יו"ר קרן קיימת לישראל, אייל אוסטרינסקי, הציג אתמול (שלישי) בוועידת החקלאות ה-17 בירושלים חזון לחיזוק החקלאות וההתיישבות בישראל, והצהיר כי קק"ל מתכוונת לשוב ולהעמיד את החקלאות בלב פעילותה. בין היתר, הודיע על כוונה להשקיע כ-100 מיליון שקלים בשנה בהקמת מאגרי מים לחקלאות, להרחיב את ההשקעה במחקר ופיתוח חקלאי, ולהאיץ הכשרות קרקע להתיישבות ולחקלאות באזורי הספר.

אוסטרינסקי הדגיש את הקשר ההדוק בין חקלאות להתיישבות, במיוחד באזורי הגבול והספר בנגב, בגליל, בערבה וברמת הגולן. לדבריו, "אין התיישבות בלי חקלאות" וכי קק"ל רואה בחיזוק החקלאות הישראלית חלק מרכזי מייעודה וחלק מהגשמת מטרותיה ההיסטוריות.

"פרק חדש בהיסטוריה של קק"ל"

אוסטרינסקי הוסיף כי בשנים האחרונות התרחקה קק"ל מחלק מתחומי הליבה ההיסטוריים שלה, וכעת היא נדרשת לשוב אליהם. "צריך להיכתב פרק חדש בהיסטוריה של קק"ל, אני מכוון את קק"ל לייעוד ההיסטורי המשמעותי שלה ולהגשמתו העכשווית, שנחוצה היום יותר מתמיד. נהיה מחויבים לתחומי הליבה: ייעור, קרקע ומשק המים. שלושתם נוגעים לחקלאות באופן ישיר".

גם הדגיש כי החקלאות היא אחד הנושאים הבודדים שמצליחים לחבר בין חלקים שונים בחברה הישראלית."קק"ל היא קואליציה של כל החברה הישראלית ושל העם היהודי. מכל הקצוות מוצאים את החקלאות במרחב ההסכמה. יש בחקלאות משהו ממלכתי וציוני, ולכן היא חייבת להישאר קונצנזוס. אני רואה בתפקידי לשמור עליה ככזו".

הוא מתח ביקורת על גופים התומכים בפתיחת השוק ליבוא, שלדבריו פועלים נגד החקלאות, הייצור המקומי והתאגדות העובדים, ובהם פורום ׳קהלת׳. עם זאת, הוא הדגיש כי החקלאות היא נכס לאומי החוצה מחלוקות פוליטיות, וציין כי התמיכה בה ובייצור המקומי קיימת בקרב גורמים ממגוון מפלגות. לדבריו, קק"ל צריכה לייצג את ערכי העבודה וההתיישבות במוסדות הלאומיים.

במרכז דבריו הציג אוסטרינסקי תוכנית רחבת היקף להשקעה בתשתיות מים לחקלאות. לדבריו, קק"ל צפויה לקבל בחודשים הקרובים החלטה על השקעה של כ-100 מיליון שקלים בשנה, ואולי אף יותר, בהקמת מאגרי מים לחקלאות ובצמצום העלויות הכרוכות בהפעלתם. "אנחנו ניצבים בפני אפשרות לעשות עבודה דרמטית במשק המים, שתשפיע באופן ישיר על החקלאות המקומית".

על הפרק: צמצום עלויות מאגרים והשקעה במכוני מחקר

לדבריו, אחד המיזמים הראשונים צפוי להיות הקמת מאגרי מים חדשים בגליל העליון. "המאגרים האלה ישנו את תמונת אספקת המים לחקלאים ואת מחירי המים שהם משלמים. בסופו של דבר תהיה לכך השפעה ישירה גם על המחירים שמשלמים הצרכנים".

אוסטרינסקי התייחס גם להשקעות במחקר ופיתוח חקלאי, והודיע כי קק"ל הגדילה את תמיכתה במכוני המחקר האזוריים מ-15 מיליון ל-25 מיליון שקלים בשנה. לדבריו, קק"ל מתכוונת להגדיל את ההשקעה ל-30 מיליון שקלים, ואף הציעה לשר החקלאות לקדם מהלך משותף של מימון תואם, שיאפשר להכפיל את היקף ההשקעה. אוסטרינסקי הדגיש את חשיבותה של חקלאות מקומית חכמה ובת-קיימא לאורך זמן, והביע תקווה כי משרד החקלאות יצטרף למהלך.

חלק משמעותי נוסף בתוכנית שהציג, נוגע להרחבת השטחים החקלאיים בישראל. לדבריו, קק"ל מתכוונת להגדיל את השקעותיה בהכשרת קרקע לחקלאות, ובשלב ראשון לקדם הכשרה של כ־10,000 דונם במועצה האזורית אשכול. "כל שטח זמין שיאושר על ידי משרד החקלאות, נכשיר אותו", התחייב. "אנחנו מגדילים עוד ועוד את ההשקעה בהכשרת שטחים לחקלאות".

חיזוק ההתיישבות והחקלאות – שני צדדים של אותו מטבע

אוסטרינסקי קשר בין עתיד החקלאות לבין חיזוק ההתיישבות בגבולות המדינה, במיוחד על רקע אירועי המלחמה. לדבריו, לצד ההשקעה בחקלאות נדרשת גם תנופת התיישבות, בעיקר בעוטף עזה, ביישובי קו העימות בצפון, בערבה ובאזורים נוספים שבהם ההתיישבות מתמודדת עם אתגרים משמעותיים.

לדבריו, קק"ל מתכננת להשקיע בהכשרות קרקע, הצבת מבנים יבילים והקמת שכונות חדשות ביישובי הספר, במטרה להביא אליהם משפחות צעירות וגרעיני התיישבות. חיזוק ההתיישבות והחקלאות הם, לדברי אוסטרינסקי, שני צדדים של אותו מטבע. "אין ביטחון בלי התיישבות, ואין התיישבות בלי חקלאות. המשימה שלנו היא להבטיח ששניהם יצמחו יחד".