברי כנסת תמכו בהצעה, אל מול 47 מתנגדים, והיא תוחזר לדיון בוועדת החוקה.
על פי הצעת החוק, יפוצלו התפקידים והסמכויות של היועץ המשפטי לממשלה לשני בעלי תפקידים – יועץ משפטי לממשלה ותובע כללי. מוצע כי התובע הכללי יהיה בעל הסמכויות בתחום המשפט הפלילי ויעמוד בראש התביעה הכללית, והיועץ המשפטי לממשלה יהיה בעל יתר הסמכויות המשפטיות, יעמוד בראש מערך הייעוץ המשפטי לממשלה ופרקליטות המדינה שאינה עוסקת בתחום הפלילי.
על פי הצעת החוק, היועץ המשפטי לממשלה ימונה בידי הממשלה, לפי המלצת ראש הממשלה ושר המשפטים, וכהונתו תהיה כתקופת כהונת הממשלה שמינתה אותו. היועץ המשפטי לממשלה "יסייע לממשלה בהגשמת מדיניותה ויעדיה במסגרת הדין וייתן ייעוץ משפטי לכל גורמי הרשות המבצעת". עוד מוצע להסדיר את מעמדן של חוות הדעת המשפטיות, כך שככלל גורמי הרשות המבצעת יראו אותן כמשקפות את הדין הקיים, אך אם הממשלה תראה טעם לכך, היא לא תהיה חייבת להתייחס לחוות דעת מסוימת כמשקפת את הדין, ותהיה רשאית לפטור את כל גורמי הרשות המבצעת מחובה זו.
בנוסף, מוצע להסדיר את ייצוג המדינה בערכאות ולקבוע כי היועץ המשפטי לממשלה יציג את עמדת המדינה בהליכים לפני בית המשפט. בתוך כך, הסמכות לקביעת עמדת המדינה בהליכים משפטיים תהיה נתונה לממשלה, ובמקרים בהם היועץ יהיה סבור שלא ניתן להציג את עמדת המדינה שנקבעה, או שהשר הנוגע בדבר יהיה סבור כי עמדת המדינה לא תיוצג כראוי – הממשלה תהיה רשאית לקבוע כי עמדת המדינה תוצג באמצעות עורך דין אחר.
התובע הכללי, על פי ההצעה, ימונה בידי הממשלה מתוך מועמדים שעליהם תמליץ ועדה ציבורית לתקופת כהונה אחת של שש שנים. התובע הכללי יהיה עצמאי בשיקוליו ובהחלטותיו במסגרת הפעלת סמכויותיו, ולא תהיה עליו מרות זולת מרות הדין.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "האופן שבו התפתח תפקיד היועץ המשפטי לממשלה בישראל, מערכת היחסים בינו ובין הרשות המבצעת ואפשרות פיצול מוסד היועץ המשפטי לממשלה נמצאים במרכזו של דיון ציבורי שנים רבות. בספרות המשפטית וברבי-שיח ציבוריים שנערכו בנושא הועלו במהלך השנים טיעונים בעד ונגד פיצול התפקיד.
"בעד פיצול התפקיד הועלו שני טיעונים מרכזיים. טיעון אחד הוא חשש מריכוז יתר של סמכויות. לפי טיעון זה, האיחוד בין תפקידיו השונים של היועץ יצר מוסד ציבורי בעל היקף סמכויות נרחב המעורר קושי במשטר דמוקרטי, שאחד מעקרונותיו הבסיסיים הוא ביזור הכוח השלטוני.
"טיעון שני הוא חשש לניגוד עניינים מובנה בין התפקידים נוכח העובדה שמצד אחד, היועץ המשפטי לממשלה נותן שירות לממשלה ולשרים ובונה מולם יחסים המבוססים על אמון, קרבה ושיתוף פעולה, ומצד שני, הוא עומד בראש מערכת שמובילה חקירות וכתבי אישום גם נגד שרי הממשלה – תפקיד שמחייב ריחוק מהם".
