משרד האוצר הודיע אתמול בערב (רביעי) על הקמת צוות שיבחן מענים לענף ההייטק הישראלי לנוכח האתגרים שנוצרו בעקבות התחזקות השקל בשנה האחרונה, ובפרט בשבועות האחרונים. בצוות ישתתפו בכירי המגזר הציבורי האחראים על הכלכלה ועל ענף ההייטק הישראלי, ובהם ראש רשות החדשנות אלון סטופל, מנהל רשות המסים שי אהרונוביץ', הממונה על התקציבים מהרן פרוזנפר, החשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והממונה על שוק ההון עמית גל.
שער הדולר ירד בתוך שנה מ-3.6 שקלים ל-2.875 היום. מגמה דומה נרשמה גם מול סל המטבעות, המשקלל את מטבעותיהן של הכלכלות הגדולות. התחזקות השקל משפיעה באופן ישיר על ענפי השירותים והתעשייה בהייטק, וכן על ענפי תעשייה שאינם משתייכים לענף.
הצוות שיוקם יגבש תוכניות סיוע לחברות הנמצאות בקשיים ויפעל לצמצום השלכות הרוחב של התחזקות השקל על המשק הישראלי. בהודעת משרד האוצר הובהר כי פעולותיו ייעשו תוך הפרדה מלאה מסמכויותיו המוניטריות של בנק ישראל. זאת לאחר ששר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיע כי יפעל להפחתת מיסים כדי למתן את השפעות החלטות הריבית של בנק ישראל.
מענים לאתגרי הבינה מלאכותית
ההחלטה על הקמת הצוות התקבלה לאחר מפגש עם נציגי ענף ההייטק, והוא יבחן גם מענים לאתגרים שמציבה התרחבות השימוש בבינה מלאכותית. השימוש הגובר בטכנולוגיה משפיע על התעסוקה בענף, הן בשל הירידה בצורך בחלק מהעובדים והן בשל העלייה בהוצאות על מערכות בינה מלאכותית.
התחזקות השקל משפיעה באופן ישיר על ענף ההייטק. חברות רב-לאומיות יכולות להעסיק עובדים במדינות שונות, וכאשר השקל מתחזק בכ-20%, כפי שקרה בשנה האחרונה, עלות השכר של עובדיהן בישראל עולה בשיעור דומה במונחים דולריים. בשבוע שעבר הודיעה וויקס כי תפטר עד 1,000 מעובדיה בישראל, לצד פיטורים באמדוקס ובחברות נוספות.
גם תעשיות מסורתיות ותעשיות בטכנולוגיה משולבת, המכונות מיד-טק, מושפעות ישירות משער הדולר. בניגוד לחברות הייטק, תעשיות אלה פועלות לרוב בשולי רווח נמוכים יותר, ולאחר סגירת קווי ייצור קשה לפתוח אותם מחדש. בשבוע שעבר אמר ראש אגף הכלכלה בהתאחדות התעשיינים ל׳דבר׳ כי התעשייה כבר נמצאת מעבר לשלב של נבואות הזעם, וכי תעשיינים בפריפריה החלו להעביר ייצור לחו"ל.
