כ-100 משפחות מהקיבוצים כפר עזה, בארי וניר עוז שלא שבו לבתיהן לאחר 7 באוקטובר ומבקשות לעבור למקום אחר עצמאית ולא במסגרת קהילתית-קולקטיבית עתרו לבג"ץ נגד המדינה: קחו אחריות על השיקום של כלל משקי הבית, גם של מי שלא יכולים לשוב לבתיהם.
על פי כתב העתירה, שהוגש אמש (שני) לבג"ץ, הקיבוצים ניר עוז, בארי וכפר עזה דורשים מהמדינה להתייצב בבית המשפט ולהסביר מדוע לא הוקם עד כה מנגנון ממשלתי שייתן מענה לחלק מחברי הקיבוצים, כ-100 משפחות, שאינם יכולים לשוב לבתיהם ואינם מעוניינים לעבור לקיבוץ אחר. לדרישת הקיבוצים, מנגנון זה, שהבטיח ראש הממשלה בנימין נתניהו לפני יותר משנתיים, יצטרך להכיל קריטריונים ברורים לקבלת דיור, מענקים וחבילות סיוע מותאמות שיאפשרו הליך פיצוי הגון לחברי הקיבוצים, שהמדינה מסרבת לתת להם מענה פרטני.
"אנחנו פונים לקבלת סעד מבג״ץ לאחר תקופה ארוכה שבה ניסינו להגיע להסדר מול המדינה, אך ללא הצלחה" אמר יו"ר קיבוץ ניר עוז, צביקי טסלר. על פי הנספחים שצורפו לכתב התביעה, ניר עוז פנו למדינה ולראש הממשלה אישית שבע פעמים מתחילת הדיונים במתווה הפיצויים לקיבוצים בינואר 2025. רק לשתי פניות ניתן מענה כללי, בלתי מתחייב, שהמדינה תתייחס לעניין בדיונים הכלליים על הפיצויים, אך עד כה לא נעשה דבר.
"העותרים עשו כל שלאל ידם כדי להימנע מהגשת עתירה זו כי קיוו והעריכו כי זו דרישה מובנת מאליה", נכתב בכתב העתירה בשם חברי הקיבוץ. "קיימנו פגישות, שיח ישיר ועקיף עם גורמים בכירים; שלחנו מכתבים והמתנו פעם אחר פעם. הפנייה לערכאות בסוגיה רגישה וכואבת זו אינה לכבודה של המדינה ושל המשיבים".
בשבועות האחרונים גיבשה ועדה הפועלת תחת משרד ראש הממשלה מתווה שיאפשר לתושבים בקיבוצי העוטף שנפגעו לעבור יחד באופן קהילתי-קבוצתי לקיבוצים אחרים המוגדרים אזורי עדיפות לאומית, כך שלא יאבדו את זכויותיהם בתור תושבי יישובי גדר. לטענת המדינה, פתרון זה נותן מענה מספק לכלל הנפגעים, אך תושבי הקיבוצים טוענים שההתנגדות לפתרונות פרטניים נוגדת את יסודות המענה הלאומי שהמדינה גיבשה עבור נפגעי 7 באוקטובר, בהם הבטחות מפורשות שניתנו כמה פעמים מצד בכירים שהסוגיה תקבל מענה.
מקור בכיר המעורה בשיחות לגיבוש מתווה הפיצויים אמר ל'דבר' כי הסיבה לכך שטרם גובשה תוכנית פיצויים עבור אותן משפחות היא כי במשרד האוצר הסתייגו מגיבוש מתווה פרטני, למרות מספר המשפחות המצומצם יחסית, בשל חשש מתקדים שיחייב את המדינה להעניק מענה דומה במקרים נוספים בהווה ובעתיד. "למדינה יש חששות מהשפעות רוחב של גיבוש פתרונות למשקי בית", אמר טסלר ל'דבר' כמה ימים לפני שהוחלט על הפנייה לבג"ץ. "הם מפחדים שיבואו משדרות ואופקים וידרשו זאת גם, אבל לא מדובר בנטל כלכלי משמעותי. המדינה כבר הכירה בכך שמדובר במקרים חריגים, ואפשר לגבש בקלות תבחינים".
