חנות הספרים "אנטארקטיקה" בשכונת הדר בחיפה עוד לא נפתחה רשמית, אבל כבר יש בה לקוחות שבאים לחפש ספרים. אני נפגשת עם הבעלים בירה רוזנר כאימו של בן זוגה מסדרת ספרים על מדפים, בזמן שהוא בונה מדפים נוספים.

"אני רוצה ליצור מקום לתרבות חיפאית להיות נוכחת וגם לתרבות של המילה הכתובה, כמובן לספרים, שזה בליבי, זה התחום שלי, זה מה שאני אוהבת לעסוק בו, וזה מה שאני מבינה בו, אבל גם לסוגים אחרים של תרבות", אומרת רוזנר בת ה-46. "גם לתרבות שהיא מעבר לשפה הכתובה. ביוני יהיו הקרנות של סרטים מקומיים, תהיה שעת סיפור. מבחינתי זה רב-קיום, כי יש פה בחיפה המון קהילות. לא רק היהודית-ערבית. יש קהילה רוסית מאוד גדולה, רבים שעלו בשנים האחרונות ואחרים ותיקים יותר. יש כל כך הרבה תרבויות שונות שמשיקות זו לזו בתוך העיר וחיות יחד, שאני רוצה לתת להן נוכחות. התרבות הבהאית, התרבות האתיופית, הכול. אני רוצה שכולם יהיו נוכחים כאן".

חנות הספרים. "אין לי תקציב בלתי מוגבל להביא ארונות תואמים, אז הכול יהיה אקלקטי" (צילום: טל כרמון)

הקסם של רחוב נורדאו

החנות ממוקמת ברחוב נורדאו, שעובר בשנתיים האחרונות התחדשות מסוימת עם בתי קפה, חנויות בגדים יד שנייה, תקליטים ועוד. "זה אחד הרחובות הכי מקסימים בהדר, שמאוד אהבתי מאז שהגעתי לשכונה. במהלך היום הוא מקסים מאוד, במהלך הערב יש פה אווירה קצת אחרת בשלב זה, אבל זה לא שוק תלפיות, הוא עדיין קצת יותר שקט.  בתלפיות ולמטה יותר קשה, גם כאן יש איזו אוכלוסייה כזו, אבל זה חלק מהקסם. גם שדרת העצים הזו וכל הירוק שיש פה. "כשיצאתי לדרך לא ידעתי איפה אני רוצה להיות, אבל ידעתי שהחנות תהיה בהדר. הסתכלתי על מקומות, גם על הנביאים ועל הרצל, אבל הלב שלי משך אותי לכאן, גם כי יש פה באמת אווירה יותר נינוחה. אני רוצה שהמקום הזה יהיה מסביר פנים, שישרה על אנשים נינוחות לבוא רגע, להוריד את התיק. הכוונה היא שזה יהיה מקום לשהייה, שיוכלו לשבת, גם מקום לאירועים, יש ווי-פיי, אפשר לשבת לעבוד. לבוא לצרוך תרבות ולא אינסטנט".

קמפיין מימון ההמונים שהשיקה רוזנר לא הגיע ליעדו. "זה היה ממש קשה. מצד אחד התאכזבתי, אבל מצד שני אני מאוד מבינה את זה, כי זאת תקופה קשה לכולם. מקומות כמו 'אישה לאישה' עושים מימון המונים, ושלא נדבר על המצב הפוליטי. אז אני מקבלת את זה שיצאתי עם זה בתקופה מאוד קשה כלכלית לאנשים, ואני שמחה על מה שנאסף, והתמיכה הכי גדולה היא בזה שאנשים באים כבר לחנות לראות וכבר לקנות ספרים, ומשאירים אצלי הזמנות, זו התמיכה. מהרגע שיצאתי לדרך הזו ופרסמתי שאני פותחת חנות ממשית בעולם, הייתה התגייסות של אנשים לעזור ולתמוך, לתת מקום לאיסוף ספרים, אנשים שאמרו לי 'בואי קחי שקית מפה וארגז משם'".

"זה מקום עצמאי שאמור להיות גם ביתי וחמים, וזה בעיקר חלום שמתגשם"

רוזנר הקימה בעבר את הבר 'עשן הזמן' בבאר שבע. לפני יותר מעשור עברה מבאר שבע לחיפה בעקבות בן זוגה, עבדה שנים ב'גולדמונד ספרים' ולאחר מכן עברה לנהל את 'מובי דיק', שתיהן חנויות ספרים יד שנייה בהדר. בעקבות חזרתו של הבעלים של 'מובי דיק' לניהול החנות, החליטה להתקדם ולפתוח מקום משלה.

"יצאתי מ'עשן הזמן' בצורה לא מסודרת, אז זה לקח הרבה זמן. המון שנים לא רציתי להיות עצמאית, לא רציתי לחזור ולשים את הראש שלי בתוך זה. לא רציתי לחזור למעגל העבודה, עוד כשהייתי ב'מובי דיק' היו לי קוצים של מה אני עושה פה תרבותית, ו'מובי דיק' קטן בחצי מהחנות הזאת. יש שם המון ספרים, אבל המקום פחות מאפשר אירועי תרבות ודברים שהם מעבר לספרים. אז אמרתי, 'נהדר, הבעלים משחרר אותי, עכשיו אני יכולה לעשות את שלי'".

הכול קרה מהר: באמצע מרץ עזבה את 'מובי דיק', ובאמצע אפריל כבר היה לה מפתח לחנות החדשה. "מאפריל עד עכשיו אני עובדת, לארגן, להביא, לסדר, להכין את השטח. יש עוד הרבה מה להכין ולסדר, אבל זה גם יפה. אין לי תקציב בלתי מוגבל להביא ארונות תואמים, אז הכול יהיה אקלקטי. זה גם חלק מהקסם והאופי של המקום. זאת לא רשת, זה מקום עצמאי שאמור להיות גם ביתי וחמים, וזה בעיקר חלום שמתגשם.

יצירה עצמאית ויצירה חיפאית

מחר (שישי) החנות תיפתח רשמית. רוזנר ניהלה את המתחם של ההוצאות העצמאיות בשבוע הספר של חיפה שנחתם היום. לדבריה זה חלק מהרעיון של "אנטארקטיקה", לתת מקום ליצירה חיפאית. לדבריה, ההוצאות הקטנות במאבק קיומי. "הן מוציאות ספרות שוליים, פעמים רבות אלה דברים לא מסחריים ברמה שסטימצקי תשקיע בהם. יש הרבה ספרות איכותית שיוצאת רק בהוצאות האלה, ועכשיו יש מתחם חיפאי ויש מתחם עצמאי. יש שפע של יצירה חיפאית שנעשית היום של סופרים, סופרות, משוררים מחיפה, וזה דבר יפה לתת לזה מקום בתוך מרחב מסחרי ששייך לסטימצקי".

רוזנר עם הספר "אלכסנדר והיום האיום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל" של ג'ודית ויורסט. "זה ספר שפשוט אומר שלפעמים דברים לא מסתדרים, אבל עדיין הולכים לישון, קמים בבוקר והכול בסדר" (צילום: טל כרמון)

הז'אנרים המועדפים על רוזנר, ושלדבריה גם יקבלו יותר מקום ודגש בחנות, הם שירה וספרות ילדים. לכבוד פתיחת החנות ושבוע הספר, רוזנר ממליצה על הספר "בקשות דחופות" של המשוררת החיפאית דנה פרילוצקי. "זה ספר שירה מקסים ונוגע ללב. יש לה עוד ספר שהיא הוציאה, אבל זה באמת ספר שאני מאוד אוהבת, והייתי מאוד עצובה כשהיא הלכה לעולמה ב- 2019". רוזנר ממליצה גם על ספר הילדים "אלכסנדר והיום האיום ונורא וגרוע ולא טוב בכלל" של ג'ודית ויורסט. "זה ספר שאני מאוד אוהבת, לכן תראי אותו כאן מוצג בחנות במקום מרכזי. זה ספר שפשוט אומר שיש ימים כאלה גם באוסטרליה, גם בארץ, גם בכל מקום שתגיע, לפעמים דברים לא מסתדרים ודבר נופל על דבר, אבל עדיין הולכים לישון, קמים בבוקר והכול בסדר". רוזנר מתעקשת להמליץ על עוד ספר, "להתראות באנטארקטיקה" של נורית זרחי, שליווה את קמפיין גיוס ההמונים. "אני חייבת לסיים עם משפט מפתח מהספר הזה", אומרת רוזנר ומקריאה:

"אֲדוֹנִי, יֵשׁ לִי מַשָּׁהוּ בִּשְׁבִילְךָ."
מַר זוּם הִפְנָה אֶת מַבָּטוֹ וְהִסְתַּכֵּל סָבִיב.
בֵּין הַכְּבִישִׁים, הַמְּכוֹנִיּוֹת וְהָאֲנָשִׁים עָצַר שְׁלִיחַ הַדֹּאַר
וְהוֹשִׁיט לְמַר זוּם חֲבִילָה.
"לָמָּה דַּוְקָא לִי?" אָמַר מַר זוּם, שֶׁמִּהֵר מְאֹד לְהַגִּיעַ לַמִּשְׂרָד.
"כִּי כָּל אֶחָד צָרִיךְ לִדְאֹג לְעוֹד מִישָׁהוּ חוּץ מֵעַצְמוֹ,"
אָמַר הַשָּׁלִיחַ.

"זה המסר, שהבן אדם הזה יוצא מהשגרה שלו ודואג למשהו, ומפתח קשר אישי שנשאר גם אחרי שהוא חוזר למשרד ולעבודה שלו. זה ספר מקסים, אנושי מאוד, באמת בלב של המקום הזה".