הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב חשפה קול קורא ראשון בתוכנית 'יישור קו' שמקדם שר התפוצות והמאבק באנטישמיות, עמיחי שיקלי, בסיור לעיתונאים אתמול (שני).

התוכנית מקודמת מכוח החלטת הממשלה 3101 (בדו/9), ועוסקת בהסדרה של שטחים המצויים בתביעות בעלות בתוך תחומי היישובים, ובקידום התיישבות מוסדרת ופיתוח יישובי הקבע בחברה הבדואית בנגב. בשלב הראשון תחול התוכנית על חמישה יישובים: מרעית, אבו תלול, סעווה (מולדה) כסייפה ולקיה. הקול הקורא מתניע את המהלך ביישובי מרעית ואבו תלול.

לדברי כותבי התוכנית, מטרתה ליצור מסלול מוסדר וישים להסכמות בין המדינה לבין תובעי הבעלות, עבור שטחים המצויים בתחומי יישובי הקבע, ובכך לאפשר פיתוח רציף של שכונות מגורים, תשתיות, מוסדות ציבור, מסחר, תעסוקה ותעשייה, לטובת תושבי היישובים ומאות המשפחות החיות כיום בפזורה שמחוץ לקווים הכחולים ללא אפשרויות הסדרה.

התוכנית מטפלת בסוגיית תביעת הבעלות. לטענת רשות הבדואים, לא ניתן לפתח רבות מהקרקעות מכיוון שיש בדואים התובעים בעלות עליהן ומונעים מאחרים להתיישב עליהן בהסדרים פנימיים של החברה הבדואית. המדינה אינה מכירה בבעלותם של הבדואים על האדמות ותובעת מהם להסדיר את הבעלות בתמורה לוויתור על חלק מהקרקע.

בהתאם למתווה החדש, תובעי בעלות המחזיקים בזכויות של לפחות 75% משטח התביעה הרלוונטי יוכלו להגיש הצעות מוסכמות לפשרה על תביעות הבעלות.

בששת החודשים הבאים יוכלו תובעי הבעלות ליהנות ממתווה תמורות הכולל פיצויים בקרקע או בכסף לפי מפתח שנקבע במועצת מקרקעי ישראל.  לאחר מכן יחול מתווה תמורות פוחת למשך ארבעה חודשים נוספים בלבד.

ביחס לשטחים שלא הושגו לגביהם הסכמות עם תובעי הבעלות והמיועדים למגורים ומשיקולי תכנון יוצע להשאירם בתחום היישוב, תיזום המדינה תהליך הפקעה לחילופין, וככל שנמצא שלא קיימת היתכנות או הצדקה למימושם למגורים יוצע לשנות את ייעוד השטחים ולא לפתחם, למעט לצורכי ציבור ותשתיות. בהתאם לתכנון היישוב המעודכן ייקבעו גבולות מחודשים ליישוב, כלומר משטח היישוב ייגרעו השטחים שלא הושג לגביהם הסדר.

השר שיקלי: "במשך עשרות שנים מדינת ישראל לא הצליחה למצוא פתרון אמיתי לסוגיית תביעות הבעלות בחברה הבדואית בנגב – הסוגיה העמוקה והאקוטית ביותר בנגב, שמונעת את פיתוח והסדרת ההתיישבות. רפורמת ׳יישור קו׳ שהובלנו נוגעת בלב הסוגיה ומייצרת לראשונה מנגנון מעשי שמאפשר להסדיר תביעות בעלות בהסכמה, תוך פיתוח יישובים ומתן מענה אמיתי לאלפי משפחות. זהו מהלך היסטורי ומשמעותי מאין כמוהו שמחבר בין משילות, אחריות לאומית, פיתוח הנגב ועתיד החברה הבדואית".

יובל תורג'מן, מנכ"ל הרשות לפיתוח והתיישבות הבדואים בנגב: "מדובר במהלך היסטורי ופורץ דרך, שמעניק לראשונה הזדמנות אמיתית להסדיר את סוגיית תביעות הבעלות בתוך היישובים ולאפשר פיתוח מוסדר של שכונות, תשתיות ומוסדות ציבור. במשך שנים ארוכות יישובים רבים בנגב נותרו ללא פיתוח מספק וללא אפשרות לקדם תכנון מוסדר בשל מורכבות תביעות הבעלות. כעת המדינה מציבה מתווה חדש המבוסס על הידברות, הסכמות ועתיד משותף.

"אני קורא לתובעי הבעלות לגלות אחריות ואומץ, לפנות לרשות הבדואים ולקדם פשרות והסכמות. זהו צעד שיכול להבטיח עתיד בטוח ויציב למשפחות רבות באמצעות הסדרת מגורים כחוק, אפשרות לבניית בית קבע מוסדר ומוגן, ופיתוח תשתיות ושירותים חיוניים לדורות הבאים.

אני קורא לתובעי הבעלות לנצל את חלון ההזדמנויות שנפתח כעת, להגיע לפשרות ולהסכמות ולא להחמיץ את ההזדמנות להסדרה מוסכמת. התוכנית נמצאת בשלב שמאפשר הידברות וגיבוש הסכמות״.

המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים: "כל המערכות עסוקות בהונאה עצמית. התוכנית אינה ישימה ולא תביא כל תועלת. אפילו מנכ"ל רשות הבדואים יוצא מנקודת הנחה שהיא תטפל לכל היותר ב-10% מאדמות התביעה – וגם זו הערכה מפליגה. רק הכרה באורח החיים הכפרי ופיתוח שוק נדל"ן בדואי פנימי ישחררו את הפקק ויאפשרו התקדמות".

פורום ראשי הרשויות הבדואיות בנגב: "תוכנית זו מבוססת על מדיניות של כפיית עובדות בשטח ומעמידה את בעלי הקרקעות בפני ברירה בלתי הוגנת: קבלת התוכנית כפי שהיא או אובדן זכויותיהם בקרקע. אנו רואים בכך ניסיון לעקוף את זכויותיהם ההיסטוריות והחוקיות של תושבי הנגב במקום לקדם פתרונות צודקים ומוסכמים".

הבוקר החלו הריסות מבנים באבו תלול אצל משפחת אבו סבילה, ובמשפחת אל-נבארי מתל ערד החלו לפרק עצמאית את הבתים בשל צווי הריסה.

"מאחורי המילים המכובסות וההשקות החגיגיות, יש אנשים. במרחק נגיעה משם, בתל ערד, 40 משפחות סופרות את הימים לאחור בחרדה", כתב סופיאן אל-נבארי, תושב תל ערד. "בשביל הפוליטיקאים זו 'תוכנית עבודה שעוברת לביצוע', אבל בשביל המשפחות האלה אלו החיים עצמם שעומדים להיעקר בשבוע הבא. ​קו ישר אולי נראה טוב בשרטוטים, במפות ובהחלטות ממשלה, אבל כשהוא עובר דרך סלון, מטבח וחדר ילדים – הוא שובר את הלב. 40 בתים הם לא 'סוגיה'; הם ילדים, זיכרונות, עולם ומלואו!"