מרג'אן סטראפי, סופרת, מאיירת וקולנוענית צרפתייה-איראנית שחיברה את הרומן הגרפי 'פרספוליס', נפטרה בגיל 56. בני משפחתה מסרו כי היא נפטרה מ"עצב" קצת יותר משנה לאחר מותו של בעלה, השחקן, המפיק והתסריטאי השוודי מתיאס ריפה.
"פטירתה מסמנת את אובדנה של דמות מובילה בתרבות הצרפתית ואמנית המסורה לחופש", ספדו לה בהודעה מטעם נשיאות צרפת. "יצירתה נשאה מסר אוניברסלי וזיכתה אותה בהכרה בינלאומית עצומה".
סטראפי נולדה ב-1969 בעיר רשת באיראן, למשפחה שנטתה לקומוניזם. הוריה שלחו אותה לסיים את לימודיה בווינה בירת אוסטריה ב-1983, בשל הקיצוניות הדתית באיראן בעקבות המהפכה האסלאמית ב-1979. אבל סטראפי, שחוותה את אוסטריה כעוינת והתגעגעה נואשות להוריה, חזרה לאיראן ב-1989 כדי ללמוד באוניברסיטת טהרן, שם השלימה תואר בתקשורת חזותית. ב-1994 עברה לצרפת.
סטראפי ידועה בעיקר בזכות סדרת הרומנים הגרפיים בשחור לבן 'פרספוליס', שאותם כתבה ואיירה, ולאחר מכן הייתה שותפה לעיבודם לסרט אנימציה. זו יצירה אוטוביוגרפית, סיפור התבגרות המתרחש על רקע המהפכה האסלאמית. הרומנים הגרפיים זכו להצלחה בינלאומית, וכך גם סרט האנימציה, שזכה בפרס חבר השופטים בקאן והיה מועמד לפרס האוסקר.
"הסרט הוא תזכורת לכך שאיראנים הם בדיוק כמו כולם", אמרה סטראפי לסוכנות הידיעות AP, בראיון שנערך בקאן ב-2007. "מה שרצינו לומר הוא, אם האנשים האלה מפחידים אותך, תסתכל מקרוב: יש להם הורים, יש להם מאהבים, יש להם תקווה, יש להם סיפורים", הרשויות האיראניות מחו באותה תקופה על הכללת הסרט בפסטיבל קאן, ושלחו מכתב לשגרירות צרפת בטהרן.
עבודתה של סטראפי שילבה התרסה פוליטית עם הומור שחור וסגנון ויזואלי מינימליסטי, מה שהפך אותה לאחת הסופרות הגרפיות הידועות ביותר בדורה.
סטראפי הייתה המתאמת של כתיבת הספר 'Femme, vie, liberté" ('אישה, חיים, חופש') ב-2023. קבוצת אמנים ואקדמאים כתבה אותו כדי להמחיש את המרידות באיראן לאחר מותה של מהסה אמיני ב-2022. היצירה מגנה את הדיכוי וחוסר זכויות האדם שהחברה האיראנית, ובמיוחד נשים, סובלת מידי המשטר.
סטראפי נבחרה ב-2024 לחברה באקדמיה הצרפתית לאמנויות יפות ב-2024. ב-2025 סירבה לקבל את לגיון הכבוד, אות ההוקרה המכובד ביותר בצרפת, בשל מה שלדבריה הוא "גישה צבועה" של צרפת כלפי איראן. "אני לא יכולה לראות את הילדים של אוליגרכים איראניים מגיעים לבלות את החופשות שלהם בצרפת, ואפילו מתאזרחים", כתבה אז, "כשבאותו הזמן צעירים מתנגדי משטר חווים קושי להשיג ויזת תיירים כדי לראות איך נראית ארץ הנאורות וזכויות האדם".
"תמיכה במהפכה הנשית באיראן לא יכולה להצטמצם לתמונות או נאומים", כתבה במכתב מינואר 2025 לרשויות בצרפת. "כאשר אנשים נלחמים למען דמוקרטיה, עלינו לתמוך בהם".
