חשש לעבירות פליליות בעקבות תשלומים לא חוקיים של דמי חבר בליכוד, הלוואה לא חוקית שלקחה מפלגת העבודה, סיעות מכהנות עם חובות של 81 מיליון שקלים ומפלגות אחרות עם מיליוני שקלים שקיבלו מהמדינה בלי להחזיר אותם כדין – אלה רק חלק מהבעיות שעולות בדו"ח מבקר המדינה על מימון המפלגות, זמן קצר לפני היציאה לבחירות.
מימון המפלגות מורכב מכספי ציבור שהמדינה מעבירה לסיעות הכנסת לצורך פעילותן השוטפת, תעמולת בחירות וכיסוי הוצאות ארגוניות. סכום המימון נקבע לפי מספר המנדטים שקיבלה כל סיעה, ומבקר המדינה מפקח עליו. מפלגות המתמודדות לראשונה או כאלה שלא היו מיוצגות בכנסת היוצאת זכאיות למקדמה על חשבון המימון הצפוי עוד לפני יום הבחירות. אם הן לא עוברות את אחוז החסימה, הן נדרשות להחזיר את הכסף. מנגנון זה יצר חלק גדול מהחובות שמוזכרים בדו"ח המבקר.
הליכוד: ליקויים בהליך ההתפקדות
המבקר מצא שורת ליקויים בפעילות הליכוד בתחום אימות המתפקדים והעסקת כוח אדם, במה שעלול להיחשב עבירה פלילית. כבר בדו"ח קודם העיר המבקר לליכוד שעליה לנקוט אמצעי בקרה לבחינת תקינות הליך ההתפקדות, לזיהוי המתפקדים ולאימות אמצעי התשלום שלהם.
בית הדין של הליכוד בוחן את אי-הסדרים בנוגע לתקינות תוצאות הבחירות לוועידת המפלגה, שלפי החשד שעולה מדו"ח המבקר, התקיימו כשחלק מהבוחרים לא שילמו בעצמם על חברותם במפלגה, מה שנחשב עבירה פלילית.
המבקר מוסיף כי למרות הביקורת הקודמת, בליכוד לא תיקנו את הכשלים. "גם בביקורת לתקופה השוטפת הנוכחית הועלה כי הסיעה לא קיימה בקרה הולמת על תהליך ההתפקדות, ולא נקטה אמצעים אקטיביים לאימות זהותו של כל אחד מהמתפקדים ושל אמצעי התשלום שלו כמתחייב".
בעניין העסקת כוח האדם במפלגה, עולים מהדו"ח חשדות לטובות הנאה, הכוללות מתן תוספות שכר והעלאות שכר לעובדים ותיקים, וכן העמדת כלי רכב צמודים לפעילי מנהלה, שחלקם כלל אינם רשומים כעובדי הסיעה. כלל ההטבות ניתנו על סמך החלטות שהתקבלו בעל פה, ללא כל תיעוד בכתב, וללא מנגנון סדור המבוסס על קריטריונים ברורים.
בנט, שקד והחובות
אחת המפלגות שצברו את החובות הכבדים ביותר היא מפלגת צל"ש, מפלגתו לשעבר של יוסף פריצקי, שרכש נפתלי בנט כשפרש מהבית היהודי והקים את 'הימין החדש'. בנט השתמש בצל"ש כ'מפלגת מדף' שהייתה קיימת ולא נעשה בה שימוש, אך לאחר שבבחירות 2019 א' המפלגה לא עברה את אחוז החסימה, נצברו לה חובות שמסתכמים בכ-15.1 מיליון שקלים.
גם שותפתו של בנט, איילת שקד, הייתה שותפה לצבירת חובות לאחר ההתמודדות לכנסת הנוכחית, שבה רצה בראשות רשימת הבית היהודי ולא עברה את אחוז החסימה. חובות הבית היהודי הגיעו ל-3.2 מיליון שקלים.
העבודה: הלוואה לא חוקית
חברת בית ארלוזורוב, שהחזיקה בנכסים שמשויכים למפלגת העבודה ונמצאת בבעלות המפלגה, לקחה הלוואה כדי להעביר כספים לסיעה, לאחר שלסיעה הייתה מצוקת תזרים בשל אי-העברה של כספי מימון מפלגות. החברה לקחה הלוואה של כ-1.6 מיליון שקלים, שמהם העבירה כ-750 אלף שקלים לסיעה, שמאז החזירה כמחצית מההלוואה. לפי מבקר המדינה, פעולה זו עוקפת הוראות החוק שנועדו להגביל את מקורות המימון של הסיעות.
ישראל ביתנו ועוצמה יהודית: שימוש במימון המפלגות ל'קופה קטנה' של היו"ר
שתי המפלגות עשו שימוש בכספי מימון מפלגות לטובת ייצוג בתביעות אישיות של אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) ואיתמר בן גביר (עוצמה יהודית), בנושאי לשון הרע. הסיעות הסבירו כי מדובר בהוצאות שנוגעות לתעמולת הבחירות לדבריהן, בשל הקשר ההדוק בין המפלגה לשמו של העומד בראשה. המבקר אישר את החרגת הסעיף, אך הורה למפלגות לכתוב נוהל סדור בנושא במטרה להימנע משימוש בכספי ציבור כ'קופה קטנה' לטובת יו"ר המפלגה.
חובות של יותר מ-81 מיליון ש"ח, כמעט 44 מיליון ש"ח אבודים
לעשר סיעות מכהנות בכנסת נצבר גירעון בסכום כולל של כ-81.2 מיליון שקלים. בעקבות זאת, הסיעות נאלצות לעשות שימוש שוטף בכספי המימון הממלכתי, שנועדו לפעילות שוטפת, כדי לכסות גירעונות שנגררו ממערכות בחירות קודמות.
הדו"ח מצביע גם על חובות של כ-43.8 מיליון שקלים שצברו מפלגות בשל הלוואות ועודפי מקדמות שניתנו להן לקראת הבחירות. שבע מפלגות טרם השיבו כספים אלו. בראשן עומדת מרצ עם 15.8 מיליון שקלים, לאחר שלא עברה את אחוז החסימה בבחירות האחרונות. אחריה צל"ש שהוביל בנט עם חובות של 15.1 מיליון שקלים; עצמאות, שבבחירות 2015 לא התמודדה ובבחירות 2019 ב' הכניסה מועמד אחד, עם חוב של 4 מיליון שקלים; הבית היהודי עם חוב של 3.2 מיליון שקלים; התנועה הירוקה, שהוקמה ב-2008 ומעולם לא נכנסה לכנסת מייד לאחר בחירות, עם חוב דומה; דרך ארץ של יועז הנדל עם חוב של 2.7 מיליון שקלים; ובל"ד עם חוב של 338 אלף שקלים.
