כנס אלי הורביץ 2026 לכלכלה של המכון הישראלי לדמוקרטיה נפתח היום (שלישי). במרכז הדיון הראשון עמדה מחברת "נאכל חרב?" על תקציב המדינה, שכתבו פרופ' קרנית פלוג, נגידת בנק ישראל לשעבר, ורועי קנת פורטל, חוקר בתוכנית לרפורמות בכלכלה של המכון. המחברת עוסקת בשינויים החברתיים-כלכליים שחלו בשנים האחרונות, בהם העליות בהוצאות הביטחון ובריבית, וכן בשחיקה של ההוצאות האזרחיות.

במחברת מוצג כי נתוני התוצר בישראל מראים תמונה טובה מהמציאות, היות שהם כוללים את הוצאות הביטחון הגבוהות, שהגיעו בסך הכול ל-175 מיליארד שקלים. התוצר העסקי נמצא בפער של 4.3% מהמגמה הקודמת למלחמה. לעומת הוצאות הביטחון, שטיפסו מ-4.6% ל-8.8% מהתוצר, ההוצאות האזרחיות בישראל נמוכות בכ-220 מיליארד שקלים מהממוצע השנתי ב-OECD.

רק בתקציב 2026 היו שחיקות ריאליות במרבית התקציבים האזרחיים, בחישוב גידול האוכלוסייה והאינפלציה: משרד החינוך קטן ריאלית ב-3%, משרדי המטה, בהם הפנים, המשפטים והאוצר, ב-11%, משרד העלייה והקליטה ב-24%, והמשרדים האמונים על ענפי המשק, בהם החקלאות, התיירות והכלכלה, צומצמו ריאלית ב-10%.

ההוצאה האזרחית הנמוכה מורגשת בציבור. מסקר של ה-OECD עולה כי 83% מהישראלים סבורים כי צריך להגדיל את הוצאות הממשלה על תחבורה ציבורית, לעומת 55% בממוצע ה-OECD.

הצמצומים מתבטאים גם בשכר במגזר הציבורי. ב-20 השנים האחרונות השכר במגזר הציבורי צנח מקרוב ל-95% מהשכר במגזר העסקי לכ-75% ממנו. המחברת גם מראה כי כי התקציבים המגזריים נותרו גבוהים ב-2026 ועמדו על כ-5 מיליארד שקלים, מהם כ-300 מיליון שקלים 'הולבנו' והועברו מהכספים הקואליציוניים לבסיס התקציב.

"המצב הנוכחי מחייב בחירות קשות ונראה שהחלטות תקציב 2026 לא התרוממו לגודל האתגר", אמרה פלוג בדיון בכנס, "ההוצאה האזרחית בכל התחומים מאוד נמוכה, ובתחום התשתיות אנחנו בפער של כ-400 מיליארד שקלים במלאי. רק ב-2026 היה צמצום של כמעט 6% ריאלי לתושב. תוואי הצמיחה שלנו לא מובטח, בין היתר בגלל הגירה של אנשים משכילים וחברות מישראל, וחוסר השתלבות של אוכלוסיות בשוק העבודה. אם תקציב הביטחון יהיה לפי התוואי הנוכחי תוך עמידה בכלל ההוצאה, נגיע להוצאה האזרחית הנמוכה ב-OECD ביחס לתוצר".

פלוג מציעה ירידה הדרגתית ביחס החוב-תוצר ל-65% בתוך עשור, קצב איטי פי 2 מזה שהציע האוצר, כדי לאפשר עלייה בהוצאה האזרחית. "לצד זאת, יש להעלות באופן הדרגתי את נטל המס בהסכמה רחבה ותוך אמון ציבורי בממשלה. אנחנו מעוניינים להגדיל תקציבים אוניברסליים על חשבון תקציבים קואליציוניים, ולשפר את השכר במגזר הציבורי שנשאר מאחור".

מהרן פרוזנפר, ראש אגף תקציבים, עסק גם הוא במצב המשק: "הגדלנו את מצבת החוב שלנו ב-400 מיליארד שקלים, שגוררים עוד עשרות מיליארדים של ריבית בכל שנה. אני מתנגד עקרונית להעלות מיסים, אבל חושב שצריך לעשות סדרי עדיפויות. הדרישות של מערכת הביטחון וראש הממשלה, גם אם הן מסיבות מוצדקות, יובילו אותנו ליחס חוב-תוצר עולה, וצריך לטפל בזה. אי אפשר לזמן אנשים לעשרות ומאות ימים בשנה, ללא בקרה מספקת".

פרוזנפר התייחס גם לשער הדולר הנמוך: "אני מוטרד ממה שקורה, אנחנו מנסים לייצר פתרונות ארוכי טווח לתעשייה, וגם בהייטק הפתרונות יהיו קשים. היבואנים והעסקים צועקים כשיש בעיות, אבל הייתי רוצה לראות אותם באים ומודיעים שהם מורידים מחירים. יש לנו הזדמנות טובה בבינה המלאכותית, אבל יש לנו פיטורים בהייטק ואנחנו עלולים להפוך למשק באבטלה".

תא"ל גיל פנחס, לשעבר יועץ כספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, הציג את תפיסת משרד הביטחון בסוגיית תקציב המשרד הגבוה: "הדבר הראשון שצריך לעשות זה להגדיר את תפיסת הביטחון, ולהחליט לאיזו מערכה אנחנו מתכוננים. אם בעבר התכוננו לכמה שבועות, זה לא המצב עכשיו. זה גוזר איך צריך לטפל במלאי, באנשי המילואים ובמשפחותיהם ובנכי צה"ל. לפני המלחמה היינו ב-62 אלף נכי צה"ל וב-2028 נעמוד על 100 אלף. כשמגבשים תפיסה אפשר להזיז מיליארדים לתקציב וממנו, התייעלות היא לא לשנה אחת אלא לשנים קדימה". פנחס ניסה להציג תפיסה שלפיה ביטחון אינו מגיע על חשבון חינוך או רווחה: "אם מקימים קו ייצור תחמושת כדאי שהוא יהיה בפריפריה, ליד אקדמיה, ושיועסקו בו חיילים משוחררים".

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, הגיב לקריאת פרוזנפר להורדת מחירים: "מחירי ההלבשה וההנעלה ירדו, מוצרי האלקטרוניקה ירדו, מחירי הריהוט יורדים, יש תחרות בריאה והמחירים יורדים. אבל מה עלה מאז ינואר 2025? המע"מ עלה ב-1% שלם, הארנונה עלתה ב-7%, שכר המינימום עלה ב-9%, חשמל 6%, ההפרשות לביטוח לאומי של המעסיק. אז לבקש מהיבואנים והקמעונאים להוריד מחירים זה בסדר, אבל כשהממשלה מעלה עלויות בצורה כל כך ניכרת יש לי בעיה עם זה. אתמול הצלחנו לבטל את הצו המיותר של שר האוצר להעלאת הפטור ממע"מ על ייבוא אישי, שהוא הפטור המקומם והמיותר עלי אדמות. אנחנו נמשיך לעבוד כדי לבטל את הפטור ממע"מ על 75% – כי מה שטוב לאירופה, טוב לישראל, ובאירופה אין פטור כלל".

אחד הנושאים הדחופים שעלו בכנס הוא מצב התחבורה הציבורית. אורי דביר, חוקר אורח במכון, שכתב מסמך לכנס יחד עם קנת פורטל, הציג את ממצאי המחקר: "צפיפות כלי הרכב לק"מ בישראל היא הגבוהה ביותר, והתוואי מחריף לאורך השנים. יש עלייה בשימוש ברכב פרטי ביחס לתחבורה ציבורית ואופניים. אומנם בשנים האחרונות ישראל מוציאה יותר מהממוצע על תשתיות תחבורה, אך יש לנו פער במלאי של 400 מיליארד שקלים וצריך להגדיל את ההשקעה".

דביר מצביע על אפשרויות לייעל את התקציב הקיים: "הגדלנו את הסבסוד לנוסע ל-89% מהעלות, אבל זה לא הוביל לשינוי התנהגות, המחיר הוא לא מה שמשפיע על הבחירות. אנחנו מציעים לעצור את סבסוד הנסיעות ולהגביר את מערך ההפעלה, ולהגדיל שימוש ברשת שבילי אופניים, עד השימוש במטרו". דביר הציע מיסוי על קרקעות שערכן עולה ממיזמי תשתית תחבורה, מס שקיים במטרו אך לא ברכבת קלה וכבדה, ולצד זאת פיתוח עסקי בשטחי הרכבות, הגברת אכיפה, אגרות גודש, גיוס חוב של חברות ממשלתיות והפרטה.

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, הציע מבט חיובי על המשק: "בלי נסיכויות נפט ומדינות בגודל של פתח תקווה אנחנו בעשירייה הראשונה בתוצר לנפש. כשלמדתי כלכלה לא חלמנו על זה. אבל הצריכה הפרטית הצטמצמה בשני העשורים האחרונים, כשהמיסים עלו. אפשר לקחת עוד סיכונים ולהוריד עוד מיסים".

שמחון הצביע על 'מס חבוי' שלא מגיע למדינה אלא לבנקים: "יש את המס שבנק ישראל מטיל. הבנקים לא התייעלו והתחילו להרוויח בשנים האחרונות. זה לא שהצליחו בחו"ל או התייעלו, הם לא טובים. בניגוד למס שהממשלה מטילה והולך לאזרחים, פה זה לא הולך לאזרחים. אנשים אומרים לי שזה מגיע לפנסיות של האזרחים, אבל פחות מ-20% מגיע לקופות הגמל והפנסיות. זאת פשוט חלוקה מחדש של ההכנסות. יש לנו מערכת לא תחרותית: הרווח ממשקי הבית עלה ב-464% בשש שנים".

שי אהרונוביץ', ראש רשות המיסים, התייחס לצעדים שנעשו ומתוכננים ברשות: "עשינו צעדים לא פופולריים והגענו לעלייה ביעד הגבייה. אנחנו רואים תוצאות קבועות למיסוי הרווחים הכלואים. גם אני מתנגד להעלאת מיסים, אבל חושב שצריך להרחיב את בסיס המס. גם מההון השחור דרך חשבונית ישראל, ותוכנית מע"מ אונליין שאנחנו עובדים עליה, וגם דרך ביטול מע"מ 0% על פירות וירקות והפטור ממע"מ באילת, אנשים קונים שם מטילי זהב ומשאירים אותם שם".